יום חמישי, 2 באוקטובר 2003

מחיר מציאה (ארוך)


במקום מבוא

מהיכן מתחילים ?
ככל שאתה קורא במוסף הארץ 'מחיר ההתנחלויות', אוחז אותך הייאוש. המניפולציות, התעמולה וחצאי האמיתות(הגרועות משקר) הצצות בכל דף (אם לא בכל שורה) מטלטלות את הקורא בין פרצי צחוק, גיחוך וזעם.
תחקירני הארץ עמלו שלשה חודשים (כך הם טוענים) על איסוף הנתונים (ועיבודם, צריך יותר מקצת יצירתיות על מנת להפך נתונים תמימים לכלל כתב האשמה). אין לי לא הכוח, לא התקציב ולא הזמן להתחרות בהם, אלא שבמאמר הקצר שלהלן ננסה להעלות מספר תהיות ותיקוני טעויות במוסף והקורא המשכיל יבין מעצמו שהמוסף כולו ראוי לבדיקה ואין לסמוך על שום מילה בכתובה בו.
המאמר שלהלן בנוי מהקדמה הדנה בחשיפת הנחות היסוד של המוסף (מוצהרות או לא) ובמגמות של מאמר התגובה. לאחר מכן נדון כמעט בכל מאמר. שיטה זו ננקטה גם מטעמי נוחות שלי והן לטובת הקורא שרוצה אולי לדלג על דברים הידועים לו או לנקודות ומענינות אותו במיוחד. אני מתנצל מראש שלא הגבתי לכל הטענות מקוצר היריעה. אני מקווה שבעקבותיי יבואו המומחים שיפרטו לכל דבר ודבר את האמת.
גילוי נאות: כותב שורות אלו הנו תושב גוש עציון מזה שלש שנים (ההתיישבות המודרנית באזור החלה כמובן הרבה לפני שבאתי לכאן, הישוב הראשון עלה על הקרקע ב 1929). בגוש עציון גרים כ 20,000 נפש (לא כולל המועצות המקומיות אפרתה וביתר) אינני מתיימר לדבר בשם איש אולם מטבע הדברים חלק ממה שאומר מתבסס על הכרות אישית עם התושבים.

הקדמה

מספר הנחות בסיסיות עומדות בבסיס המוסף עב הכרס. אחת מהן היא שיש מושג מובחן כזה 'התנחלויות' ושאותו ניתן, א-פריורי, להשוות עם 'הממוצע' של המדינה ולהסיק מסקנות. אלא שדא עקא ולעיתים השונות הפנים מתנחלית, גדולה יותר מאשר השונות שבין ישובים ביש"ע ודומיהם באזורים אחרים.  לפיכך הסקת המסקנות איננה אמיתית.     
עוד הנחה היא שבסופו של תהליך ינצח האתוס הערבי את זה הציוני וכל הישובים היהודיים ביש"ע יעקרו ותושביהם יטרונספרו למקום אחר. אין צורך להעיר על הנחה פסימית שכזו שלא זו בלבד שהיא מבוססת על עמדה פוליטית (בשמאל הקיצוני) אלא שהיא גם משוללת יסוד במציאות הנוכחית. יתר על כן, מכיוון שמטרת המוסף היא ל'הוכיח' עד כמה כדי לוותר על ההתישבות ביש"ע, הרי שהדיון הוא טאוטולוגי.
ההנחה השלישית היא שיש ארכי טיפוס של 'מתנחל'. אולם לאמיתו של דבר, גם רוב אלו הנכללים ב'גרעין הקשה' של המתנחלים, קרי האידאולוגים שבהם, הינם אנשים ככל תושבי המדינה. הם קמים בבוקר, מקפיצים את הילדים למוסדות הלימוד, אצים רצים לפרנסתם, חוזרים יגעים לביתם ומנסים לארגן לעצמם בית נורמלי. מזכיר לכם את עצמכם הקוראים ? נכון. המתנחל הממוצע אינו שונה מתושב ממוצע של הגליל או השרון.
עוד הנחות תדונה במקומן בהמשך.

הסקר

לכאורה, מה אפשר לומר על סקר (מלבד האפשרות לנתח את תוצאותיו לצד זה או אחר) ? בסקר חסרה בדיקה אחת חשובה לטעמי ויש הטיה של התוצאות כתוצאה מהנחות יסוד מוטעות. אם, כפי שנוכיח מיד, ההתנחלות לא עלתה למדינה מעבר לכל מקום אחר, הרי שחלק מהשאלות נופלות מיד. אולם למה לנסקר הממוצע להניח שאכן יש עלות כזאת ? כאן יש לשאול מהם מקורות המידע של הנסקר. לא הרי מי שניזון מכתבות של 'הארץ' ודוחות תחקירני 'בצלם' הערביים, כמי שניזון מ'מקור ראשון' שלא לדבר על מי שניזון ממקור ראשון ממש כי הוא מכיר כהנה וכהנה מתנחלים ואולי אף כמה מידידיו הם כאלו (לא  שתמיד זה עוזר, הרבה פעמים יתחיל הטיעון העוין ב'טוב, אתה לא מתנחל טיפוסי', אה... דווקא כן).
יש מקום להעיר גם על הניסיון להשוואה לאפרטהייד (נסיון מגונה כשלעצמו). אם כבר משווים, הרי שמכיוון שאין הבדל ממשי בין תושבי יש"ע לתושבי אזורים אחרים מבחינת הקשר לערביים יש"ע, השאלה עוסקת ביחס שבין כלל אזרחי ישראל ובין ערביי יש"ע.
והערה אישית על 'תרומה לבטחון'. אינני מבין כיצד יכול ישוב אזרחי לתרום לביטחון, למעט המובן הציוני הישן והטוב שעל פיו ההתיישבות קובעת את הגבול. אבל זה נכון לכל ישוב במדינה.

צה"ל בשרות המתנחלים.

כמובן שאם מפנימים שהמתנחלים הם חלק מהעם, אזי הסיסמה היא בעצם 'צה"ל בשרות העם' והכל הופך הגיוני. בעצם קשה להבין היכן כאן הפגם. בכל מקום בו נמצא הצבא ישנו שיתוף פעולה בין הצבא לגורמים האזרחיים בשטח. חמור מאד אלמלא היה הדבר כן.
מאידך, על הצבא להיות מחוץ לויכוח הפוליטי. ניסיון לטשטש גבולות בין הציבור היהודי ביש"ע ובין הערבים שם נגוע בפוליטיות ויש לקוות כי איננו נפוץ. כנ"ל בפרשת המאחזים. לא על הצבא להכריע בענין (וטוב היה אלמלא היה נדרש מהצבא גם לטפל בעניין אזרחי שכזה).
הכתבה לוקה אפוא במגמתיות.
אולם בדבר אחד חייב להישמע קול ברור. הרמת יד או אפילו מילה על חייל צה"ל הממלא תפקידו הינן פעולות שאפילו לא ניתן להסתפק בגינוין. אנשים כאלו מקומם מאחורי סורג ובריח ובודאי שלא להסתובב חפשי ברחובות קריה. ה'בעיה' היא שהסמכות לבצע זאת הקנה החוק למשטרה ולא לתושבים המקומיים.

יומן גבעות

מה עושה סיפור אנושי מצמרר שכזה במוסף פוליטי ?? האם יתכן שהעורך מנסה לגמד את האירוע כי הוא קרה בסך הכול למתנחלים ?

הפיגועים ביש"ע

מעניין יהיה לבדוק את פריסת הפיגועים. גם אם יש רצון של הערבים לפגוע דווקא במתישבים, יש להניח שיותר מאשר קובע המניע, קובעת הנגישות. הרבה יותר קל לפגע בשכן הקרוב (בין אם הוא תושב אלקנה או תושב מצר). גדר ההפרדה (עליה עוד ידובר) מגבירה עוד יותר את הסיכון לאותם מתושבי ישע שיוותרו מהצד הלא נכון של הגדר (עצם השארתם של ישובים ישראלים ואזרחים ישראלים מחוץ לגדר מוכיח כי אין מדובר בגדר ביטחונית, אבל לא זה נושא דיוננו כאן).

קליטת עליה

ראשית, כדאי לעשות סדר בנתונים. כ 18% מתושבי ישראל היהודים והאחרים (כלומר אזרחים ללא סיוג דת) הנם עולים שעלו מאז 1990. ביש"ע האחוז עומד על 12%. אם ניקח בחשבון שכמעט מחצית מתושבי יש"ע הנם דתיים ולכן אין בהם קסם לעולים אתאיסטים (שלא לדבר על עולים נוכרים) נגלה שלמעשה יש"ע הוא אזור קולט עליה מובהק. כמובן שתמיד ניתן לעשות יותר ועל זה קבלו חלק מהמרואיינים. אבל מכאן ועד לטענה שבכתבה הדרך רחוקה.
גם לגבי עולי ארצות הרווחה הטענות בכתבה מגוחכות. העיר אפרתה הוקמה על ידי גרעין של עולים מארה"ב ועד היום המרכיב דובר האנגלי שבה (כבר דור שני ושלישי) הוא דומיננטי.

חוק או צחוק

מפליא כיצד מצליח הממסד לבצע שתי עוולות בו זמנית. מצד אחד אין המשטרה יכולה לקומץ חוליגנים המשוטט לו ביש"ע ומעטה חרפה על תושבי יש"ע ועל מדינת ישראל. מצד שני ישנה הקפדה תמוהה המסתיימת בלא כלום.
הנקודה החשובה היא לזכור כי כמו בכל אזור אחר במדינה, האזרח הפשוט תושב יש"ע, וכמותו גם מנהיגיו, הוא חסר מעמד במאבק כנגד פורעי החוק. אין לשכנים, במידה והם יודעים משהו על שכנם (ולרוב הם אינם יודעים כי לרוב אין גם מה לדעת), שום מעמד חוקי ושום יכולת פעולה. כמו בכל מקום אחר, תושבי יש"ע ישמחו אם המשטרה תצליח לבער מקרבם את הפושעים פורעי החוק. נותר רק לקוות שכאשר ישפכו את המים העכורים, לא ישפכו עמם כמה תינוקות חפים מפשע.

בג"ץ - שמרטף או סוהר ?

בקטע זה חסרה פרשנות בסיסית יותר מזו שמספק אלן בייקר. השאלה האם השטח כבוש על ידי ישראל היא בעצמה איננה כה פשוטה. ברור שהתעמולה הערבית טוענת שכך הוא הדבר והשמאל הישראלי מחרה מחזיק אחרי התעמולה הזו, אולם מסתבר כי יש דעות משפטיות שונות (החל מראית יש"ע כ'אזור בסכסוך' עד הגדרתו כ'כבוש על ידי הערבים').

העם לא איתנו או לאן הלכו העוגות

אכן קושיה חמורה היא מדוע מילואימניק בגבול הצפון לא מעלה בדעתו שאלמלא היו שם הישובים לא היה עושה מילואים ועל כן רצוי היה לפנות את משגב עם.
אני מקווה שבכל מקום בו צה"ל חונה סמוך לישוב אזרחי (בגולן, בגליל, ביהודה או בנגב) האזרחים מאמצים את חיילינו אל חיקם ועוזרים להם. הפינה החמה לחייל הנמצאת בצומת גוש עצין (למשל) איננה שונה מהפינה שהייתה בצעירותי בצומת כפר סבא. זה אמנם לא תפקיד של האזרחים לתספק את החיילים במחסומים אבל זה נותן הרגשה טובה לכל הצדדים (וזה בדיוק מה שלצנינים בעיני הכותב).

משרתי הציבור

רק למען הדיוק.
אחוז העוסקים ביש"ע בבינוי דומה לאחוז בנפת תל אביב או בחיפה. הוא לא הנמוך ביותר בארץ.
אחוז העוסקים במסחר דומה לאחוז באזור הצפון או בירושלים. גם כאן הוא לא הנמוך ביותר.
בקיצור. לכל אזור יש מאפיינים שלו. אין אזור 'ממוצע'.
אפשר כמובן לשאול מדוע יש ביש"ע ריכוז כה גדול של עובדי ציבור. כאן דרוש מחקר סוציולוגי שלא נעשה על ידי כותבי המאמר. באופן בלתי מוסמך אני מוכן לשער שיש מתאם בין אידיאולוגיה ציונית המביאה להתיישבות ביש"ע ובין כזו המביאה לידי עבודה (כפוית טובה לרוב) בשרות המדינה.

מחיר ההתנחלות - הקדמה

מכיוון שלו רצו עורכי הארץ, ניתן היה לערוך בחינה מדוקדקת על מחירה של קרית שמונה (כמשל), הרי שבחינת עלותה של ההתיישבות ביש"ע צריך להיעשות בהתאמה למקומות דומים אחרים (ולאו דווקא לממוצע הכלל ארצי, ממוצע הוא נתון סטטיסטי מטעה. מישהו חייב להיות מעל לממוצע ומישהו מתחתיו).
עורכי המוסף המציאו אפוא מושג 'הוצאות עודפות' בניסיון לבדוק כמה כסף מגיע ליישובי יש"ע (ולתושבים שם) רק בגלל שהם ביש"ע. רעיון יפה כשלעצמו אלא שבדרך מתבצעת לוליינות מתמטית ומניפולציות סטטיסטיות המעוותות את התוצאה. אנו נשתדל להראות מספר פגמים בדרך החישוב.
עניין מרכזי הנה ההוצאה לתשתיות. בעיני 'הארץ' זו הוצאה עודפת מכמה סיבות. זו כמובן הנחה מופרכת. כל ישוב דורש תשתיות הנגזרות מגורמים רבים (למשל בכל ישובי ההר (מהגליל עד יהודה) תשתית הכבישים יקרה יותר). על מנת להראות שיש ביש"ע הוצאה עודפת של תשתית, צריך להוכיח שיש תשתיות עודפות (למשל שישוב בן 1000 נפש ביש"ע נהנה מכביש דו מסלולי בעוד שעמיתו בגליל משתמש רק בכביש דו נתיבי. לא להיבהל - אין דוגמה כזו). עורכי המוסף לא הביאו דוגמאות כאלו ומחשבון ההוצאות האזרחיות החריגות שבחישובם יש להשמיט כמעט חצי !!!
מעניין לציין שלדעת כותבי המוסף האמריקאים יודעים היטב כמה כסף זורם ליש"ע זאת לצרכי קיזוז. אולם האמריקאים אינם מקזזים הוצאות עודפות אלא כל הוצאה שהיא. והנה הפלא ופלא - הסכומים שלהם קטנים בהרבה !!
בהמשך נדון בחלק מהסעיפים אחד לאחד. אסור לשכוח שכותבי הארץ והמצוטטים בו נמנים על קבוצה שהרס ההתיישבות ביש"ע נמצא בסדר היום הפוליטי שלו ועל כן יש להם מוטיבציה ברורה להצדיק את השקפתם.

מחיר ההתנחלות בטחון

כבר הכותבים מסבירים שמדובר בנתונים קשים לחישוב. אני מרשה לעצמי להוסיף מספר תהיות לגבי יכולת החישוב של ההוצאה העודפת בתחום הבטחון.
1.       יכולת הייחוס. כאשר גדוד מבצע סריקה בעיר ערבית ביש"ע, האם הם מגנים דווקא על מתיישבי יש"ע או שמא על כלל האזרחים. האם הוצאות חטיבת החרמון מוטלות רק על נווה אטי"ב ?
2.       יכולת הניבוי. אלמלא היו ישובים ביש"ע יתכן וההוצאות היו מופנות לישובי קו עימות חדשים (על קו התפר למשל, צריך לזכור שכך היה במשך התקופה שלפני מלחמת ששת הימים).
3.       יכולת ההשוואה. חלק מהפעילות של צה"ל ביש"ע היא אופינית לישובי קו עימות (למשל גם בישובים בצפון ובדרום יש רבש"צ)
יש להניח כי אלמלא שוחררו שטחי יש"ע (או אם חלילה יועברו עוד שטחים ביש"ע לשלטון המחבלים) הוצאות הביטחון היו גדלות באופן ניכר בשל הצורך להקצות משאבים רבים להגנת מרכזי האוכלוסין של המדינה שהיו מתקרבים לאויב עד להבהיל. 

מחיר התנחלות מסים

מעיון קצר ברשימת הישובים באזורי עדיפות לאומית, יגלה כי ישובי יש"ע הם אך נספח קטן לישובים רבים בארץ. בעצם, אם נתעלם מרצועת החוף שבין גדרה וחיפה, כמעט כל הארץ נהנתה מהטבות מס (אך יש לזכור שרוב האוכלוסייה מתרכזת במרכז הארץ האמור). כלומר, מי שעבר ממרכז הארץ לישוב ביש"ע או בגליל או בגולן או בנגב - נהנה מהטבת מס (וביש"ע ההטבה לא הייתה מהגדולות).   
ואכן, במסגרת הקיצוצים התקציביים צומצמה ואף בוטלה הטבת המס ליש"ע (כמו גם לישובים אחרים). אמנם נוצר מצב שבו, אם נבדוק את התגובות לקיצוץ, הייתה לכאורה הטבה מופרזת (למרות שלכל הדעות רוב יישובי יש"ע הם בגדר יישובי ספר), אולם זה נכון לכל המדינה.
בשורה התחתונה, סעיף זה איננו יכול להיכלל תחת 'הוצאות עודפות' ולו משום שרבים מאזרחי המדינה נהנים מהטבות דומות ואף גדולות יותר. הגדרת הסעיף על ידי 'הארץ' כהוצאה עודפת - היא רק מסיבות פוליטיות. 

מחיר ההתנחלות - מים וחשמל

כאמור בהקדמה, הוצאות תשתית אינן 'הוצאה עודפת'. אבל סעיף זה הינו קלאסי להדגמת שיקול הדעת המטעה של העורכים. בסופו של דבר, מחיר החשמל לאזרחים הוא אחיד בלי קשר לאורך קו החשמל. אחרון תושבי נווה אטיב מקבל חשמל באותו מחיר לו זוכה תושב חדרה (שכנתה של תחנת הכוח רבין). כנ"ל לגבי מים. הניסיון להתפלפל על פיזור נקודות הישוב, גודלן ואופי הטופוגרפיה באזור הינו עקר אפילו לצורכי סטטיסטיקה אם איננו עורכים השוואה לתושבי הגליל, דרך משל.
סעיף המשטרה הוא מצחיק לא פחות. משטרה צריך בכל מקום. היכן ההוצאה העודפת ??

מחיר ההתנחלויות שיכון

שוב מתבצע לנגד עיננו תעלול מתמטי. הכותבים מודים כי הטבות השיכון ניתנות באופן זהה בכל אזורי הפיתוח בארץ ובעצם קובלים על הכללת יש"ע באזורים אלו (לידיעה - אזורי הפיתוח מכסים את מרבית שטחי המדינה !). זוהי טענה פוליטית ולא כלכלית.
נעיר כמה הערות לגבי תוכן הכתבה.
1.       לקורא נדמה כאילו מרבית תושבי יש"ע גרים בוילות עם כמה דונמים אדמה. למעט ישובים חקלאיים הדבר אינו כן. מרבית תושבי יש"ע גרים בבתים משותפים ואלו שיש ברשותם בית צמוד קרקע נהנים מקרקע של כמה מאות מ"ר בלבד. מי שמחפש בית פרטי עם כמה דונמים שיחפש בתוך הקו הירוק (בנטף למשל).
2.       אין מצב של 75% מענק.
3.       הכותבים קובלים על בניה ציבורית מרובה ביש"ע. כדוגמה בולטת מביאים את הבניה של גני ילדים ובתי תינוקות. אולם מי שמעלעל במוסף רואה שמספר הילדים ביש"ע גבוה בהרבה ממספרם בארץ ממילא מדובר בבניה על פי צורך ולא העדפה (ולא, הצפיפות במעונות היא כמו בכל מקום בארץ).

מחיר ההתנחלות - כבישים

עוד סעיף תשתיתי שדינו מחוץ לחישוב. יתכן ויש לשקול הכנסת חלק מהכבישים לסעיף אם יוכח שכביש מסוים נסלל ללא צורך (אזרחי או בטחוני) ושדוגמאות לכבישים כאלו אינם קיימים באזורים אחרים בארץ. נכון למאמר - אין שום ראיה לכך ועל כן גם סעיף גדול זה יורד (ומדובר בכ 20% מ'ההוצאה העודפת' שהמציא 'הארץ').
 מעניין שהמוטיבציה לגולל על ההתיישבות סכומי עתק היא כה גדולה עד שכותבי המאמר טוענים בנשימה אחת ש"מערכת הכבישים בשטחים מודרנית ובטיחותית" וגם ש"איכותם הירודה של חלק גדול מכבישי הגדה". מי שנוסע ביש"ע יודע שלמעט צירים מרכזיים (כגון כביש 60) שבחלקם עונים לטענה הראשונה, הרי שרוב הכבישים הצדדיים וכבישי הגישה לישובים עונים לטענה השניה.
ונעיר כמה הערות לגבי הכבישים ביש"ע בכלל והכבישים העוקפים בפרט:
·        חלקם היה נסלל בלאו הכי. הרי גם לו היה שורר שלום ואחווה, מטופש להעביר עשרות אלפי כלי רכב דרך מרכז בית לחם הצפוף. כביש המנהרות הוא שימושי גם לעת שלום בהיותו מקצר דרך משמעותי (ודרך אגב מחירו הגבוה נבע משיקולים ירוקים. החלופה שלו הייתה אמורה להרוס, ואכן הרסה חלקית, את שמורת שורק)
·        אין אף מילה בכתבה המציינת שהצורך בכבישים עוקפים נבע מהאלימות של גורמים באוכלוסייה הערבית. אולי באמת ראוי לתבוע החזר הוצאות מהרשות הפלסטינית. לא נזכיר גם את תרומת הסכם אוסלו להתגברות האלימות הערבית.
·        כמות הכבישים צריכה להימדד לא רק יחסית לאוכלוסיה הגרה ביש"ע (והעורכים מתעלמים מהערבים) אלא גם יחסית לשטח. הקוראים מוזמנים לחפש ולעשות השוואה מקיפה (ק"מ כביש יחסית לבני אדם ושטח אזור).

מחיר ההתנחלויות רשויות מקומיות

לפני שנדון בנתונים (ובמניפולציה של עורכי הכתבה) צריך לדון בקצרה כיצד נקבעים הסכומים שמעביר משרד הפנים לרשויות המקומיות. מדובר בקריטריונים ברורים המבוססים על הצרכים של הרשות (כך למשל רשות שבה יש יותר ילדים דורשת יותר כסף), היכולת הכלכלית של תושביה (כלומר יכולתם לשלם ארנונה והתשלומים בפועל) וכמות התעשיה והמסחר שבתחום הרשות (אלו משלמים ארנונה גבוהה יותר ממשקי בית).
על מנת לבחון האם הרשויות ביש"ע מקבלות יותר תקציבים צריך להשוותן לרשויות בעלות מעמד דומה ולא לממוצע. בדיקה פשוטה מראה שאין כל ממש בטענה של 'הארץ'. 
עניין נפרד הינם תקציבים לצרכי בטחון. גם כאן אי אפשר להשוות את ישובי יש"ע לישובים במרכז הארץ. מרכיב הביטחון נגזר מהאיום. לו היה הארץ טען שישובים הנמצאים באותה רמת סיכון (ובמקום אחר במוסף טוען הארץ שאכן תושבי יש"ע מהווים מרכיב נכבד מקורבנות התהליך המדיני) מקבלים פחות משאבים – ניחא, אבל אין טענה כזו ולכן אין כאן אפוא כל הוצאה עודפת.
לגבי אותה קופה קטנה של שר הפנים. זה אכן נשמע רע. היכולת של שר להעביר כספים ללא קריטריונים כלל איננה נשמעת תקינה מבחינת שלטון החוק ואין זה משנה אם הכסף הועבר ליש"ע או לקיבוצים, לערבים או לחרדים. 

מחיר ההתנחלויות תיירות

מישהו מבין הקוראים יודע מהו תקציב התיירות ? האם כמה מיליונים שהושקעו בפרויקטים תיירותיים ביש"ע זה הרבה או מעט ?
אפשר כמובן לטעון שתקציב צריך להיות פרופורציונאלי למספר התיירים. נכון. האם הארץ מדווח על מספרם העצום של המבקרים בחברון ? יותר מזה, האם הארץ יציע לקוראיו מסלולי טיול ואתרים מומלצים ביש"ע ? שוב לפנינו ביצה ותרנגולת עוינת.

גידול אוכלוסיה

הנתונים אינם מדויקים. מומלץ לעיין ב http://www.cbs.gov.il/population/popul.htm

סיכום

מסתבר כי עלותן העודפת של ההתנחלויות אינו עולה על כמה עשרות  מיליוני שקלים. גם זה ניתן ל'קיזוז' אם נבחן הוצאות עודפות של מגזרים שונים (חרדים, קיבוצים, מושבים, ערבים, נגב, גליל ועוד). מעתה יש לחזור לסקר הפותח. אם מסתבר כי ההתיישבות איננה נטל כלכלי כלל, האם יש עך לשאלה עליו ? לו היה -לקים לעורכי הארץ, הייתי מייחס לו את הפתרונים.
המוסף מתגלה אפוא כמוסף מגמתי ולא אינפורמטיבי. אפשר בהחלט להפוך אותו למוצג אקדמי בתחום התעמולה (הלא כל כך זולה).  

נספח גדר ההפרדה

בעוד שמחירה של ההתישבות לפי תחשיבי הארץ אינו מדויק. ישנו פרויקט שעלותו אסטורנומית ודווקא בזמן של מצוקה כלכלית. הכוונה לגדר ההפרדה (שלאמיתו של דבר איננה מפרידה כלל). עלותו של הפרויקט נמדדת במיליארדי שקלים וללא ספק הוא נופל תחת ההגדרה 'עלות עודפת'. לו נסללה הגדר בתוואי שהוצע על ידי מועצת יש"ע (בצמוד לישובים הערביים) הייתה העלות פוחתת משמעותית (כי תוואי הגדר היה מתקצר). השאיפה של השמאל למשוך את הגדר מערבה ככל האפשר מאריך ללא צורך את הגדר, מעלה את מחירה ונוטל את עוקצה כמגן בפני הטרור.

אין תגובות: