להגנת הרבנות ומעמדה

נתחיל בגילוי נאות. אינני חבר צהר, אפילו רב אינני. אינני דובר של הרב סתיו ואף לא'מקורב', למעשה מעולם לא שוחחתי איתו ואפילו לא שמעתי שיעור מפיו. אלא שלא צריך להיות מי מהם בשביל להבין את הכשלים שבדברי ההסבר של הרב מיכה הלוי בענין הבחירות לרבנות.

נפתח בשבח המחבר שהעלה בצורה סדורה ומכובדת את דעתו לפני הציבור. בעידן של התדרדרות הרבנות מדחי אל דחי, לאו מילתא זוטרתא היא, לצערינו. אבל ענינית, יש לדחות את דבריו.

פשיטא שהרב סתיו והדומים לו בהשקפתם אינם מתנגדים לרבנות הראשית. ההפך הגמור! לא זו בלבד שהרב סתיו מתמודד על תפקיד הרב הראשי (ואיך אפשר להתמודד לתפקיד שתאה מתנגד לו?), אלא שברור שכואב להם מצבו העגום של המוסד, תדמיתו ומעמדו. כמו שלהבדיל אי אפשר לומר שהביקורת של ירמיהו ויחזקאל על הנעשה בבית המקדש משמעו שהוא התנגד לבית המקדש עצמו. הבעיה איננה הרבנות, אלא לאן שהביאו אותה מי שהביאו.

יש לומר במלוא הצער והכנות שהרבנות בכללותה, לא רק זו הראשית, בשפל המדרגה, עוד לפני הפרשיות המביכות וההתבטאויות האומללות של העידנא. יתכן שדווקא אנשים מן החוץ, כאלו שלא שייכים לממסד הרבני מיטיבים לראות את דבשת הגמל. הציאות העגומה היא שהמוט, במשל של הרב הלוי, כבר מזמן אינו נעוץ באדמה. הוא מושלך בקרן זוית רקוב למחצה, כשגם מכבדיה של הרבנות – הזילוה.

אז בודאי שהרבנים, ראשיים כמו גם מי שאינו, לא צריכים להיות עלים נידפים ברוח של סקרים וכתבות עיתונאיות, מצד שני אל להם להיות נעולים במגדל שן מנותק של רבנות טהרנית שמעולם לא הייתה. כאן גם נכשל הרב הלוי ולא מביא שום בדל של ראיה או טיעון של ממש כנגד הרב סתיו או הדומים לו. אכן הרב סתיו אינו מגיע לקרסוליו של מרע"ה וכמותו גם לא המתחרים האחרים ובעצם אף לא אחד מהרבנים של הדור. אם נחכה למי במדרגת משה רבנו, או אפילו במדרגת הב"י או הראי"ה, נוחיל עד בוש ודור דור ומנהיגיו.

הרב הלוי גם כושל בהתעלמות מן המציאות שבה יש מתמודדים ומהם יש לבחור. הצדיקים הטהורים, אם תותר לי הפראפרזה, אינם קובלים על המועמדים שאינם ראוים בעינהם, אלא נוקבים בשם המועמד המועדף עליהם.

במאמר מוסגר נעיר שההתנגדות לתיקון שטרן, או לתיקון משופר, היא מגוחכת. גם בגוף הבוחר הקיים (שהרי לצערנו התיקון לא עבר) לא כל החברים הם יראי שמים. יתרה מזו, אם נבחן כיום מי מעונין במוסד הרבנות הלאומית הטהורה, חוששני שנגלה כי הם במיעוט מזהיר (שהרי נפלו להם כמעט כל החרדים במבחן זה). תיקון שהיה מכניס לגוף הבוחר נשים יר"ש, היה יכול לשפר את המצב.

יש גם כנראה בעיה בחידוש שמחדשים עלינו בענין הרבנות ולפיו הרבנים בוחרים את הרב הראשי משל היה זה יו"ר ועד העובדים שלהם. שוכחים משום מה שהרב הראשי ובעצם כל רב, הוא רב ראשי של כווולם. וכמקובל בעם ישראל מקדמא דנא, הקהל, או נציגיו, הם שבוחרים מי יעמוד להם בבחינת אין ממנין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכין בציבור, ק"ו לרב.

אם נוסיף לכך את העובדה הלא מפליאה שהמתנגדים לא טרחו להציג מודל חלופי שיתקן את עוולות הגוף הבוחר הנוכחי (והן מיעוט נשים מחד וריבוי חרדים מאידך), הרי שטהרת ההתנגדות חשודה מאד.

ובחזרה לדבריו של הרב הלוי. אם אכן כדבריו, רבים מרבני ישראל מתנגדים לרב סתיו ויתנתקו מעמו (ודוק – מעמו יתנתקו ולא מקודמו ולא מעמיתיו למרוץ, גם אם קטנים הם הימנו), הרי שיש לתהות אם אין כאן הצהרה על נתק בין הרבנים ובין העם היושב בציון ואם אין כאן קושיה האם באמת מבינים הרבנים אל נפש האומה בעת הזאת. אולי המסקנה צריכה להיות מופנית כלפי רבני הערים והישובים ולא כלפי המועמד לרב ראשי. ובאמת ילמדנו רבנו. אם מחר ייבר הרב סתיו לרבה הראשי של א"י, האם רבה של פ"ת יתנתק ממנו ? יתעלם ממנו ? יתפטר ?

אשר על כן, לעת כזאת כשמוסד הרה"ר חג ומועד ויש להזדרז ולסמכו פן יפול, שומא עלינו להעמיד בראשו אדם שאינו רק בן איש חי, אלא גם רב פעלים. אדם שיוכל לא רק לנאום יפה בועידת בנ"ע, לפסוק הלכה בבית הדין, אלא גם להראות מנהיגות ולהתוות דרך לשידרוג מעמדה של הרבנות, הן בתכנים המנהליים והן בתכנים הרוחניים.

שעת רצון יכולה זו להיות כשגם אנשים שאינם מדקדקים במצוות רוצים בשיפור פני הרבנות ובמקום לראות בבחירות הזדמנות לדיל קטנוני, רוצים באמת לעשות להם רב, כשכוחם הפוליטי של החרדים, שדרדרו את הרבנות למקומה של היום, חלש במקצת. חבל שמקרב המחנה מנסים להכשיל את ההזדמנות. עוד לא אבדה תקוותנו.

 (פורסם באתר 'כיפה')

מפריחי יוני (שלום) ומשחקים בקוביה (דמוגרפית)

כל מי שעלעל לאחרונה בדפי המוסף 'יומן' של מקור ראשון לא יכול היה שלא להתרשם מההתייחסות הרצינית של כתבי העיתון לסוגית ההגירה המוסלמית לאירופה, לאחוז העולה של מוסלמים בחלק ממדינות אירופה (עד כדי 10% או אפילו 15% אם להאמין לד"ר גיא בכור שטוען שהרשויות בבריטניה מעלימות את האמת מתושבי האי, זה אולי נכון בעוד מדינות), על הבעיות שנוצרות כתוצאה מהחיכוך בין התרבויות, על כשלון המדיניות של רב תרבותיות ועוד ועוד.

סדר בבחירות לרבנות

הבחירות לרבנים הראשיים ולמועצת הרבנות הראשית עומדת בפתח לאחר שנדחו קמעה בשל הבחירות. שוב מנסה הציונות הדתית 'לכבוש' מחדש את הרה"ר. בניגוד ליריביה מהעולם החרדי, הציונות הדתית רואה ברה"ר שליחות של ממש ולא רק מוקד השפעה של ג'ובים וכסף. אולם כמו בכל דבר, העסק לא פשוט וזרמים שונים בציונות הדתית בוחשים בקלחת תוך סיכון אפשרי של ההצלחה. להלן נסקור את המצב.

זו תורה וזו שכרה !

אין לי ספק שמאמרה של פרופ' ורד נעם יגרור הרבה תגובות, חלקן חולקות, חלקן נזעמות (כמו שהיא אכן צופה). אמנם פרופ' נעם טוענת שמאמרה מתייחס לסוגיה רחבה של הדילמה שבין ההלכה ועולם ההשקפות המודרני, אבל בכל זאת הדוגמה המובילה היא מעמד האישה בעולם הדתי וזהו כידוע נושא טעון. אולם לגבי דידי שוב צפה ועלתה השאלה שהיא מתבקשת מסמיכות המאמר עם המאמר של יעל פרידסון.

מדוע להתפקד ?

מפקד הציונות הדתית, הבית היהודי-מפד"ל מתקרב לקיצו. רבבות התפקדו ועדין יש התוהים – 'למה לי להתפקד?'.

ראשית אומר שלדעתי ראוי לכל אזרח להתפקד למפלגה שאליה הוא קרוב. יש בזה אמירה של תמיכה מתמדת ברעיון, סוג של השתתפות אזרחית מינימאלית. כמובן מדובר במפלגות שבכלל אפשר להתפקד אליהן ושיש להתפקדות אליה משמעות (אחרת אפשר סתם לתרום למפלגה). לכן מי שמחזיק בדעה הקרובה לרעיון החילוני- אזרחי – ליברלי של הליכוד, או לסוציאליזם החילוני – שמאלני של העבודה, שיתפקד למפלגות אלו.

אבל מאמרי זה מופנה למי שעמדתו המדינית והחברתית גזורה מתפיסת עולמו הדתית, או למצער שעמדה זו של ציונות דתית מדברת אליו גם מבלי שהוא עצמו מדקדק בקלה כחמורה. לכם אני מציע להתפקד במפקד הציונות הדתית www.mifkad.org.il מן הסיבות הבאות:

א.      כמו שכתבתי לעיל, התפקדות כזו הינה הצהרה פומבית על הזדהות עם ערכי הציונות הדתית. עם ישראל, בארץ ישראל על פי תורת ישראל במדינת ישראל. זו הצהרה על האמונה בכך שלתורה ולמסורת ישראל יש מה לומר בכל הקשור להנהגת המדינה מנושאי חברה ורווחה, עבור בנושאי חוץ ובטחון וגם בנושאי איכות סביבה.

ב.      התפקדות רחבה גם נותנת כח לנציגות שתבחר. אינו דומה מנהיג מפלגה שיש לה 50,000 מתפקדים למנהיג של 5,000 מתפקדים.

ג.        גם בטרם תגיע העת של הציונות הדתית להנהיג את המדינה גודלה של התנועה מהווה סוג של ממד להתייחסות שאר המגזרים אליה. 

ד.      התפקדות מעניקה למתפקד יכולת השפעה על זהותם של נבחרי התנועה – יושב הראש, המועמדים לכנסת, חברי ועידת המפלגה ובמקומות שיש בהם סניף – גם חברי מועצת הסניף. בחירה זו אמורה לשקף את מגוון הדעות בציונות הדתית.

ה.      התפקדות מחזקת את הקבוצה שחבירה מחזיקים בדעה הדומה לשלך. מדוע להפקיר את הזירה לקבוצות אחרות? אמנם גם להם מגיע ייצוג, אבל רצוי שההתפקדות תשקף את המגוון הקיים בלי הטיה לכיוון זה או אחר.

שו"ת התפקדות – שאלות אופיניות

1. 'אני לא רוצה להתעסק עם הפוליטיקה, כולם שם מושחתים'

 זו גוזמה לומר ש'כולם מושחתים'. אבל גם אם כן, זה קורה מפני שאנשים טובים כמוך מדירים רגליהם מהפוליטיקה. הגיע הזמן להחזיר את הפוליטיקה לידי אנשים כלבבך, לא ?

2. 'אני לא מסכים לגמרי עם סדר היום של המפד"ל'     

אי אפשר למצוא מפלגה שאתה מזדהה איתה ב 100%. אפילו אם תקימו מפלגה חדשה, ברגע שיצטרף עוד חבר – כבר סדר היום לא יהיה בדיוק מה שרציתם. השאלה היא עד כמה יש זהות רעיונית ומעשית בין מה שאתם חושבים ובין המפלגה. המפד"ל היא מפלגה ציונית דתית, כלומר שעמדתה נגזרת מתוך השקפת עולם דתית. המפלגה נוטה לימין המדיני ולשמאל החברתי (מה שנקרא 'סוציאל-דמוקרטיה'), מחשיבה מאד את העיסוק בחינוך (של כל המגזרים) ואת הצביון היהודי של המדינה.

3. 'למה המפקד הוא רק של המפד"ל? מה עם האחדות ?'

המפקד הוא של כלל הציונות הדתית. נעשו ניסיונות לשתף גם את תקומה בצורה מסודרת במפקד (בשיטות שונות ומגוונות), אך הם לא צלחו בשל ההתנגדות העקרונית של מנהיגי תקומה לשיתוף הציבור בבחירת ההנהגה. יש לשער שבסופו של יום ירוצו שתי המפלגות (ואולי גורמים נוספים) ברשימה משותפת אשר תורכב בהסכמה משותפת של המפלגות. בכל אופן, נציגי המפד"ל יהיו אלו שאתם תבחרו!

יש לציין שעד כה התפקדו במפקד פעילים של תקומה וגם כאלו שפרשו מהליכוד וממפלגות אחרות. 

4. 'נו, אז אם בסוף ישריינו מקום לאנשי תקומה, יוצא אפוא שבחרתי רק חלק מהרשימה לכנסת?'

ממה נפשך, לו היו אנשי תקומה מתפקדים וגם רצים, נציגיהם היו מקבלים ממילא מקום ברשימה. אז בהסכם עתידי הם יקבלו את המקומות הללו בשיטה אחרת. דרך אגב, כל הסכם עתידי כזה יבוא לאישור מרכז המפלגה, אתה תבחר את נציגיך למרכז ובכך תוכל להשפיע גם על אותו הסכם עתידי..

5. 'אכן התפקדתי בעבר לליכוד, האם אפשר להתפקד גם למפד"ל ?'

חוק המדינה אוסר על התפקדות כפולה. לכן עליך קודם כל לפרוש מהמפלגה בה היית חבר עד כה (על ידי משלוח פקס או מכתב הן לאותה מפלגה והן לרשם המפלגות) ורק אז להתפקד.  

6. 'מה הסיפור הזה של שיריונים שבוטלו?'

תקנון המפלגה קובע הבטחת ייצוג לצעירים ונשים בכל אחד ממוסדות המפלגה בשיעור של 20% לנשים ו 20% לצעירים מתחת לגיל 40. במידה ולא ייבחרו נשים וצעירים במקומות ריאליים ישנו מנגנון להקפצת מועמדים. ברשימה לכנסת מדובר על מקומות 4 ו 8 לאישה ומקומות 5 ו 10 לצעיר. בועידה ובמועצת סניף אין חשיבות למיקום בתוך הרשימה.

התקנון המקורי לא התייחס למקרה של אישה צעירה, אבל הוחלט שאישה כזו תחשב גם צעירה לצורך הבדיקה אם הרשימה עומדת בעקרון הבטחת הייצוג.

שורה תחתונה – השריונים תקפים.

7. 'אין לי שמץ של מושג מי המתמודדים על התפקידים במפלגה...'

אל דאגה, עוד מעט מסתיימת ההרשמה והמועמדים כבר ידאגו שתכירו אותם. בכל אופן צרפנו למטה נספח עם רשימת המתמודדים, תוכלו לחפש אודותיהם בגוגל או להזמין אותם לחוג בית בשכונה/ישוב שלכם.  

8. 'אני מתחבט במי לבחור....'

בזה לא נוכל לעזור לכם, זוהי ההחלטה האישית שלכם.   

  

נספח: שמות מועמדים (רשימה לא רשמית! נכון לרגע כתיבת המאמר)

על תפקיד היו"ר מתמודדים שלשה (סדר א"ב):

א.      השר פרופ' הרב דניאל הרשקוביץ

ב.      חבר הכנסת זבולון אורלב

ג.        מר נפתלי בנט

על מקום ברשימה לכנסת מתמודדים (סדר א"ב)

א.      אבי וורצמן

ב.      אורי אורבך

ג.        איילת שקד

ד.      גילה פינקלשטין

ה.      ג'רמי גימפל

ו.        דורון דנינו

ז.       יוני שטבון

ח.      מרדכי יוגב

ט.      ניסן סלומיאנסקי

י.        נפתלי בנט

יא.   עמיעד טאוב

יב.    שולי מועלם-רפאלי

שרותי הדת במדינת ישראל (תגובה להצעת נאמני תו"ע)

נפתח בשבח אכסניה. יש לשבח את העיסוק הבונה של התנועה במצב שרותי הדת במדינה. הנחת היסוד ששרותי הדת דורשים ניעור רציני הן אולי מהמוסכמות היותר מקובלות במדינה.

נמשיך בתחושה הלא נוחה של הפרטה העולה מן המסמך. לממשלות ישראל האחרונות יש מגמה מוצהרת להפריט לא רק את הנכסים הכלכליים של הממשלה, אלא גם את השירותים שהיא נותנת. עד כה עיקר ההפרטה היתה בתחום הבריאות, החינוך, הטיפול הסוציאלי. עתה אומרת ההצעה – יש להפריט גם את שרותי הדת. התגובה האינסטינקטיבית של הסוציאל-דמוקרט (ולדעתי רוב המגזר הציוני דתי ובודאי מי שמחזיק באידיאולוגיה של הציונות הדתית, נוטים לסוציאל-דמוקרטיה), היא התנגדות להפרטה זו.

יומן טיול - כרמל

יומיים חופש בקיץ הישראלי – זה לא מתכון מוצלח לנופש. החום והלחות מקשים על טיול ברוב שעות היום. יש אזורים שבהם גם בשעות הערב חם מדי. אבל לפעמים אין ברירה כי אלו ימי החופשה השנתית שקיבלת.חישובים שונים והתיעצות עם מומחים הביאו אותנו לבחור באזור הכרמל. התוצאות – לפניכם.