יום שני, 10 במאי 2010

העוגה של ע'


היינו חמישה, ע' הנשואה המארחת, ר', ש', ח' ואנכי – קבוצת לימוד במתמטיקה באוניברסיטה, מנסים לצלוח את המכשול המפחיד ביותר של שנה א' - אינפי. ארבע בנות ואנכי, לא ממש צירוף אידאלי, אבל מסיבות שלא כאן המקום לפרטן יצא שאני ידעתי טוב את החומר הזה והייתי צריך את הסיכומים שלהן במקצועות אחרים.
אחרי פתרון של אינספור תרגילים תוך שימוש בכלל לופיטל, משפטי קושי ולגרנז' 0שעתה אין לי שמץ של מושג מה הם בדיוק אומרים) היתה צפויה ומתבקשת עייפות החומר (הכוונה לחומר הספוגי האפור שבתוך קדקודנו).
ע' הצילה את המצב והגישה לשלחן קפה (למי שרצה, אני לא רציתי) ועוגת גבינה. אהה ! מאז ומעולם הייתה לי חולשה לעוגות גבינה. אולם עוגת גבינה כזו טרם טעמתי !
הסתבר שעמיתותי לשולחן חשבו אף הן כך ומיד עלתה הדרישה לקבל את המתכון. למרות הסיטואציה הלכאורה לא רלוונטית הצטרפתי למקהלה, ולתדהמת הקהל ביקשתי ואף קיבלתי את המתכון.
כן, מאז עברו מספר עשורים בחיי ודומני שלא אגזים אם אומר שהכנתי את העוגה של ע' מספר תלת ספרתי של פעמים (כולל פעם אחת בתנורה של מי שלימים תהיה חמותי, אולי בשל כך נאותה לתת לי את ידה של בתה...). מאז התעשר פנקס מתכוני עוגות הגבינה שלי במתכונים טובים מאד (יש לי עדים...) אולם לעוגת הגבינה של ע' שמור מקום של כבוד בפנקס.
אינני יודע היכן נמצאות כיום ע', ר', ש' וח'. אין לי מושג אם הן עדין עושות את העוגה ואם העוגה עזרה להן בחיים. אבל אולי לכם היא תעזור ורק נותר לי לקוות שע' לא תכעס שאני מעביר את המתכון הלאה.
שלב א' – קלתית
כוס קמח + כוס קמח תופח (או שתי כוסות קמח + שקית אבקת אפיה)
חצי כוס סוכר (פלוס מינוס)
חלמון (תשמרו את החלבון נקי להמשך)
100 גר' חמאה.
סוכר וניל
חופן אגוזים טחונים (לא חובה)
מערבבים את כל החומרים לבצק. שוטחים על תבנית 28 (תחתית ודפנות) ואופים 20 דק' ב 180 מעלות.
שלב ב' – מילוי
750 גר' גבינה (את האחוז תבחרו לבד...).
מיכל שמנת חמוצה.
ארבעה חלמונים (את החלבונים תוסיפו לקערה שיש בה את החלבון מהשלב הקודם).
חצי כוס סוכר (שוב – פלוס מינוס).
כף תמצית וניל.
(במקור כתוב להוסיף קצת מיץ לימון, אני אישית לא סובל טעם לימוני בעוגת גבינה אז מעולם לא שמתי).
מערבבים היטב ושמים על הקלתית האפויה למחצה ואופים לשעה ב180 מעלות (ויש אומרים שעדיף לאפות 10 דקות ב 210 מעלות ועוד שעה וחצי ב 120).
שלב ג' – ציפוי
5 חלבונים (חשבתם ששכחנו אותם ?)
סוכר (כמה ? כמה שטעים לכם)
מקציפים את החלבונים ומוסיפים את הסוכר לייצב את הקצף. שמים על המילוי האפוי ואופים לעוד 10 דקות בערך ב 180 מעלות.


(פורסם בגוש ארבע)



יום ראשון, 9 במאי 2010

דתי ציוני בגוש עציון, אז והיום

מי שקורא את תולדות ההתישבות החדשה בגש עציון (חדשה, קרי במאה השנים האחרונות) רואה מי שאת עיקר התנופה של ההתישבות נתנה הציונות הדתית. הגרעינים הדתיים של הקיבוץ הדתי שיישבו את כפר עציון (אשר עלה על הקרקע בסוף ניסן, ממש בתקופה זו של השנה), משואות יצחק ועין צורים הגיעו לכאן בתוך אמונה באידאל של 'תורה ועבודה'. הם לא היו שליחיו של מגזר אלא שליחיו של רעיון.
הם עבדו בשיתוף פעולה עם המוסדות של המדינה שבדרך, לעיתים בצורה הרמונית יותר ולעיתם פחות, אולם הם לא חשבו לאבד את זהותם ולהתערבב באחת ממפלגות הישוב כדי ליהנות מהטבות או בכדי לקדם את האינטרסים הצרים של קבוצתם.
היו אלו זמנים יותר אידאולוגים. תהיה זו כמובן תמימות להניח שכל הויכוחים אז היו על טהרת האידאולגיה. בלי לבדוק אני מניח שגם אז לא היו האנשים חפים מאינטרסים אישיים, מפגלתיים וקטנוניים. אולם ברור לי כשדברו על אידאל, לא היה זה מס שפתיים.