אם מאמרה של הד"ר גילי זיוון היה מתפרסם בשמו של גבר כלשהו, בטוחני שדוברות ארגון 'קולך' היו יוצאות נגדו בהתקפה חריפה מאין כמוה. היכן נשמע שאנס מנומס מקבל לגיטימציה ? מי אשר יעיז למחול לבעל המכה המביא פרח לאשתו המוכה בהצהירו הצהרות אהבה ? ואכן בעוד שאין מי שיחלוק על זוועת מעשהו של אמנון, יש להתפלא פליאה עצומה על המוטיבציה ללמד זכות על מעשה שכם. באופן תואם להחריד, מטיחה הכותבת, לא פעם ולא פעמים, ביקורת בבני יעקב. עולם הפוך.
לתועלת הקוראים נבחן בקצרה את מה שהתרחש.
דינה יוצאת לראות בבנות הארץ. מן הסתם הנורמות שם היו שונות ממה שהיה (כעין מה שאומר רש"י על המקובל בסביבתה של רבקה) מקובל אצל משפת אברהם. אולם מה שעשה שכם, היה כנראה לא מקובל אפילו שם (בכפיה. ושמא לא היה רגיל שוע הארץ לקבל תשובה שלילית למאווייו כפי שמפרש רש"ר?).
לאחר ביצוע זממו אירע לשכם מה שאירע לרבים אחרים ותאוותו הבהמית נדמתה לו כאהבה. סביר להניח שדינה לא נפלה בפח (אלא אם לקתה בסינדרום פטרישיה הרסט) ובקשתו של שכם מיעקב הייתה לא פחות מניסיון סחטנות של חוטף מן השורה (שכן בכל אותה עת, דינה שרויה בארמונו כשבויה המצפה לחילוץ). במצב כזה של אזרח תמים מול חוטף טרוריסט כל האמצעים כשרים והונאה קטנה איננה פסולה כל ועיקר (התחזות למטוס אוגנדי ראויה יותר מהצעת מילה?). מסע השכנוע של חמור ושכם בקרב אנשי עירם מוכיח שני דברים:
- שבע תועבות בליבם (שכן מוכחת כוונתם להשתלט על משפחת יעקב).
- שותפותם (או למצער, הסכמתם) של אנשי העיר במעשה הנפשע.
שמעון ולוי מנהלים פעולת חילוץ של אחותם. 'כבוד המשפחה' מקבל כאן משמעות חיובית של הצלת בן המשפחה מידי רודפו (בניגוד ל'מקובל' בחברות מסוימות)
מכאן אפשר לדון בשאלה על משמעות הביקורת של יעקב כלפי בניו. נחלקו הפרשנים אם יצא קצפו על הריגת אנשי העיר או על נטילת השלל או אולי על האופי של האחים (המתברר בדיעבד עת רצו להרוג את יוסף, כי המתברר מדברי רש"י בפרשת 'ויחי') ולא זה המקום להרחיב[1]. המכנה המשותף לכולם הוא שהריגת שכם, הטרוריסט החוטף, מוצדקת ללא ספק.
מה מניע אם כן לכתוב מאמר המלמד זכות על שכם ? לו היה זה מניע טהור של לימוד זכות על רשעים, בודאי יכלה הכותבת ללמד זכות על שמעון ולוי, משלא עשתה כן יש לחפש את המניע במקום אחר. אולי אפשר היה לחשוד שדבק בכותבת מנהג הימים הללו שבהם קורבנות האלימות הממוסדת עושים חשבון נפש ומצדיקים את התוקפן, אלא שהשקפה זו הייתה צריכה להוציא את מחריבי העיר שכם זכאים על שום נחישותם ורגישותם ושוב עלינו לחפש נימוק אחר. האמנם לפנינו מדרש נוצרי ההופך את יעקב לעשיו ? אולי המשך מפעלם של שונאי ישראל ששמו להם למטרה להרשיע את הצדיק במטרה להכפיש את צאצאיו ? כך או כך, המאמר אינו ראוי לבמה שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה