יום שישי, 29 בנובמבר 2013

למי קראת 'מתייון' ?

כל שנה בחנוכה צץ לו מחדש פולמוס 'מי הם המתיונים המודרניים'. כמעט תמיד מדובר בכינוי גנאי והכותבים מצמידים אותו ליריביהם האידאולוגיים. למען האמת, נראה שהשינויים בין הימים ההם לזמן הזה הם כל כך גדולים שאי אפשר באמת לתת תשובה לשאלה זו.

יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

ביוגרפיה מלכותית מסוג אחר

כותבי ביוגרפיות נמצאים, בעיני כקורא - בדילמה. כתיבה מדויקת ומפורטת יוצרת ספר משמים שהקורא הממוצע, בודאי הקורא הצעיר, מתקשה לצלוח. גם האנקדוטות והרגעים המותחים, הולכים לאיבוד בשלל אירועים יומיומיים טרחניים. לעומת זאת - כתיבה קלילה וסיפורית משהו, עלולה לשטח את הדמות או לגמדה, לפחות בעיני  הקורא הבקי במקצת הפרטים או הקורא המתעניין בהיבטים שוליים של חייה של הדמות עליה נכתבת אותה ביוגרפיה.

יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

שודדי ים

פיראטים
המסגרת ברורה ודי שבלונית. הגיבור נעקר בכפיה ממקום חיותו באנגליה ונמכר לעבדות (!), איך שהוא הוא מצליח להשתחרר אך רק במחיר הפיכתו לפיראט, פיראט מוסרי כמובן. ובינתיים אהובתו נתונה ללחצים להינשא לאחר.
מה בכל זאת מבדיל בין שני ספריו של רפאל סבטיני – 'נץ הים' ו'קפטן בלאד' ? התפאורה! 'נץ הים' מתרחש בגזרת הים התיכון בסוף המאה הט"ו. גורלו של אוליבר טרליסיאן מגלגל אותו אל בינות לפיראטים המוסלמים של צפון אפריקה שכונו בשם 'קורסארים'. הללו הטילו את אימתם על חופי הים התיכון מהמאה הט"ו ועד אמצע המאה הי"ט שאז כוחות משותפים של ציי אירופה וארה"ב שמו קץ לשלטונם. גיבורנו מעדיף להתאסלם ולהפוך קוראסר מאשר למות כעבד נוצרי. בשיא כוחו הוא חוטף את אהובתו מאנגליה אולם אז מתחילה העלילה להסתבך..
לעומתו, ד"ר פיטר בלאד מואשם בסיוע למרד במלך אנגליה ונשלח לעבדות בברבדוס. מומחיותו כרופא ולשונו החריפה מביאים אותו למעמד מיוחד. מושל האי מחבב אותו, אדונו (זה שקנה אותו) מתעב אותו ואילו אחיניתו העצמאית מגלה בו ענין. בסופו של דבר מקבלת הקרירה של בלאד תפנית חדה והוא מוצא עצמו כמפקדה של ספינת פירטים משגשגת. האם יזכה בלאד לשוב אל הצד הנכון של החוק ? האם תשכיל האישה שאותה למד לאהוב לחדור אל נבכי ליבו? התשובה כמובן ברורה, אבל המה והאיך עדין מרתקים.
רפאל סביטיני (1875 – 1950) שנולד באיטליה אך גדל וחי באנגליה כתב עשרות ספרים שרק מעטים מהם תורגמו לעברית. שני הספרים הנזכרים פורסמו בתחילת המאה הקודמת והם מספריו היותר מפורסמים. סביטיני אומנם כתב רומן דימיוני, אולם הקפיד לבסס את התפאורה על מידע היסטורי בדוק. כך למשל מתבסס הסיפור של 'קפטן בלאד' על אירועים אמיתיים שהתרחשו באנגליה כשאחרי מרד מונמות' נגד המלך ג'ימס, הוצאו מאות אנשים להורג ורבים אחרים נשלחו לעבדות באיי הודו המערבית.
כמעט מאה שנה לאחר פרסום הספרים של סבטיני, יצא לאור ב 2003 ספר של סיליה ריס. התבנית של ספרה של ריס דומה להפליא לתבנית של סבטיני (האמנם פלגיאט ?) למעט הבדל תהומי אחד – אצל ריס הגיבור היא בעצם גיבורה. השם באנגלית – Pirates! לא מסגיר את הענין כמו השם של התרגום 'שודדות ים' (וחבל). אמנם הסיפור מתרחש במאה הי"ח, אבל עדין מוצאים אנו את הגיבורה שבעצם נמכרת להיות אשתו של בעל מטעים אלים וגס. בבריחתה ממנו היא מתגלגלת, מחופשת לגבר אל ספינת שודדי ים וכך מתגלגל לו הסיפור שכמובן אינו נעדר רומנטיקה.
סיליה ריס היא סופרת אנגליה. אחרי שעסקה בהוראה שנים רבות החלה לכתוב רומנים לנוער (ספרה הראשון התפרסם כשהיתה בת 44). כמו סביטני גם היא מנסה למקם את העלילה הדמיונית על רקע אמיתי.
משום מה סוגת שודדי הים מציירת אותם לעתים קרובות כ'טובים', או למצער הדמויות שהקורא (או צופה אם נזכיר כאן את סדרת הסרטים מבית דיסני – שודדי הקריביים) אמור להזדהות איתם. זו לא רק דילמה חינוכית של הורה צדקן, אלא שאלה שניסרה בחלל העולם כבר בתקופה הנידונה. שודדי הים היו לא פעם זרוע ארוכה (ומוכחשת) של מדינות (א-לה-סטייל פעולות ה 101). במצב כזה לא ברור אם שודד ים, כמו למשל סר (!) פרנסיס דריק הוא גיבור או נבל. כנראה שזה תלוי בעיני המתבונן. שני הסופרים שלנו נוקטים בגישה מבלבלת ובה בכל הצדדים, הפיראטי או הממלכתי יש הגונים ומנוולים, החמאה לא מרוחה מצד אחד.
בעולם של סרטי 'שודדי הקריביים', שלשת הספרים אולי ימשכו את הנוער חזרה אל הדפים. שלשתם ראויים לקריאה על ידי בני נוער ועל ידי מי שכמוני עדין אוהב ספרות נוער. מבין שלשתם אהבתי יותר את קפטן בלאד, אבל זה כנראה ענין של טעם אישי.

נ"ב
היו גם היו שודדי ים יהודים. שודד ים מפורסם שכזה היה הרב (!) דון שמואל פלאג'י. ספר בדיוני הכרוך בקורותיו הוא 'פרחיה בין שודדי הים' של דן צלקה.



נץ הים / רפאל סבטיני (תרגום: עידית שורר), כתר תשס"ח
קפטן בלאד / רפאל סבטיני (תרגום: ליאורה כרמלי), אסטרולוג תשע"ב

שודדות ים / סיליה ריס (תרגום: איריס ברעם), כתר תשס"ט

פורסם ב'גוש ארבע'