שוב נסעתי לקראת עשר בלילה (מה לעשות, גם לי יש ילדים)
בין אמש והיום, נקלטו במלון עשרות משפחות. אנשים מעוררי הערצה וחמלה גם יחד. כשאני מגיע הם באספה עם אחד מרבני הישוב. על הפרק 'מה הלאה'. יחד הם קורעים קריעה ומברכים 'דיין האמת'. המתנדבים אינם מתפנים לשבת, הם רצים לסייע. יש מי שמקליד נתונים במרץ, אחרת סוחבת עוגות, שלישית מחפשת חלב (כן, לאותה אמא מאמש). א', האחראית, באה אלי ולוחשת לי שיש להשיג אצטון לאישה אחת שאמורה לטבול מחר בערב. בלי שמות, זה לא דחוף. מחר יביאו לה לחדר. בכלל, א' מחזיקה את העסק מהבוקר. ד', אף הוא מהאחראים רץ מפה לשם בתאומים אינסופיים.
ז' רב חשוב מהגוש ואשתו מגיעים עם משפחתם. שני הילדים הגדולים נשואים ולאחד כבר יש ילד. ברשימות של המנהלת אין להם זכר והמשמעות היא חוסר בחדרים. נ' מתנדבת צעירה אצה רצה לנסות ולסדר עוד חדר. המנהל התורן מנסה לשווא להסביר שאין עוד חדרים. נ' לא נכנעת. הם עוברים על הרשימות חדר חדר.
בינתיים אנחנו מציעים למשפחתו של ז' אוכל חם שהובא זה עתה על ידי מתנדבים (בעל המסעדה תרם מחצית מהמזון). ז' ושאר בני המשפחה, חולצותיהם קרועות לאות אבל, מסרבים. הם מסבירים שבדרך לכאן כבר פטמו אותם אנשים טובים מסעד ועוד מקומות במזון משובח.
את ז' מלווה הרב ג', אשתו אחוזת התפעלות מהמתנדבים. אני יודע שהיא רק עושה לנו נחת רוח, הישוב שלהם אימץ אף הוא מגורשים באופן מעורר הערצה. אבל תמיד טוב לקבל מחמאות.
נ' חוזרת אחרי שעה ובפיה בשורה - במלון 'נולדו' עוד שני חדרים. יש מקום למשפחת ז'!! אני ממהר להביא לכל חדר בקבוק שתייה ועוגה מאפה בית. 'המלאי מתדלדל' אני מספר לד' האחראי . 'יהיה בסדר' הוא עונה לי.
אישה מגיעה, בנה הצליח רק עכשיו לצאת מכפר דרום והוא רעב, שמא יש לנו משהו לאכול. בשמחה אני שולח אותו לטעום מהתקרובת שדחתה משפחת ז'. טוב שיש מי שייהנה מזה, השאר יגיע למקרר בחדר המנהלת.
אחרי חצות שוב מופיע רב הישוב (בינתיים הסתבר לי שהוא איננו רק הישוב אלא 'רק' אחד הרבנים שם). עמו מופיעים זוג מתנדבים שהסיעו אותו לישוב ובחזרה. הרב מחיך אלי בחום ומודה לי (למה דווקא לי ??) על הכול. אני מסתודד עם שני חברי. הם מזועזעים ממה שראו בישוב המגורש. עינהם אדומות מבכי. 'שעה שלמה בכיתי' אמר לי אחד 'אחרי שמול בית שממנו יצאה משפחה חפוית ראש, ישבו שתי חיילות על הדשא וכרסמו להן במבה כשהן מתעלמות לחלוטין מהטרגדיה האופפת אותן'.
הרב דוחה את העוגה, הוא מעדיף משהו סגור. אני רץ להביא לו ופלים (יש לנו ארגז שלם). ז' יורד לחדרים והפעילים נושמים לרווחה. זו המשפחה האחרונה.
המשפחה האחרונה ? ממש לא. שתי משפחות חדשות נכנסות למלון. הבטיחו להן שהן תהינה עם הידידים כאן במלון הזה. נציג המנהלת מושך בשערותיו. נ' לא מתיאשת. למרות שכבר קודם התברר שאין, ממש אין חדרים במלון, היא נגשת למלאכה במלוא האנרגיות (היא שם כבר מהבוקר).
נער מחו"ל, צעיר יהודי שבא לכבוד חגיגת הבר מצווה של קרובו, תוהה בשפתו מה מתרחש. הוא לא ממש מחובר. כשהוא שומע שמחפשים חדר למשפחה שגורשה הוא מצהיר מיד שהוא ואחיו יעברו לחדר אחר על מזרונים וחדרו ישמש את המשפחה. נצח ישראל לא ישקר.
בלובי מיצבים הרב והרבנית מ' מהישוב שלי. לכאורה אין ה לעשות איתם. הם יורדים להגיד שלום לחבר משפחה שגורש. בדרך הם עוברים בקומה 2, שם פתחו המתנדבים פינת קפה ופניות. מכיוון שמגורשים רבים מתקשים לישון הם מארחים להם לחברה.
בינתיים נזכר ד' שאין לנו יותר שתייה. ברור קצר מעלה שבמלון אחר יש מחסן. אני נוסע לשם. קצינת הביטחון איננה פותית עבורי את הדלת, אולם מתרככת לאחר שיחה עם אחד השוטרים ופותחת לי את המחסן. בדרך למחסן היא מטיחה בממשלה מספר קללות נמרצות. אני לוקח מהמחסן המסודר כמה ארגזים וחש בחזרה.
מי שביקש שתייה כבר פרש לישון. אני מניח בשקט בקבוק ליד הדלת עם פתק הקדשה. הפתעה קטנה לבוקר (הזריחה היא עוד שעה וחצי).
למטה, בקומה 2, מסבים הזוג מ' עם ח', מגורש. הוא מספר בנון-שלאנטיות מפחידה על מוצרי חשמל שנבזזו מביתו. לשאלתי אם התלונן הוא עונה בחיוך עייף 'אין עם מי לדבר'. אני פורש ומשאיר הודעה ב'למען אחי'. לא עוברות מספר דקות וו' מתקשר ומבקש לרכז את התלונות. 'אנחנו נדאג גם לזה' הוא רועם. תוך דקה יש שלט חדש בפינת הקפה. מידע לנבזזים. ח' כבר הלך לישון. והזוג מ' פורש. הזוג ק' מחליף אותם בשלוש לפנות בוקר והאמינו לי שיש להם עבודה.
אני נכנס למחסן הקטן שלנו ובהשראת המחסן של המלון השני עושה סדר: ארז וופלים, ארגז עוגות קנויות, שולחן עוגות אפויות, קרטונים של מיץ, שקית של מוצרי קפה ותה. ארגז של ציוד רפואי וקוסמטי וארגז של לחם וכן הלאה.
מביט מבט אחרון בפינת הקפה, עכשיו בארבע לפנות בוקר היא ריקה. אפשר לסדר ולהכין לבוקר. בדרך הביתה, אני מנסה לחשב את שעות השינה שנותרו לי. שעת שינה יהיה טוב יותר. אני שר לעצמי בקול גדול בכדי לא להירדם. עוד מעט שבת. אסור לבכות בשבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה