יום שלישי, 28 באוגוסט 2012

מדוע להתפקד ?


מפקד הציונות הדתית, הבית היהודי-מפד"ל מתקרב לקיצו. רבבות התפקדו ועדין יש התוהים – 'למה לי להתפקד?'.
ראשית אומר שלדעתי ראוי לכל אזרח להתפקד למפלגה שאליה הוא קרוב. יש בזה אמירה של תמיכה מתמדת ברעיון, סוג של השתתפות אזרחית מינימאלית. כמובן מדובר במפלגות שבכלל אפשר להתפקד אליהן ושיש להתפקדות אליה משמעות (אחרת אפשר סתם לתרום למפלגה). לכן מי שמחזיק בדעה הקרובה לרעיון החילוני- אזרחי – ליברלי של הליכוד, או לסוציאליזם החילוני – שמאלני של העבודה, שיתפקד למפלגות אלו.
אבל מאמרי זה מופנה למי שעמדתו המדינית והחברתית גזורה מתפיסת עולמו הדתית, או למצער שעמדה זו של ציונות דתית מדברת אליו גם מבלי שהוא עצמו מדקדק בקלה כחמורה. לכם אני מציע להתפקד במפקד הציונות הדתית www.mifkad.org.il מן הסיבות הבאות:
א.      כמו שכתבתי לעיל, התפקדות כזו הינה הצהרה פומבית על הזדהות עם ערכי הציונות הדתית. עם ישראל, בארץ ישראל על פי תורת ישראל במדינת ישראל. זו הצהרה על האמונה בכך שלתורה ולמסורת ישראל יש מה לומר בכל הקשור להנהגת המדינה מנושאי חברה ורווחה, עבור בנושאי חוץ ובטחון וגם בנושאי איכות סביבה.
ב.      התפקדות רחבה גם נותנת כח לנציגות שתבחר. אינו דומה מנהיג מפלגה שיש לה 50,000 מתפקדים למנהיג של 5,000 מתפקדים.
ג.        גם בטרם תגיע העת של הציונות הדתית להנהיג את המדינה גודלה של התנועה מהווה סוג של ממד להתייחסות שאר המגזרים אליה. 
ד.      התפקדות מעניקה למתפקד יכולת השפעה על זהותם של נבחרי התנועה – יושב הראש, המועמדים לכנסת, חברי ועידת המפלגה ובמקומות שיש בהם סניף – גם חברי מועצת הסניף. בחירה זו אמורה לשקף את מגוון הדעות בציונות הדתית.
ה.      התפקדות מחזקת את הקבוצה שחבירה מחזיקים בדעה הדומה לשלך. מדוע להפקיר את הזירה לקבוצות אחרות? אמנם גם להם מגיע ייצוג, אבל רצוי שההתפקדות תשקף את המגוון הקיים בלי הטיה לכיוון זה או אחר.


שו"ת התפקדות – שאלות אופיניות
  1. 'אני לא רוצה להתעסק עם הפוליטיקה, כולם שם מושחתים'
 זו גוזמה לומר ש'כולם מושחתים'. אבל גם אם כן, זה קורה מפני שאנשים טובים כמוך מדירים רגליהם מהפוליטיקה. הגיע הזמן להחזיר את הפוליטיקה לידי אנשים כלבבך, לא ?
  1. 'אני לא מסכים לגמרי עם סדר היום של המפד"ל'     
אי אפשר למצוא מפלגה שאתה מזדהה איתה ב 100%. אפילו אם תקימו מפלגה חדשה, ברגע שיצטרף עוד חבר – כבר סדר היום לא יהיה בדיוק מה שרציתם. השאלה היא עד כמה יש זהות רעיונית ומעשית בין מה שאתם חושבים ובין המפלגה. המפד"ל היא מפלגה ציונית דתית, כלומר שעמדתה נגזרת מתוך השקפת עולם דתית. המפלגה נוטה לימין המדיני ולשמאל החברתי (מה שנקרא 'סוציאל-דמוקרטיה'), מחשיבה מאד את העיסוק בחינוך (של כל המגזרים) ואת הצביון היהודי של המדינה.
  1. 'למה המפקד הוא רק של המפד"ל? מה עם האחדות ?'
המפקד הוא של כלל הציונות הדתית. נעשו ניסיונות לשתף גם את תקומה בצורה מסודרת במפקד (בשיטות שונות ומגוונות), אך הם לא צלחו בשל ההתנגדות העקרונית של מנהיגי תקומה לשיתוף הציבור בבחירת ההנהגה. יש לשער שבסופו של יום ירוצו שתי המפלגות (ואולי גורמים נוספים) ברשימה משותפת אשר תורכב בהסכמה משותפת של המפלגות. בכל אופן, נציגי המפד"ל יהיו אלו שאתם תבחרו!
יש לציין שעד כה התפקדו במפקד פעילים של תקומה וגם כאלו שפרשו מהליכוד וממפלגות אחרות. 
  1. 'נו, אז אם בסוף ישריינו מקום לאנשי תקומה, יוצא אפוא שבחרתי רק חלק מהרשימה לכנסת?'
ממה נפשך, לו היו אנשי תקומה מתפקדים וגם רצים, נציגיהם היו מקבלים ממילא מקום ברשימה. אז בהסכם עתידי הם יקבלו את המקומות הללו בשיטה אחרת. דרך אגב, כל הסכם עתידי כזה יבוא לאישור מרכז המפלגה, אתה תבחר את נציגיך למרכז ובכך תוכל להשפיע גם על אותו הסכם עתידי..
  1. 'אכן התפקדתי בעבר לליכוד, האם אפשר להתפקד גם למפד"ל ?'
חוק המדינה אוסר על התפקדות כפולה. לכן עליך קודם כל לפרוש מהמפלגה בה היית חבר עד כה (על ידי משלוח פקס או מכתב הן לאותה מפלגה והן לרשם המפלגות) ורק אז להתפקד.  
  1. 'מה הסיפור הזה של שיריונים שבוטלו?'
תקנון המפלגה קובע הבטחת ייצוג לצעירים ונשים בכל אחד ממוסדות המפלגה בשיעור של 20% לנשים ו 20% לצעירים מתחת לגיל 40. במידה ולא ייבחרו נשים וצעירים במקומות ריאליים ישנו מנגנון להקפצת מועמדים. ברשימה לכנסת מדובר על מקומות 4 ו 8 לאישה ומקומות 5 ו 10 לצעיר. בועידה ובמועצת סניף אין חשיבות למיקום בתוך הרשימה.
התקנון המקורי לא התייחס למקרה של אישה צעירה, אבל הוחלט שאישה כזו תחשב גם צעירה לצורך הבדיקה אם הרשימה עומדת בעקרון הבטחת הייצוג.
שורה תחתונה – השריונים תקפים.
  1. 'אין לי שמץ של מושג מי המתמודדים על התפקידים במפלגה...'
אל דאגה, עוד מעט מסתיימת ההרשמה והמועמדים כבר ידאגו שתכירו אותם. בכל אופן צרפנו למטה נספח עם רשימת המתמודדים, תוכלו לחפש אודותיהם בגוגל או להזמין אותם לחוג בית בשכונה/ישוב שלכם.  
  1. 'אני מתחבט במי לבחור....'
בזה לא נוכל לעזור לכם, זוהי ההחלטה האישית שלכם.   
  


נספח: שמות מועמדים (רשימה לא רשמית! נכון לרגע כתיבת המאמר)
על תפקיד היו"ר מתמודדים שלשה (סדר א"ב):
א.      השר פרופ' הרב דניאל הרשקוביץ
ב.      חבר הכנסת זבולון אורלב
ג.        מר נפתלי בנט

על מקום ברשימה לכנסת מתמודדים (סדר א"ב)
א.      אבי וורצמן
ב.      אורי אורבך
ג.        איילת שקד
ד.      גילה פינקלשטין
ה.      ג'רמי גימפל
ו.        דורון דנינו
ז.       יוני שטבון
ח.      מרדכי יוגב
ט.      ניסן סלומיאנסקי
י.        נפתלי בנט
יא.   עמיעד טאוב
יב.    שולי מועלם-רפאלי

יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

שרותי הדת במדינת ישראל (תגובה להצעת נאמני תו"ע)


נפתח בשבח אכסניה. יש לשבח את העיסוק הבונה של התנועה במצב שרותי הדת במדינה. הנחת היסוד ששרותי הדת דורשים ניעור רציני הן אולי מהמוסכמות היותר מקובלות במדינה.
נמשיך בתחושה הלא נוחה של הפרטה העולה מן המסמך. לממשלות ישראל האחרונות יש מגמה מוצהרת להפריט לא רק את הנכסים הכלכליים של הממשלה, אלא גם את השירותים שהיא נותנת. עד כה עיקר ההפרטה היתה בתחום הבריאות, החינוך, הטיפול הסוציאלי. עתה אומרת ההצעה – יש להפריט גם את שרותי הדת. התגובה האינסטינקטיבית של הסוציאל-דמוקרט (ולדעתי רוב המגזר הציוני דתי ובודאי מי שמחזיק באידיאולוגיה של הציונות הדתית, נוטים לסוציאל-דמוקרטיה), היא התנגדות להפרטה זו.

יום שני, 13 באוגוסט 2012

יומן טיול - כרמל


יומיים חופש בקיץ הישראלי – זה לא מתכון מוצלח לנופש. החום והלחות מקשים על טיול ברוב שעות היום. יש אזורים שבהם גם בשעות הערב חם מדי. אבל לפעמים אין ברירה כי אלו ימי החופשה השנתית שקיבלת.חישובים שונים והתיעצות עם מומחים הביאו אותנו לבחור באזור הכרמל. התוצאות – לפניכם.

יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

יומן טיול - לילה בחוף אשקלון


יצאנו בצהרי יום ה'. ירדנו אל שפלת יהודה. במקום לנסוע בדרך הרגילה (צומת עציונה- צומת האלה – כביש 35 עד אשקלון) פנינו לדרך צדדית המובילה אל תוככי פארק עדולם (ראו מפת הפארק).

יום שישי, 3 באוגוסט 2012

בליכוד – היאוש נעשה יותר נוח


יש כל מיני סוגים של מתפקדים למפלגות:
  • האופורטוניסטים: מתפקדים על מנת לזכות באיזו שהיא טובת הנאה אישית. בכלל זה אפשר לכלול את מפקדי הדמה (מתפקדי ארגזים) או קבוצות של מתפקדים המנסים לקדם את האינטרס הצר שלהן. תרשו לי לא להתייחס לקבוצה זו בהמשך.
  • האידיאליסטים: אלו שמאמינים באידיאולוגיה של המפלגה אליה התפקדו או למצער בחלק ממנה. לאלו האחרונים יש לעיתים מספר מפלגות בינהן עליהם לבחור והבחירה יכולה להיות תלויה בגורמים שונים.
  • הפירמידיאלים: אלו שיש להם אידיאולוגיה, אולם הם אינם בטוחים שיש לה פופולאריות מספקת בציבור בשביל שיתמודדו ישירות בכנסת ולכן הם מנסים לקדם את האידיאולוגיה שלהם בתוך מפלגה בעלת אידיאולוגיה אחרת. הללו צריכים להלך בין הטיפות שכן אם יצליחו יותר מדי – המפלגה עליה הם מתעלקים תקרוס יחד איתם. למה נקרא שמם 'פירמידיאלים' ? מפני שהשיטה שלהם מזכירה את שיטת חברות האחזקות המנסות לשלוט בחברות יצרניות מבלי שיהיה להן הון מספק על ידי השתלטות על גרעיני שליטה.

יום ראשון, 29 ביולי 2012

דוקא כעת – לא לשנות


תארו לעצמכם מבחן מעבר קריטי. רק מי שמקבל 80 מתקבל למסלול היוקרתי. אין הנחות ואין פרוטקציות. שני מועמדים נגשים ללוח התוצאות. האחד מגלה שקיבל 79, השני 49. מי לדעתכם תופס את ראשו ליד הלוח וקורא 'לאאאאאאאאאאאאא', מי חוזר הביתה שפוף יותר ומדופרס יותר?

יום שישי, 27 ביולי 2012

'גבוה כמו עוג' – לענין גובהו של עוג מלך הבשן


מן המפורסמות שבעבר הסתובבו כאן באזור עמים גבוהים יותר מן הממוצע. בפרשתנו נזכרים מספר עמים הנחשבים כענקים:

יום שישי, 13 ביולי 2012

פירמידת הפסולת


מספר תושבים העירו לי בצדק לגבי המאמר בעניין הפרדת הפסולת שהפרדה לשם מחזור זה רק הקצה של המערכת והקצה הפחות מוצלח. לפיכך, בעקבות תושב שסנט בי על שהמרתי דתי ל'דת הירוקה' אני מבקש לפרוס לפניכם מקצת מעקרונות ה'דת'.

יום שלישי, 10 ביולי 2012

מדוע גלגל הקב"ה את הקמת המדינה ביד מי שלא הקפיד בקיום תו"מ – ליום הזכרון לב"ז הרצל ז"ל


דבר ידוע הוא שחזוה המדינה, בנימין זאב הרצל ז"ל, לא היה מן המדקדקים במצוות. עויניי הרעיון הציוני מבין היהודים ראו בעובדה זו עוד ראיה ניצחת לשיטתם. גם מבין הציונים הדתים היתה עובדה זו למקור של מבוכה ותמיהה. כיצד זה ארע שרעיון כה גדול ונצרך כהקמת מלכות ישראל מחדש בא"י – נתגלגלה על ידי הקב"ה בידי אדם הרחוק מתורה ומצוות ?

יום ראשון, 8 ביולי 2012

שיטת הפירמידה הפוליטית


לאחרונה נחשף הציבור לשיטה בה הצליחו אנשים מעטים עם הון מועט (יחסית) לשלוט באחוזים נכבדים במשק הישראלי.. השיטה כונתה 'פירמידה' בגלל הדמיון למבנה שבו הבסיס רחב אבל הראש – צר.

שויון בנטל


סוגית השוויון בנטל נמצאת על סדר היום החברתי והפוליטי. אינטרסים שונים מניעים גורמים שונים. צריך להודות שהבעיה האמיתית הרובצת לפתחה של מדינה ישראל היא באמת שוק העבודה. אחוז גדול מדי מתושבי המדינה אינם נושאים בנטל התל"ג, אחוז הולך וגדל. מדובר גם על אי תרומה מחד וגם על צריכה מאידך. ברור לכולם שמצב זה – לא יכול להימשך.

יום חמישי, 28 ביוני 2012

קציצות לצמחונים

פורסם ב'גוש ארבע', גיליון 113

יום שבת, 16 ביוני 2012

המלצה לשבוע הספר


מה עושה נערה בת 18, מיואשת מעתידה כזבנית בחנות הכובעים של אביה שנפטר בטרם עת והותירה באחריותה של אמה החורגת כשהיא מגלה שמכשפה הטילה עליה כישוף אפל שהפך אותה לבת 90 ?

יום שני, 4 ביוני 2012

מכתב גלוי לתושבי גוש עציון

קפצתי היום לבקר במאהל שובתי הרעב בגבעת רם.
שעת בוקר נינוחה, לשובתים היה פנאי לשוחח איתי, אזרח מן השורה.
זכיתי שם לראות את הדוח המלא של שלום עכשיו על הקרקעות הפלשתיניות הפרטיות שבישובי יש"ע השונים.
כמובן שדפדפתי מהר לאלון שבות - אליבא דשלום עכשיו,
כרבע (24%) מאלון שבות נמצא על קרקע פלשתינית פרטית.
נווה דניאל ? אחוז דומה. אלעזר ? רובו על קרקע ערבית פרטית.
רק כפר עציון נמלט מהגורל הזה ורק אחזוים בודדים משטחו מוגדרים 'קרקע פלשתינית פרטית'.

ולפני שתגידו שזו המצאה של שלום עכשיו, נספר לכם שהכל מבוסס על מידע גלוי מהמנהל האזרחי.
אז נכון שאתם ואני מבינים שזה בלוף, משחק בנתונים, רישומים פיקטיביים מימי תרפפו, ניצול מניפולטיבי של מערכת המשפט לטובת הפוליטיקה של השמאל שכל מטרתה הרס ההתישבות ביש"ע (אל תטעו, שמירת החוק מענינת את שלום עכשיו, מרצ ושאר ארגוני השמאל, כמו מצב הספחת של תושבי מאדים), אבל לא זו הנקודה!

הבעיה היא שבמסגרת שיתוף הפעולה בין שלום עכשיו והפרקליטות האמת והשכל הישר לא רלוונטיים.
שלום עכשיו עותרת על בסיס המידע הזה.
הפרקליטות, בלי לבדוק, מאשרת את המידע ומודיעה לבית המשפט את מדיניות הממשלה להסיר כל בית על קרקע פרטית
והופ
הבית שלכם (כן, הבית שלכם באלון שבות, נווה דניאל, אלעזר, תקוע ומי לא?) מופיע בכותרת בעיתון ועיתונאים משחרים לפתח ביתכם מקווים לחלץ מכם איזו אמירה אלימה.

מה עושים ?
את המסקנות הפוליטיות לקלפי - נשאיר לכם.

מעשית יש שתי אפשרויות:
א. הממשלה תתחיל לשלוט ולהנחות את פרקליטות המדינה (!) לא להסכים לכל שיגיון של שלום עכשיו
ב. הכנסת תחוקק חוק שיבהיר את הנהלים לערעור על בנית בתים על שטח שיש עליו טענות לבעלות פרטית (המכונה חוק ההסדרה).

אני מודה שעדיפה הדרך הראשונה, אבל אם ראש הממשלה כושל בתפקידו, החקיקה היא אפשרות סבירה בהחלט.

מה מצופה מכם ?
1. להבין שאתם (אולי) הבאים בתור. עם האוכל, בא התאבון ולשלום עכשיו יש תאבון גדול מאד.
2. לפחות להביע תמיכה בשובתים בביקור.
3. להפעיל מנופי לחץ על חברי כנסת ושרים שאנתם מכירים (או מכירים את מי שמכיר אותם...).
4. לכתוב ולהפיץ את דעתכם.

יום רביעי, 23 במאי 2012

הדרן למסכת ביצה (לכבוד בר המצווה)

(א' בסיוון)
מספרת הגמרא:
אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה - מניח את השניה ואוכל את הראשונה. אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו, שכל מעשיו לשם שמים. שנאמר "ברוך ה' יום יום". (ביצה טז.)
ובמכילתא דרשב"י (פרק כ') מסופר שלא היה זה רק בעניני מאכל
אמרו עליו על שמאי הזקן שלא היה זכרון שבת זז מתוך פיו לקח חפץ טוב אמר זה לשבת כלי חדש אומ' זה לשבת.

יום ראשון, 13 במאי 2012

ערכו של אדם

פרשת בחקתי מסתיימת בנושא של ערכים:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:  דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה':  וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:  וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל:  וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים:  וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף:  וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים:  וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן:
ראשית יש לדון במונח 'ערכך'. המחשבה הראשונית היא שמדובר בהטיה – 'ערך שלך'. אלא שאפשרות זו נשללת כשקוראים שגם לגבי נקבה הביטוי הוא 'עֶרְכְּךָ' (היינו מצפים לשווא בכ' הסופית). וגם בהמשך הפרשה כשמדובר בבתים ושאר רכוש המילה אפילו מקבלת את ה' הידיעה.

יום שישי, 11 במאי 2012

פוסל במומו

(י"ז באייר)
מתברר שלא רוממות האידיאולוגיה מדברת מגרונו של הרב רונצקי, אם נאמין למצוטט מפיו ב'כיפה', אלא החשש שמא לא יגיע לכנסת. גם במציאות הקודמת של בחירות במרכז מצומצם היה קשה לקבל טיעון אישי שכזה, שהרי יש להניח שהרב רונצקי לא חושב שהוא היחיד שמתאים להיות בהנהגה הפוליטית של הציבור, אלא שכיום, כשהבית היהודי-מפדל החדשה יצאו לדרך של בחירות מקדימות (פריימריס), אין לטיעון הזה כל מקום. אם מאמינים הרב רונצקי ונפתלי בנט שיוכלו לסחוף 100,000 מצביעים לקלפי, הלא נקל להם לפקוד 10,000 איש שיתנו להם מקומות גבוהים ברשימה ציונית דתית מאוחדת וגדולה.

יום חמישי, 29 במרץ 2012

סוד העיבור - בקיצור


ראשית נבהיר את המושגים שעליהם נדבר:
א.      יום, הכוונה ליממה – הזמן שלוקח לכדור הארץ לסוב על צירו פעם אחת. בניגוד למקובל זה לא קורה כל יום במשך זמן זהה, אבל יש זמן ממוצע ועליו מדברים.
ב.      חודש – הזמן שלוקח ללווין של כדור הארץ, הלבנה, להקיף את כדור הארץ פעם אחת.
ג.        שנה – הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש ולחזור לאותה נקודה (מכונה גם 'שנה טרופית').
הבעיה שתעסיק אותנו כאן היא העובדה ששלשת הזמנים האלו לא מסונכרנים בינם לבין עצמם. יש להניח שאם בני האדם היו מתכננים את המערכת אז חודש היה 30 יום ושנה 360 יום ובא לציון גואל. מצד שני יש להניח שאם בני האדם היו מתכננים את הבריאה – שום דבר לא היה עובד. הקב"ה בכל אופן הותיר לנו בקעה גדולה להתגדר בה כשבאים לעשות את חשבון הימים, החודשים והשנים.

יום שני, 30 בינואר 2012

המרוץ בליכוד


כמי שאינו חבר ליכוד, לא מתעתד להיות חבר ליכוד וגם לא חושב להצביע למפלגה ליברלית-חילונית כמו הליכוד (גילוי נאות: אני ציוני-דתי בהשקפתי), אני מביט במבט שחציו משועשע וחציו מסוקרן במאבקו הסיזיפי של משה פייגלין לראשות הליכוד.

יום ראשון, 15 בינואר 2012

שכר הלימוד במוסדות החינוך העל תיכוניים במגזר הדתי

תזכיר לוועדה הציבורית

הקדמה

מן המפורסמות היא עלותו הגבוהה של מרכיב החינוך בסל ההוצאות של המשפחה הדתית-לאומית. למשפחה הממוצעת יש מספר ילדים הגבוה מהממוצע הארצי ושכר הלימוד בישיבות התיכוניות ובאולפנות, גבוה מאד. אם התשלום המותר והמקסימאלי בחינוך הכללי הוא כ 2000 ₪ לשנה, הרי שבחינוך הדתי התשלום נע בין פי 4 ועד פי 10 ואף יותר מזה.

יום שני, 2 בינואר 2012

מגדל פורח באויר


מספר פעמים בשבוע מוצא אני את עצמי תקוע בפקק הבוקר שבין קניון מלחה והכניסה הדרומית לכביש בגין בירושלים. בהמתנה בטור המכוניות הנע לאיטו, אי אפשר שלא לשים לב לשורת בניני 'הולילנד' הניצבים על הגבעה הנשקפת אל הצומת ולבנין גדול הממדים המתמר אפילו מעליהם. ההתבוננות בהם גורמת עגמת נפש לכל מי שהקו העירוני של ירושלים יקר לליבו. שאלת השוחד שאיפשר מהלך זה, חשובה ככל שתהיה, היא באותו רגע משנית לנזק הסביבתי שקומפלקס המגורים כפה על הסביבה כשהמגדל מהווה רק הקש ששובר את גב הגמל הירושלמי.
לא זכיתי לבנות בית ולא ליזום קניון. אולם בעיניו של אזרח מן השורה כמוני תפקידן של הרשויות הוא למנוע תופעות שכאלו. נטען לא פעם שהבירוקרטיה בישראל מכבידה על היזמים, עכשיו נטען שעל שום כך אנו מגיעים לתופעות של שוחד ושחיתות. אולם האזרח הקטן אינו יכול שלא לתהות מה היה ההבדל לו הוקם המגדל בלי בירוקרטיה ובלי שוחד. אולי היינו מדינה פחות מושחתת, אולי הסכומים ששולמו לא היו מגולגלים לפתחם של רוכשי הדירות שהיו נהנים מחיר נמוך יותר, אולם האם קו הנוף העירוני היה מוגן מהשינוי הפרוע ?
יש רגלים למחשבה שאלמלא הרגולציה היינו היום במצב גרוע יותר. בעולם שבו רק הרווח האישי והמיידי של האדם הוא שמניע את גלגלי הכלכלה, סביר שערכים ציבוריים כמו ריאות ירוקות, איכות סביבה, שימור אתרים ונופים ועוד כדוגמתם, כל אלו היו נופלים שדודים על מזבח שלמת הבטון והמלט. נכון שיש ארגונים אזרחיים (מופרטים) שמנסים להגן על אותם ערכים, אולם הללו נמצאים כמעט תמיד במגננה מעטות משאבים אל מול מערכות עתירות ממון.
מי שלא מסוגל להתאפק מלאשר תוכנית בניה תמורת שוחד, נקל יהיה לו להעלים עין מהחרבת בנין הראוי לשימור (תמורת סוכם נאה כמובן) ואחר כך לקונן בדמעות תנין באיזה מאמר מפונפן בעיתון נחשב. כבר היום מנהלים ארגונים ירוקים ו'סתם' אזרחים שסביבת חייהם חשובה להם יותר ממקסום רווחיו של טיקון מזדמן, קרבות מאסף נגד אישור תוכניות שונות המאיימות להכחיד עד שכית חמדה, עוד פיסת נוף, עוד רצועת חוף.
אז אני לא המומחה שיקבע את הנוהל המומלץ לטיפול בסוגיות נדל"ן ובאישורי בניה. אבל אני כן אותו 'אזרח קטן' התובע מרשויות המדינה, מהפקידים שמונו על ידי הפוליטיקאים שאני בחרתי ומהפוליטיקאים עצמם - לעמוד איתן ולהגן על צרכי הציבור בהווה ובעתיד כנגד יוזמות משולחות רסן, לשמר למען ילדי את הנוף הפתוח כמו גם את הנוף האורבאני, את הזיכרון ההיסטורי ואת האיזון האקולוגי, גם אם המחיר הוא עוד קצת טרטור של מי שרוצה להגדיל את אחוזי הבניה שלו עוד קצת.
אמנם האזרח מן השורה אף הוא סובל כשהוא בסף הכל רוצה לסגור מרפסת או להוסיף חדר. אולם איכשהו בכל הרפורמות שחווינו, מי שבסופו של דבר קטוף את ההצלחה (ואת הממון) אינם דגי הרקק אלא הלוויתנים הגדולים. לכן אני לפחות נזהר, שלא לומר חושש, מדחיפה חסרת פשרות לרפורמות של הפרטה, קיצור 'תהליכים', פישוט 'סרבולים' וכדו'. מתחת למילים היפות מתגלה שוב ושוב פרצופה המכוער של ההפרטה המעבירה את נכסי הציבור (וממונו) לידים מצומצמות.