יום שלישי, 20 ביולי 2010

האבכה בחמישי ?

מדי פעם עולה לדיון השאלה האם תקומת מדינת ישראל איננה מחייבת אותנו לחשבון נפש דתי. הצומות על החורבן הם רק אחד מאותן נקודות המועלות לשולחן הדיונים.
ובאמת, כל מי שעיניו בראשו רואה איך מול עיננו מתגשמים דברי הנביאים:
"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם:" (עמוס ט' יג-יד)
 או
"כֹּה אָמַר ה' צְבָ-וֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים: וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ:" (זכריה ח' ד-ה)

וכל בר דעת מבין שסוף סוף נמצא עם ישראל במגמה של שיפור במצבו הלאומי (לא נכנס כאן להגדרות של 'אתחלתא דגאולה'). ומדוע לא נבצע שינוי ברוח דברי הגמרא:

"אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש שמד - צום, אין שמד ואין שלום, רצו - מתענין, רצו - אין מתענין." (ר"ה יח:)

[למרות שהגמרא שם מחריגה את תשעה באב בפירוש וע"ש].
אלא שאדרבא ! דוקא מצבנו הלאומי המשתפר והולך (עם עליות ומורדות כמובן), דווקא הריבונות שלנו בא"י בכלל ובירושלים בפרט, דווקא הם הם המדגישים את העיקר החסר מן הספר ! 
לא זו בלבד שטרם זכינו לבנין בית מקדשנו (והלא נאמר שכל דור שאין בית המקדש נבנה בו - כאילו חרב בו), אלא שאפילו לעלות ולקונן על רחבת הבית אין ניתן לנו. הר הבית שמם - ישמעלים מהלכים בו !
הלא על זאת מחה חגי הנביא באומרו:
"הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב:" (חגי א' ד)
 אם כך, וכמובן יש להיות מודעים לכל העכבות המונעות מאיתנו את בנין הבית לעת כזו, אין מקום בכלל לשאלה שהעלנו ! 
ניטל עלינו להמשיך ולקונן על מצבנו המדיני והלאומי שאינו מאפשר לנו להשלים את התהליך שבו הוחל לפני דור או שנים בתקווה שיזכנו ה' ויבנה בית מקדשנו במהרה בימינו.

יום שישי, 2 ביולי 2010

גרנולה

זה היה לפני יותר מ 30 שנה. בחו"ל זללו כבר מיזלי וגרנולה, אבל בארץ זה היה די חדש. היה אז מפעל אחד שייצר גרנולה. אבי שליט"א היה קונה את הגרנולה והוא לימד אותי לערבב אותה ביוגורט (אז זה לא היה מסובך כמו היום – היה יוגורט מסוג אחד, חמצמץ כדבעי ובלי טעמים). ה'קונץ' היה לשים ף או שתים גרנולה על היוגורט ולערבב אותה פנימה מבלי שהשולחן יוכתם לא בטיפות יוגורט ולא בפירורי גרנולה. במלוא הצניעות – הייתי שיאן הבית.
ואז קרה הארוע ששינה את חי לעד (בהיבט הגרנולאי של החיים). בארוע משפחתי נוצץ, הניחו בין השאר על השולחן ערמת גרנולה וגם יוגורט. לקחתי מנה אחת אפיים. היה מי ששם לב לחיבתי לתערובת. אבי הציג אותי בפני בעלי מפעל הגרנולה (היחיד) שנכחו אף הם בארוע.
בעלת המפעל היתה חביבה דיה בשביל להסגיר בידי את המתכון לעשית גרנולה.
מאז נמכר המפעל מספר פעמים ומאידך, המתכון המקורי שונה לבלי שוב (או במילים אחרות – הוצאנו את השמן...).
בגילוי נאות נאמר שיש בישוב מי שעושה גרנולה טוב ממני, אבל חזקה עלי מצוות העורך והנה המתכון שלי, אני מזהיר מראש שמי שאוהב 'מתכונים של בית מרקחת' (כלומר עם כמויות מדויקות) שידלג לכתבה הבאה.
• חופן שומשום (מלא כמובן !)
• חופן זרעוני פשתן (גרוסים).
• חופן נבט חיטה (שימו לב שמוצר זה צריך לשמור בקירור).
• חופן גדוש של שקדים, אגוזים (כל הסוגים), בוטנים (לא קלויים), פיסטוקים (בלי הקליפה ...)גרעינים (חמניה, דלעת וכדו' – גם אלו בלי הקליפה כמובן) – לטחון יחד, לא לאבקה אבל לגרגרים קטנים.
• שלש-ארבע כוסות קוואקר דק.
• יש מי שאוהב להכניס לתערובת גם פירות יבשים שונים – אני לא ! גם את הקוקוס (הלא מי יודע מה בריא) – ניפיתי מההרכב הפותח יחד עם השמן המשמין שנותר מיותם בצד (כן, כן, שמן זית זה מה זה בריא, אבל אני לא יודע מה אתכם, ניחוח זיתים בגרנולה לא עושה לי את זה).
לערבב את הכול בקערה.
לשים בכוס תערובת של דבש, סילאן (אבל אמיתי, לא זה עם הסוכר שהוא בעצם רק ריבת תמרים ולא סילאן) וסוכר חום (זה עם המולאסה). לא ניסיתי לשים גם סירופ מייפל, מענין אם זה תורם. על התערובת יש לשפוך מים רותחים שימסו את הכל.
שופכים את הנוזלים על התערבות ומערבבים היטב. יש להשמר שלא יווצרו גושים. שימו לב ! התערובת צריכה להיות לחה ודביקה, אבל לא מוצקה – פירורים קטנים.
משטחים את התערובת על נייר אפיה על תבנית. מכניסים לתנור לכ25 דקות בחום גבוה (נגיד 190 מעלות) וכל 5 – 7 דקות הופכים כדי למנוע היווצרות גושי גרנולה (מי שרוצה עוגיות גרנולה שיחפש מתכון אחר בבקשה) ובכדי שהתוצאה תהיה שחומה באופן אחיד (אל תתנו לה להישרף, משחת אלוורה לא תציל את הגרנולה...).
התוצאה צריכה להיות יבשה אבל לא כמו קרש, קצת לחלוחית תמיד מועילה.
סיימתם ?
לכו למקרר, הוציאו יוגורט (לבן כמובן), הסירו את המכסה, העמיסו על היוגורט שתים שלש כפות מהגרנולה שהכנתם, ערבבו היטב (זוכרים ? בלי שהיוגורט יטפטף החוצה ובלי שפרורי גרנולה יכסו את השולחן), לכו לשאול את הרב מה מברכים על התערובת (גרנולה לבד זה מזונות) ו... תיהנו ממזון בריאות משמין (ואם עשיתם לבד – משמין גם מנחת).

(פורסם ב'גוש ארבע'