יום שני, 21 בספטמבר 2020

בַּקָּשַׁת רַחֲמִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה תשפ"א

 


אָדָם נִבְרָא אַחֲרוֹן בְּשֵׁשֶׁת

בּוֹ בַּיּוֹם נוֹצְרָה עִמּוֹ אֵשֶׁת

גַּאֲוָתָם יָבִישׁ יַתּוּשׁ מֵרֶשֶׁת

דַּק-חַי נוֹצַר עוֹד קֹדֶם בְּאִמְרָתֶךָ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ

הֵן חַיֵּינוּ תְּלוּיִים בְּרוּחַ חֲלָשָׁה

וִירוּס טַפִּיל, חֶלְבּוֹן וְתוֹרָשָׁה

זְעֵיר יְצוּר, מְעַנֶּה בָּנוּ חֲרִישָׁה

חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ לְמַעַן נִשְׁמֹר תּוֹרָתֶךָ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ

טוֹב לָנוּ הַיּוֹם לְהִתְרַחֵק מִלִּפְגֹּשׁ

יֶלֶד וְזָקֵן, אִישׁ וְאִשָּׁה, כָּל בֶּן־אֱנוֹשׁ

כֶּתֶר בֶּשֶׁל כֶּתֶר, חֲשָׁשׁ מִכְּאֵב רֹאשׁ

לְמַעַן נוּכַל לַחֲזֹר לְבָתֵּי תְּפִלּוֹתֶיךָ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ

מַסֵּכָה נַעֲטֶה עַל שָׂפָם, אַף וְאַף סַנְטֵר

נְשִׁימַת בָּנֶיךָ כְּבֵדָה, מִפַּחַד הַשּׁוֹטֵר 

סְלַח לָנוּ מַלְכֵּנוּ, כִּי הִרְבֵּינוּ לְקַטֵּר

עַד מָתַי נִתְחַפֵּשׂ כִּילָדִים לְעֻמָּתֶךָ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ

פְּלָצוֹת סְחִי וּמָאוּס נְנַקֶּה מִיָּדַיִם

צֹרִי מוּעָט כְּדֵי טֶפַח וּטְפָחַיִם

קְצַת תַּקְרִישׁ כֹּהֶל, אִם אֵין עֲדַיִן

רְחַץ, מָרֵק וְטַהֵר אַנְשֵׁי יְדִידוּתֶךָ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ

שְׁמַע קוֹלֵנוּ, מַתְרִיף נִדְכָּאִים

תַּעֲלָה תַּעֲלֶה לְמֻטְרָפִים וּפְתָאִים

הַצִּילֵנוּ וּרְפָאֵנוּ, זְקֵנִים וְצֶאֱצָאִים

לְלַמְּדֵנוּ עֲנָוָה, כְּדֶרֶךְ מִדּוֹתֶיךָ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ

 

יום שלישי, 25 בפברואר 2020

גם הפעם - רק 'ימינה'

גם הפעם – ימינה!

טלטלות רבות עברה המדינה בכלל בשנה האחרונה והציונות הדתית בפרט. אני מקווה שנזכה לכמה שנים של שקט מבחירות כך שנוכל להתרכז גם בבדק בית רציני של הציונות הדתית.
אבל עד שיגיע הזמן הזה, צריך ביום שני הקרוב להטיל פתק לקלפי. ישנם מספר מדדים לבחון מפלגה. למשל עמדותיה ומעשיה בתחומים הבאים:
·        יחסי דת ומדינה
·        הנושא הכלכלי-חברתי
·        ההיבט המדיני
·        דמוקרטיה ומשילות
יש עוד הרבה היבטים חשובים (כמו היחס לסביבה, מדיניות פנים, השלטון המקומי, ההשכלה הגבוהה, תרבות ועוד, אולם התרכזתי בדברים שמעניינים רבים וטובים).
במה שקשור לדת ומדינה הרי שמצד אחד הרבה מפלגות 'נשבעות' בשם אמנת גביזון-מדן. אולם ברור שהאמנה תצטרך לעבור התאמות מחד, אבל אין שום סיכוי שהליכוד או כחולבן יכנסו למאבק מול הטייקונים של המשק בניסיון לצמצם את המסחר בשבת (שהיא בעיה הרבה הרבה יותר חמורה מתחבורה ציבורית מצומצמת בשבת) וגם לא מול החרדים. עם כל המגבלות הקיימות, צריך מפלגה ציונית דתית חזקה שתקדם מהלכים בתחום. גם בתחום איוש התפקידים בממסד הדתי, חייבים 'ימינה' חזקה, לא רק אל מול החרדים, אלא גם אל מול הליכוד עושה דברם.
אין מה לדבר שבנושא המדיני יש רק מפלגה ימנית אחת. נתניהו הוא שהכניס אותנו למלכוד תוכנית המאה של טראמפ (מלכוד מפני שרק הסרבנות הערבית יכולה להציל אותנו מרעיון התעתועים הזה). יתרה מזו, לו תיאות כחולבן לשבת עם נתניהו (בתירוץ של 'למנוע בחירות רביעיות') ברור שנקבל את גנץ כשר בטחון ואת לפיד כשר חוץ והימין האמיתי יוכל לשכוח מהשפעה (ותפקידים, אם בכלל יוכנס לקואליציה).
בתחום של דמוקרטיה ומשילות יש מאבק איתנים בין שני צדדים כל אחד מהם בטוח שהדמוקרטיה הישראלית מאוימת. אלו חוששים מהחלשת בית המשפט העליון ואלו חוששים מהתחזקותו. אני נמצא במחנה השני, זה שרוצה להשיב את הפרדת הרשויות על כנה (במאמר מוסגר אומר שצריך גם לחזק את הכנסת אל מול הממשלה). שרת המשפטים היחידה שפעלה, בלי התלהמות, לשינוי הייתה איילת שקד.
בטח שמתם לב שדילגתי על ההיבט החברתי-כלכלי. כאן אני נאלץ לקבוע בצער שראשי הימין החדש רחוקים מהאופן שבו אני תופס את השקפת הציונות הדתית בעניין (כי בניגוד למה שאוהבים לכתוב – רוב הציונות הדתית עדין חברתית). אמנם החיכוך עם המציאות הביא גם את נפתלי בנט וגם את איילת שקד לעשות מספר צעדים בכיוון הנכון, אך רחוקה הדרך. אלא שאני רוצה להזכיר לכם שבמקומות השביעי והשמיני המתנדנדים נמצאות עידית סילמן ושרה ב"ק שסדר היום שלהן  הוא חברתי (דרך אגב, 'ימינה' היא הרשימה עם הכי הרבה נשים בעשיריה הראשונה!). הקול שלכם יכניס אותה לכנסת.
ואם מדברים על מועמדים, נזכיר את זכותו של נפתלי בנט שהתנגד בתוקף לריצה עם מפלגה גזענית. נזכיר את בצלאל סמוטריץ', שיש לי המון מחלוקות איתו, אבל כשהוא מונה לשר התחבורה, הוא נכנס לתפקיד ברצינות ובמסירות לטובת כלל האזרחים.
כאמור, יש לי גם ביקורת לא מועטה על מה שהיה ומה שהווה. כרגע אני מבקש מכם להצביע 'ימינה' כדי שנוכל לשמר את השפעתנו ובמיוחד לאפשר שיקום של התנועה הציונית דתית בהמשך.
אז לכו להצביע
לכו להצביע 'טב'  - ימינה.
הלל אפלבום
אלון שבות.
סור מרע
להצביע למפלגות חרדיות זה ממש להכניס מקלות בגלגלי הציונות הדתית. אמנם, כנראה לקראת פורים, המפלגות החרדיות מנסות לעטות תחפושת של 'לאומיות', 'ימניות' וכדו', אבל בשורה התחתונה מדובר במפלגות שהשקפתן מנוגדת לכל סעיף כמעט בהשקפה הציונית דתית – בתחום המדיני והלאומי, בתחום של צבא, של דת ומדינה, של תורה ומדע, של מעמד האישה, מה לא?
להצביע לליכוד או לכחולבן (כן, בכוונה שמתי שת שתיהן יחדיו, אם מסלקים את סוגית נתניהו, תתקשו למצוא בינהן הבדלים) זו גם טעות גדולה. ככל שמפלגות אלו תתחזקנה, הן תדחקנה את הציונות הדתית יותר ויותר לשולים (תראו איך לפיד דחק את עלי התאנה הסרוגים שלו כשחש על הסוס... ועל הפרות ההבטחות של נתניהו אין בכלל מה לדבר.). לא דת ומדינה, לא ימין, לא בניה, לא פריפריה, לא עסקים קטנים...
אני מאד מקווה שלא צריך לומר שאין מקום להצביע למפלגה המיותרת 'ישראל ביתנו', המפלגה שאחראית יותר מכול למערכות הבחירות המיותרות שאנחנו עוברים בשנה האחרונה. עדיף שבוחריה יכריעו בעצמם אם לתמוך בימין או בשמאל ויעדיפו להצביע לימינה או לליכוד או לכחולבן ישירות.

ויש מי שחושב לבזבז את קולו על עוצמה. המפלגה שמנסה לדבר על 'מילה זו מילה' ועסוקה במיחזור דמעות התנין. לא אתעכב לדון בתיעוב שיש לי נגד המפלגה. נשאר רק ברמה הטכנית – אם המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה – בוזבז קול. אם כן, זה קול נגד ממשלת ימין, כי כמו שגנץ לא יסכים להישען על הרשימה המשותפת, כך גם נתניהו לא יסכים להישען על עוצמה.


יום ראשון, 15 בדצמבר 2019

שווה להיות מתמטיקאי


אם המתמטיקה כל כך מסוכנת, האם אין איזה פיצוי? פרסים יוקרתיים למשל?
אז זהו, אין פרס נובל למתמטיקה. האגדה מספרת שנובל כעס על שאשתו ברחה עם מתמטיקאי אלא שנובל כלל לא היה נשוי. יותר סביר לומר שנובל, שהיה מהנדס, לא החשיב את המתמטיקה אלא ככלי עזר למקצועות המדעיים שהוא החשיב – פיסיקה וכימיה. בכל זאת מספר מתמטיקאים זכו בפרס בשל הישגיהם בחומים אחרים.
רגע, לפני שאתם סוגרים את 'בני גורן' ביאוש, יש אלטרנטיבות לפרס נובל. הנה כמה פרסים שבהם אפשר לזכות, אם אתם מתמטיקאים ממש, אבל ממש טובים.

יום ראשון, 1 בדצמבר 2019

יום שישי, 8 בנובמבר 2019

באין חזון – יפרע עם


על מנת להבין את שורשי הבעיה של המפלגה של הציונות הדתית, צריך להבין שיש שתי מגמות במגזר הדתי לאומי ותומכיו. הראשונה רואה בציונות הדתית אך ורק סקטור שיש לו צרכים משלו. התומכים במגמה זו, חלקם רוצים מפלגה סקטוריאלית בנוסח המפלגות החרדיות וחלקם בזים לרעיון של מפלגה כזו ואצים להשתלב במפלגה אחרת בטענה שאת צרכי הסקטור אפשר וצריך לממש דרך מפלגה אחרת באמצעות לובי מתאים בכנסת...
המגמה השנייה מתרכזת במימוש הרעיון הציוני דתי (רעיון שמי שעבר למפלגה אחרת מוכרח כמעט לכפור בקיומו כדי להתחמק מדילמה ערכית). רעיון זה מתבסס על דבריהם של הוגים ועודים, מהגרי"ד והראי"ה ועד הרב ריינס ושח"ל ולידם רבים כל כך שלא נוכל לפורטם.

יום ראשון, 6 באוקטובר 2019

מיומנו של מורה למתמטיקה - סוכה עגולה

במאמר הראשון טענו שידיעת המתמטיקה נדרשת לטובת תחומי ידע רבים. אחד מהם הוא לימוד הגמרא. אחת הסוגיות המתמטיות המעניינות בגמרא עוסקת בסוכה עגולה. על בסיס שיטת רבי ולפיה גודלה המינימלי של סוכה צריך להיות ארבע אמות לרוחב וארבע אמות לרוחב (שיטה שלא נפסקה להלכה), מביאה הגמרא את דעת רבי יוחנן:
אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם - כשרה, ואם לאו - פסולה. (סוכה ז.)
מכאן יוצאת הגמרא למסע ארוך בניסיון להבין למה התכוון רבי יוחנן. הנה הסוגיה בראשי פרקים (הנחת יסוד : רוחב מושבו של אדם הוא אמה):
א.      אפשרות ראשונה: מדובר בסוכה שקוטרה ארבע אמות. הסבר זה נדחה כי לפי חישוב הגמרא בהיקף של סוכה כזו יכולים לשבת 12 איש ולא 24.
ב.      אפשרות שניה: מדובר בסוכה שהקיפה כהיקף הסוכה של רבי. גם הסבר זה נדחה כי די ב 16 אנשים לשם כך
ג.        אפשרות שלישית: מדובר בסוכה שקוטרה כאורך אלכסונו של מרובע של 4X4 אמות, כלומר 5.6 אמות. גם הסבר זה נדחה כי די ב 16.8 אנשים לשם כך.
ד.      אפשרות רביעית: נצופף את הישובים כך שכל אחד ישב ב 2/3 אמה. גם הסבר זה נדחה כי הפעם נדרשים יותר מ 25 אנשים לשבת בהיקף ולא יתכן שרבי יוחנן יעגל את המספר כלפי מטה.
ה.      אפשרות חמישית: מדובר באנשים שיושבים סביב הסוכה מבחוץ. הפתרון הזה מתקבל מפני שהחישוב מראה שמדובר בקוטר של 7.6 אמות וההיקף הוא אפוא 22.8 וזה קרוב מספיק למספר שבו נקב רבי יוחנן (שהחמיר ועיגל כלפי מעלה).
ראוי לשים לב שלאורך כל הדיון מניחה הגמרא שהיחס בין קוטר המעגל והיקפו הוא 3, בניגוד למה שאנחנו יודעים היום שהיחס הוא מספר ממשי 3.1415…. המכונה בפינו p (האות היוונית פאי). האמנם לא ידעו חכמים שהערך הזה של 3 רחוק מאד מהמציאות ? את ההסבר המענין נותן התשב"ץ (רבי שמשון בן צמח דוראן שחי באלג'יר במפנה המאה הי"ד):
"והנה לך ברור שלא נכלם מגורסי התלמוד דקדוק היוונים בענין זה... ונתנו בזה על עיקרים אלו עשו זה לקרב ההבנה אצל התלמידים..." (חלק א' סימן קס"ה)
כלומר, כדי להקל על הבנת הסוגיות, נקטו מסדרי התלמוד בעיגול גדול (מ 3.14 ל 3) במטרה להקל על הלומדים את החישובים השונים. למי שמודאג שמא העיגול הגדול הזה פוגע בתוצאה נאמר שמי שבודק את הסוגיה ומחשב את המספרים על פי הערכים הנהוגים כיום, מגלה שרבי יוחנן דייק מאד והוא לא עיגל 1.2 אמות אלא 0.06 אמות בלבד.
נעיר לבסוף כי התוספות שם טוענים שכל הסוגיה מבוססת על אי הבנת דברי רבי יוחנן והם נתלים בפרושם של דייני קיסריה המובא בסוף הסוגיה. לפי הסבר זה, רבי יוחנן כלל לא התכוון להיקף של 24 אמות אלא לשטח של 24 אמות מרובעות. לפי הסבר זה הכוונה היא לסוכה שחוסמת את הסוכה הסטנדרטית של רבי וקוטרה כאורך אלכסון הריבוע של אותה סוכה.
חג שמח!


(פורסם בגושארבע)




יום ראשון, 15 בספטמבר 2019

מיומנו של מורה למתמטיקה – לא רק הפשע מאורגן


אחת הבעיות הגדולות של תחום הדעת של המתמטיקה, הוא שהוא מאד קל ואינטואיטיבי. כן מה שאתם שומעים – קל ואינטואיטיבי. טוב, עד גבול מסוים. כולם מבינים די מהר את פעולת החיבור, וגם החילוק נשמע הגיוני. רק יש מי שחילוק ארוך כבר לא ממש מובן לו. אחרים מסתבכים עם שברים, אחרים נשברים אל מו למערכת משוואות עם שני נעלמים ויש מי שגם אינטגרלים באים לו טוב בעין ורק מספרים מרוכבים... זה כבר סיפור אחר...