יום שני, 20 בספטמבר 2004

כסתח פוליטי


 כשהייתי[1] צעיר ותמהתי על מנהגים שונים של הורים היו אומרים לי 'חכה חכה גם תורך יבוא'. אולם יש דברים שאין זה ראוי ל'אחל' לאחרים. אחד מהם הוא אירוע שיבהיר את פשר הצורך בייעוץ פסיכולוגי לו ניזקקת לעיתים נערה המוטרדת מינית בכלל, ועל ידי מי שנחשב על ידיה לרב עד לא מזמן בפרט.
הרמז העבה בדבריה של שרית ילוב שלפיו כל מי שמתלוננת על רב שהטריד אותה מינית היא מן הסתם מעורערת בנפשה (כאילו שכל מי שמתייעץ עם פסיכולוג הוא כזה) הוא חלק מאותו מנגנון הכחשה-הדחקה שבעטיו נאלצים ארגונים שונים להתערב לטובת אותן נערות, להתעמת עם מי שמעונין לטייח ולכסות ולספוג שוב ושוב מטר חרפות וגידופים מפי שרית ילוב ודומיה.