יום ראשון, 8 במרץ 1992

ספרות מחרידה

אני זוכר בחיבה את ספריו של הרב ד"ר מאיר להמן זצ"ל (תקצ"א – תר"ן). ספרים שהייתי בולע בשקיקה. למי שטרם קרא את 'רבי יוסלמן' , 'רוזן או יהודי?,, 'אבות ובנים', 'יועץ המלך' ועוד רבים אחרים, נספר כי הרב להמן היה רבה של העיר מינץ שבגרמניה בתקופה בה הרפורמה, ההשכלה וההתבוללות אכלו בכל פה בבית היהודי. הרב להמן שהבין כי הנוער היהודי זקוק לחומר קריאה שיחליף את הרומנים הקלוקלים ממקורות שאינם נאמנים ליהדות, נטל לידיו את עט הסופרים והוציא מספר רב של רומנים (ביידיש) שגיבוריהם יהודים שומרי מסורת. רומנים קריאים ומרתקים, גם אם מעולם לא נמנו על הקאלסיקה של ספרות הנוער.

מה שמחתי להכנס לפני זמן מה לחנות ספרים ירושלמית ולגלות כי הוצאת ספפרים כלשהי החלה בהוצאה מחדש של ספריו של הרב להמן. אולם שמחתי היתה מוקדמת. הסיפורים נערכו מחדש בידי סופרת חרדית וזכו להסכמות של מספר רבנים (???).
הסופרת הנ"ל נטלה לעצמה זכות לשנות את הסיפור ל'תועלת' הקורא הצעיר. בספר שהו עלעלתי ('רוזן או יהודי?' שזכה לשם אחר) הפך הרוזן האב מסתם דמות משנית לגוי יהיר, מותו לא בא לו מחזיר בר פצוע אלא מזרועותיו של דב והתינוק לא נחטף בידי מאהבתו הזנוחה של הרוזן אלא ע"י קבצנית סתמית ועוד.
בזאת מצטרפים לצערי, סיפוריו של הרב להמן לכל אותם 'סיפורים צדקניים לנוער' המופצים על ידי הוצאות ספרים חרדיות. או האחרונים משופעים במתקתקות דביקה ומעצבנת והדמויות בלתי מציאותיות לחלוטין, בייחוד דמויות הילדים.
כאשר מדובר על דמויות מהדור האחרון, נוספת הבעיה של העיוות ההיסטורי האנטי ציוני המובלע בסיפורים. בספר על הרב חיים זוננפלד (לא מפרי עטו של הרב להמן כמובן), מקנאי ירושלים שלפני כ 80 שנה, נזכרים רבים מחשובי רבני א"י של אותה תקופה, למעט הרב קוק זצ"ל, שזוכה לפחות מתריסר שורות (וגם זאת תוך המעטת ערכו).

אבל עוד לפני שנתחיל בארגון 'אגודת הסופרים הציוניים' או בהקמת הוצאה לאור ברוח זו, הריני להציע לעורך 'זרעים' לייסד מדור של ביקורת ספרים שתטפל הן בספרים שכדאי לקרוא והן באלו שלא.

(פורסם ב'זרעים' גליון תקס"ח)

אין תגובות: