שויון בנטל

סוגית השוויון בנטל נמצאת על סדר היום החברתי והפוליטי. אינטרסים שונים מניעים גורמים שונים. צריך להודות שהבעיה האמיתית הרובצת לפתחה של מדינה ישראל היא באמת שוק העבודה. אחוז גדול מדי מתושבי המדינה אינם נושאים בנטל התל"ג, אחוז הולך וגדל. מדובר גם על אי תרומה מחד וגם על צריכה מאידך. ברור לכולם שמצב זה – לא יכול להימשך.

קציצות לצמחונים

פורסם ב'גוש ארבע', גיליון 113

המלצה לשבוע הספר

מה עושה נערה בת 18, מיואשת מעתידה כזבנית בחנות הכובעים של אביה שנפטר בטרם עת והותירה באחריותה של אמה החורגת כשהיא מגלה שמכשפה הטילה עליה כישוף אפל שהפך אותה לבת 90 ?

מכתב גלוי לתושבי גוש עציון

קפצתי היום לבקר במאהל שובתי הרעב בגבעת רם.

שעת בוקר נינוחה, לשובתים היה פנאי לשוחח איתי, אזרח מן השורה.

זכיתי שם לראות את הדוח המלא של שלום עכשיו על הקרקעות הפלשתיניות הפרטיות שבישובי יש"ע השונים.

כמובן שדפדפתי מהר לאלון שבות - אליבא דשלום עכשיו,
כרבע (24%) מאלון שבות נמצא על קרקע פלשתינית פרטית.

נווה דניאל ? אחוז דומה. אלעזר ? רובו על קרקע ערבית פרטית.
רק כפר עציון נמלט מהגורל הזה ורק אחזוים בודדים משטחו מוגדרים 'קרקע פלשתינית פרטית'.

ולפני שתגידו שזו המצאה של שלום עכשיו, נספר לכם שהכל מבוסס על מידע גלוי מהמנהל האזרחי.

אז נכון שאתם ואני מבינים שזה בלוף, משחק בנתונים, רישומים פיקטיביים מימי תרפפו, ניצול מניפולטיבי של מערכת המשפט לטובת הפוליטיקה של השמאל שכל מטרתה הרס ההתישבות ביש"ע (אל תטעו, שמירת החוק מענינת את שלום עכשיו, מרצ ושאר ארגוני השמאל, כמו מצב הספחת של תושבי מאדים), אבל לא זו הנקודה!

הבעיה היא שבמסגרת שיתוף הפעולה בין שלום עכשיו והפרקליטות האמת והשכל הישר לא רלוונטיים.

שלום עכשיו עותרת על בסיס המידע הזה.

הפרקליטות, בלי לבדוק, מאשרת את המידע ומודיעה לבית המשפט את מדיניות הממשלה להסיר כל בית על קרקע פרטית

והופ

הבית שלכם (כן, הבית שלכם באלון שבות, נווה דניאל, אלעזר, תקוע ומי לא?) מופיע בכותרת בעיתון ועיתונאים משחרים לפתח ביתכם מקווים לחלץ מכם איזו אמירה אלימה.

מה עושים ?

את המסקנות הפוליטיות לקלפי - נשאיר לכם.

מעשית יש שתי אפשרויות:

א. הממשלה תתחיל לשלוט ולהנחות את פרקליטות המדינה (!) לא להסכים לכל שיגיון של שלום עכשיו

ב. הכנסת תחוקק חוק שיבהיר את הנהלים לערעור על בנית בתים על שטח שיש עליו טענות לבעלות פרטית (המכונה חוק ההסדרה).

אני מודה שעדיפה הדרך הראשונה, אבל אם ראש הממשלה כושל בתפקידו, החקיקה היא אפשרות סבירה בהחלט.

מה מצופה מכם ?

1. להבין שאתם (אולי) הבאים בתור. עם האוכל, בא התאבון ולשלום עכשיו יש תאבון גדול מאד.

2. לפחות להביע תמיכה בשובתים בביקור.

3. להפעיל מנופי לחץ על חברי כנסת ושרים שאנתם מכירים (או מכירים את מי שמכיר אותם...).

4. לכתוב ולהפיץ את דעתכם.

הדרן למסכת ביצה (לכבוד בר המצווה)

(א' בסיוון)

מספרת הגמרא:

אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה - מניח את השניה ואוכל את הראשונה. אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו, שכל מעשיו לשם שמים. שנאמר "ברוך ה' יום יום". (ביצה טז.)

ובמכילתא דרשב"י (פרק כ') מסופר שלא היה זה רק בעניני מאכל

אמרו עליו על שמאי הזקן שלא היה זכרון שבת זז מתוך פיו לקח חפץ טוב אמר זה לשבת כלי חדש אומ' זה לשבת.

ערכו של אדם

פרשת בחקתי מסתיימת בנושא של ערכים:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:  דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה':  וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:  וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל:  וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים:  וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף:  וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים:  וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן:

ראשית יש לדון במונח 'ערכך'. המחשבה הראשונית היא שמדובר בהטיה – 'ערך שלך'. אלא שאפשרות זו נשללת כשקוראים שגם לגבי נקבה הביטוי הוא 'עֶרְכְּךָ' (היינו מצפים לשווא בכ' הסופית). וגם בהמשך הפרשה כשמדובר בבתים ושאר רכוש המילה אפילו מקבלת את ה' הידיעה.

פוסל במומו

(י"ז באייר)

מתברר שלא רוממות האידיאולוגיה מדברת מגרונו של הרב רונצקי, אם נאמין למצוטט מפיו ב'כיפה', אלא החשש שמא לא יגיע לכנסת. גם במציאות הקודמת של בחירות במרכז מצומצם היה קשה לקבל טיעון אישי שכזה, שהרי יש להניח שהרב רונצקי לא חושב שהוא היחיד שמתאים להיות בהנהגה הפוליטית של הציבור, אלא שכיום, כשהבית היהודי-מפדל החדשה יצאו לדרך של בחירות מקדימות (פריימריס), אין לטיעון הזה כל מקום. אם מאמינים הרב רונצקי ונפתלי בנט שיוכלו לסחוף 100,000 מצביעים לקלפי, הלא נקל להם לפקוד 10,000 איש שיתנו להם מקומות גבוהים ברשימה ציונית דתית מאוחדת וגדולה.