יום חמישי, 10 במרץ 2011

פורים כ'פורים'


כבר אמר השל"ה הקדוש על ענין הקשר בין יום הכיפורים ופורים. ולכאורה מה הקשר ? שהרי אין חגים כה שונים מיום הכפורים חמור הסבר ופורים המוחצן והקליל ?
דווקא במגילה יש מאפיינים של 'יום כיפור'.
נתבונן לרגע באסתר ביום י"ד בניסן (נכון שנראה יותר לומר שזה היה בט"ו, אלא נוח לי לומר כפי שכתבתי). היא כבר צמה יום שלם ועתה היא מסכנת את חייה בכניסה אל  החצר הפנימית של המלך, אשר שם, אורח לא קורא עלול לשלם בחייו.
האין זה מזכיר לנו את הכהן הגדול בעבודת יום הכיפורים ? הכהן הגדול בעודו צם מתכונן הוא להיכנס אל קודש הקודשים, החדר הפנימי בבית המקדש, אשר שם כל המציץ - נפגע !
יתר על כן, שם מה נכנס הכהן הגדול אל קה"ק ? לכפר על בני ישראל וכשהוא יוצא הוא מתפלל על בני ישראל. גם אסתר מתכוונת לבקש על עמה ועל מולדתה.
אולם מה רב ההבדל בין המלך הקפריזי אחשורוש שבמלכותו שולטים הטבעת והפור ובין מלך מלכי המלכים ית' אשר לפניו כל בני האדם שוים ואין עולתה בו ! ואף על פי שאין שם ה' נזכר במגילה, ברור לכל מי שעיני תורה לו, שכל כולה של המגילה הוא השגחה פרטית, השגחה נטולת ניסים גלוים, חיים שבו פועלים בני אדם כמגששים באפילה ומתאמצים בכוחם הם להושיע את עצמם ועמם ובדרך לא פלא, מגיעה הישועה וההצלה.
אף אנו היום, בעידן שאין בו נבואה ואין בו ניסים גדולים צריכים לדעת שכמו אסתר ומרדכי בשושן, גם בעת צרה, רווח והצלה יעמוד לנו מפעילותנו אנו ושנת המלך, מלך מלכי המלכים, תנדוד כל עוד לא בטלה הגזירה. נזכור כי רבים שלוחיו של מקום ובדרך גלויה אך נסתרת יבואו ניסיו.
ועל כן, בזמן שנקיים את מצוות הפורים, ממקרא מגילה ומשתה ועד משלוח מנות ומתנות לאביונים,  נפנים את לקח יום הפורים, נחפש ונמצא את נוכחות האל בחיינו היום יומיים ונודה לו על ניסיו שבכל יום עמנו ועל נפלאותיו אשר בכל עת. וכמו ביום הכיפורים שהוא יום מסוגל לישועת הפרט, הפורים הוא יום מסוגל לישועת הכלל ולוואי שנזכה לראותה במהרה בימינו.
פורים שמח.

יום שבת, 5 במרץ 2011

על הראשונות אנו בוכים


השאלה שהונחה לפתחי קוראי עמדה היתה "בהנחה שהחלופה היחידה לתוכנית שתי המדינות היא סיפוח יהודה ושומרון לישראל על על תושביהם הערבים...". מומחי משפט היו בטח קוראים לזה – הנחת המבוקש.
הרי באותה מידה אפשר היה לשאול "בהנחה שהחלופה היחידה לתוכנית שתי המדינות היא גיור בכפיה של הערבים" או "הקמת מדינה יהודית בבירוביג'אן". לא זו בלבד שיש כאן יומרה בעצם הקביעה 'החלופה היחידה' אלא שמבין כל החלופות הרציניות יותר והרציניות פחות, בחרה מערכת עמדה להביא את החלופה היותר הזויה. חלופה שעצם הצגתה יכול לדחוק כל אזרח ישראלי שטרם נכבש על ידי מקסם השווא של 'שתי מדינות' בדיוק אל חיק אותו מקסם שווא.

חתיכת הפסקה


אחינו בני עדת האמריקאים מתרפקים לעיתים על מטעמי סיר הבשר של העולם החדש. זר לא יבין זאת (מה גם שקולינרית, המטבח האמריקאי לא משהו, אלא אם אתם מוכנים לספור תורכי צלוי, סליחה ! תרנגול הודו צלוי כמעדן ברמה בינלאומית, משהו שראוי לחגוג איתו את חג ההודיה שנים רבות לאחר שעשית את הצעד הנכון ומעורר ההערכה של נטישת ארה"ב לטובת ארה"ק).