יום חמישי, 26 ביוני 2014

לזכרו של הארכיאולוג יובל פלג

לפני כמעט עשור עלה הרעיון לקיים חפירה מסודרת בגבעת החי"ש. באותה תקופה שימשתי בתפקיד יו"ר ועדת התשתיות של הועד המקומי אלון שבות. במסגרת הבדיקה ביקשתי מיובל פלג לכתוב סיכום קצר על החפירות שהוא ביצע במקום. יובל נענה ברצון והנה הדברים שכתב (פורסמו ב'בדי אלון' הבטאון המקומי)
===========================================================
החפירות בח'רבת בית סוויר (גבעת החי"ש/אלון שבות)
יובל פלג[1]
בחודשים נובמבר דצמבר 1998, בעקבות הצבת קרוואנים בחלקה המזרחי של הגבעה עליה שוכנת ח'רבת בית סוויר, ממזרח לאלון שבות החלה חפירת הצלה במקום. החפירה, מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי ביהודה ושומרון נוהלה על ידי י' פלג.
החורבה שוכנת על גבי גבעה נישאה בגובה 971 מ' מעל פני הים. לפני התחלת החפירות, ניתן היה להבחין ברחבי האתר בשרידי קירות קדומים, אבני גזית, חציבות שונות, בורות מים ובור סיד ומספר משטחי סלע ששימשו כגרנות והיו מוקפים גדרות אבן. החפירה התמקדה בשני אזורים: השוליים הדרום מזרחיים של האתר ושיפוליה הדרומיים של הכיפה, קרוב לפסגה. בחפירה נתגלו שכבות הישוב השונות שנתקיימו במקום, החל מהתקופה ההלניסטית (מאה שלישית לפני הספירה) וברצף עד למאה ה- 16 לספירה, אז ננטש הכפר שהיה במקום בעקבות חיכוכים בין תושבי האזור, ותושביו עברו להתגורר בכפר ג'בעה. בימי מלחמת השחרור היה על החורבה משלט של המגינים עד שנכבש ביום ג' באייר תש"ח ונפל לידי חיילי הלגיון.
באזור המזרחי של החפירה, נתגלו שרידי מחצבות מהן חצבו ככל הנראה את אבני הבנייה ששימשו בבניית בתי המקום בתקופה העתיקה. כמו כן נמצאה מערת קולומבריום ובה שורות שורות של תאים קטנים. מערה זו שנחצבה ככל הנראה בתקופה הרומית (ימי הבית השני) שימשה על פי אחת הסברות לגידול יונים. מצפון למערה נחשפה גת גדולה הכוללת משטח דריכה ושני בורות איגום. גת זו שנחצבה בסלע, מתוארכת גם היא לתקופת הבית השני כאשר בתקופה הביזאנטית, היא שופצה ורוצפה פסיפס לבן וגס.
בשיפולים הדרומיים של הכיפה, נחשפו שכבות הישוב השונות כאשר הקדומה שבהן היא שכבה מהתקופה ההלניסטית (מאה שלישית לפני הספירה ועד למאה הראשונה לפני הספירה) ממנה שרדו מספר קירות מבנה וכן חצר ובה שרידי טאבונים, שכבה מן התקופה הרומית ממנה שרדו מספר קירות וכן בריכה השייכת אולי למתקן תעשייתי שהיה במקום. לתקופה זו שייך כנראה גם מקווה טהרה גדול שנחצב בשוליים המערביים של החורבה. מעל לשכבה זו נמצאו שרידי מבנים מתקופות מאוחרות יותר התקופה הביזאנטית, התקופה הערבית הקדומה ועד לימי הביניים.
הממצאים בחפירה כוללים שפע של מטבעות מהתקופות השונות, שברי כלי חרס שונים: נרות, קנקנים, פכים, קערות, סירי בישול ועוד, שברי כלי זכוכית, שברי כלי אבן המעידים יחד עם מקווה הטהרה על יהדותם של תושבי המקום בימי בית המקדש השני וכן שבר בובה עשויה עצם בדמות אדם המתוארכת לתקופה האומאיית (מאה 7 לספירה).




[1] יובל פלג הוא ארכיאולוג ביחידת קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, כיום הוא משמש בתפקיד ארכיאולוג מחוז מזרח השומרון ובקעת הירדן. בשנים 1999-1996 היה בתפקיד ארכיאולוג מחוז יהודה. במסגרת תפקידו זה חפר בין השאר בחרבת בית סוויר, ראש צורים, כרמי צור, נוקדים, חר' עליה, גבעת המנזר הרוסי וחשף, יחד עם ילדי נווה דניאל, את המקווה הנוסף בדרך האבות.