מה הסדר של רשימת הבית היהודי?

תוצאות הפרימריז במפלגת הבית היהודי אינם סוף פסוק בהרכבת הרשימה. מערכת מורכבת של שריונים, הבטחות ייצוג והסכמים פוליטיים משפיעים על הרכב הרשימה. מערכת זו איננה נהירה לרבים, כולל בכירי המפלגה וכתוצאה מכך מתפרסמות בתקשורת רשימות שגויות (גם אם מקורן במפלגה עצמה). להלן נתאר את אופן הרכבת הרשימה ונפרט את התהליך שלב שלב כולל שמות המועמדים (אם הם ידועים).

שלב א – בחירת יו"ר

זהו שלב קל. לתפקיד היו"ר נבחר כצפוי נפתלי בנט והוא יעמוד בראש הרשימה.

שלב ב – פרימריז

בשלב זה בוחר הציבור את נבחריו והם ממוקמים מיד אחרי היו"ר. אחרי שלב זה הרשימה נראית כך (20  מקומות ראשונים)

1	נפתלי בנט
2	איילת שקד
3	הרב אלי בן דהן
4	ניסן סלומיאנסקי
5	אורי אורבך
6	מוטי יוגב
7	אבי וורצמן
8	שולי מועלם
9	הרב אביחי רונצקי
10	רונן שובל
11	אביחי בוארון
12	משה סלומון
13	דני דיין
14	יהודית שילת
15	שרה אליאש
16	ענת רוט
17	שמעון ריקלין
18	אשר כהן
19	נחמיה רפל
20	אנט חאסכיה

שלב ג' – בחירת חברי המרכז

החוקה החדשה מעניקה לחברי המרכז לבחור מי ימוקם במקום העשירי של רשימת המפלגה. מיקום זה לא ישתנה גם לאחר שני השלבים הבאים. בבחירות שנערכו נבחר ניר אורבך כנציג המרכז ולכן לאחר שלב זה תראה הרשימה כך:

1	נפתלי בנט
2	איילת שקד
3	הרב אלי בן דהן
4	ניסן סלומיאנסקי
5	אורי אורבך
6	מוטי יוגב
7	אבי וורצמן
8	שולי מועלם
9	הרב אביחי רונצקי
10	ניר אורבך
11	רונן שובל
12	אביחי בוארון
13	משה סלומון
14	דני דיין
15	יהודית שילת
16	שרה אליאש
17	ענת רוט
18	שמעון ריקלין
19	אשר כהן
20	נחמיה רפל

שלב ד' – שיריון מועמדי היו"ר

החוקה מעניקה ליו"ר זכות לשים בכל חמישיה (ארבעת הראשונות בלבד) מועמד מטעמו בכל מקום שהו בחמישיה. מועמד זה יכול להיות מישהו מבחוץ או גם מישהו שהתמודד בפרימריז ונכשל. היו"ר לא חייב לבצע שריונים אלו. בשלב זה לא ידוע עד כמה ירצה היו"ר נפתלי בנט  לעשות שימוש בזכות זו. לצורך הענין נניח שהיו"ר ימקם את מועמדו ינון מגל במקום השביעי ומשורין נוסף במקום ה-12 (לצורך הענין נניח שמדובר במועמד גבר, בשלב הבא תבינו מדוע חשוב לציין הנחה זו).

הנה הרשימה לאחר השריון, שימו לב שמקומו של ניר אורבך, נציג המרכז, לא משתנה

1	נפתלי בנט
2	איילת שקד
3	הרב אלי בן דהן
4	ניסן סלומיאנסקי
5	אורי אורבך
6	מוטי יוגב
7	ינון מגל
8	אבי וורצמן
9	שולי מועלם
10	ניר אורבך
11	הרב אביחי רונצקי
12	משורין של היו"ר
13	רונן שובל
14	אביחי בוארון
15	משה סלומון
16	דני דיין
17	יהודית שילת
18	שרה אליאש
19	ענת רוט
20	שמעון ריקלין

שלב ה' – הבטחת ייצוג לנשים.

החוקה קובעת שבכל חמישיה חייבת להיות אישה אחת מבין המתמודדות (אין זה שיריון אלא הבטחת ייצוג) המקומות הם 4, 8, 12, 17 (החוקה ממשיכה וכנראה הכוונה שבכל חמישיה מכאן ואילך מקומה של האישה הוא במקום השני בכל חמישיה). אם אישה עקפה בעצמה את המקום המיועד, מתבטלת הבטחת הייצוג באותה חמישיה. אם בחמישיה יש שתי נשים – מתבטלת הבטחת הייצוג גם בחמישיה הבאה.

וכך תראה אפוא הרשימה, שימו לב שהפעם לא נדחק איש החחוצה, רק הסדר משתנה. איילת שקד מבטלת את הבטחת היצוג בגלל שזכתה בעצמה במקום השני. שולי מועלם רפאלי מתחלפת במקום עם אבי וורצמן. יהודית שילת קופצת חמש מקומות קדימה ושרה אליאש מקום אחד.

1	נפתלי בנט
2	איילת שקד
3	הרב אלי בן דהן
4	ניסן סלומיאנסקי
5	אורי אורבך
6	מוטי יוגב
7	ינון מגל
8	שולי מועלם
9	אבי וורצמן
10	ניר אורבך
11	הרב אביחי רונצקי
12	יהודית שילת
13	משורין של היו"ר
14	רונן שובל
15	אביחי בוארון
16	משה סלומון
17	שרה אליאש
18	דני דיין
19	ענת רוט
20	שמעון ריקלין

שלב ו' – ריצה משותפת עם תקומה.

ההסכם שהתפרסם עם תקומה קובע שהמקומות ה- 2, 9, 14 ו 18 ינתנו לתקומה. ומה עם שאר המועמדים ? מכיון שזהו הסכם בין מפלגות, הרי שמקומם של האחרים נדחק אחורה, הבטחת היצוג ומקומו של נבחר המרכז הוא אך ורק לגבי הרשימה של הבית היהודי ואין בכוחה לשנות את הרשימה המשותפת. הנה אפוא הרשימה:

1	נפתלי בנט
2	אורי אריאל
3	איילת שקד
4	הרב אלי בן דהן
5	ניסן סלומיאנסקי
6	אורי אורבך
7	מוטי יוגב
8	ינון מגל
9	בצלאל סמוטריץ'
10	שולי מועלם
11	אבי וורצמן
12	ניר אורבך
13	הרב אביחי רונצקי
14	אורית סטרוק
15	יהודית שילת
16	משורין של היו"ר
17	רונן שובל
18	זבולון כלפה
19	אביחי בוארון
20	משה סלומון

האם זוהי הרשימה הודאית של הבית היהודי ? ממש לא !

היו"ר יכול לוותר על המשורין השני אך מאידך הוא יכול לשריין מישהו גם בחמישיה הראשונה. גם בתרחיש של שני משורינים, אם המשורין השני תהיה אישה – הרשימה תשתנה (ויהודית שילת תרד בחזרה למקומה ותמוקם בעשיריה השלישית). ויש עוד תרחישים שונים. חכו, יהיה מענין.

הבחירות המקדימות בבית היהודי – דעות והמלצות

אני לא קומיסר שמחלק פתקאות של 'כזה ראה ובחר'. אבל את דעתי בכל זאת מצאתי לנכון לפרסם. אני מקווה שיהיה מי שימצא תועלת בדברים אלו.

בבחירות לראשות המפלגה אני אבחר בנפתלי בנט. אמנם יש לי השגות לא מעטות על התנהלותו (בעיקר בתחום הפנים-מפלגתי) אולם אי אפשר להתכחש לכריזמה שלו, לרטוריקה המשכנעת שלו ולנאמנות המוצהרת שלו לערכי הציונות הדתית. אני מקווה שהאשראי שאנחנו נותנים לו יחזקו את הביטחון שלו הן כלפי חוץ והן כלפי פנים ויאפשרו לו לאמץ מודל משתף יותר של מנהיגות.

אורי אורבך

אורי אורבך הוא הראשון ברשימה שלי, לא בגלל ההומור שלו (תכונה חשובה ללא ספק) או בגלל היותו חלוץ העיתונאות הדתית בדורנו. שלש סיבות יש לי בשביל לתמוך באורי אורבך.

הראשונה היא הקיום הנמרץ של מצוות 'לא תגורו' הפוליטית. אורי לא חושש להביע את דעתו. בלי להתלהם, בלי להעליב, עם קורטוב של הומור עוקצני, הוא אומר את דעתו הכנה לקיצונים מכל הכיוונים, לשמאל, לימין, הפוליטי, הדתי, החברתי. הוא היה הראשון לצאת בתמיכה גלויה בניר ברקת, ברב דוד סתיו וברובי ריבלין. לא עושה חשבונות פוליטיים של רווח והפסד אלא תומך במי שראוי לתפקיד. ובכל זאת כשהנשיא ריבלין ביטל את הופעתו של בניון, היה זה אורבך שהגיב, בנימוס ותקיפות. אפשר אולי לא להסכים, אולם אי אפשר להתעלם מהיושרה הפוליטית המצטרפת ליושרה האישית.

סיבה חשובה לא פחות היא העובדה שמדובר באדם שבא לעבוד והוא אכן עובד. המשרד לאזרחים ותיקים ששימש עד לא מזמן כתירוץ לעוד משרה ממשלתית, הפך תחת השר אורבך למשרד פעלתן, יוזם ובועט. 'שלישי בשליקעס', כיתות מבוגרים בבתי ספר, שרות לאומי לפנסיונרים, פרויקט 'והגגדת לבנך ' (תעוד מורשת יהודי ערב ואיראן) ועוד.

הסיבה השלישית היא הסיבה האידאולוגית. אני מזהה את עצמי עם הזרם המרכזי של הציונות הדתית. זרם שמקפיד על שמירות מצוות ולא רואה שום סתירה בין עובדה זו ובין השכלה אקדמית, צריכת תרבות כללית, ערכים כמו קידום מעמד הנשים, זכויות אזרח ועוד. להערכתי, אורי אורבך הוא כיום הסמן הבולט ביותר וכמעט היחיד של זרם זה בהנהגת המפלגה. בהקשר זה הרצון שלי לחזק את הייצוג של זרם זה ישפיע מאד על בחירת שאר המועמדים.