הרשו לי להעבירכם לרגע למדינת המשיח האוטופית שלנו. אתם מתכננים טיול בצפון ורוצים לדעת אם מזג האוויר ייטיב עמכם.
טלפון קצר לחזאי התורן אמור לפתור את הבעיה. אלא שתשובת החזאי - מפתיעה:
"אני לא נביא ולא יכול לחזות לכם מה יהיה מזג האוויר מחר! כל רגע יכול
הנביא המקומי לקבל נבואת זעם שתמטיר מטר סוחף באמצע הקיץ, תתקשרו אליו"
טוב, נתקשר לנביא המקומי. אלא שזה גם לא ממש מועיל מפני שהנביא מסרב לתת לכם תשובה:
"אני לא 'נביא בהזמנה'" הוא מפטיר בכעס "אם ה' ינבא אותי בקשר למזג האוויר
תהיו בטוחים שזה ידווח במהדורות החדשות, בינתיים - תתקשרו לחזאי".
לפתע צץ הרעיון! אתם מתקשרים שוב לחזאי ו'עובדים' עליו: "הנביא אמר שאין
צפי להתערבות שמימית במזג האויר". שמח וטוב לב מספר לכם החזאי על התחזית
לפי מיטב הכללים והחישובים ולפיהם צפוי מזג אויר נוח.
אולם, יש דין ויש דיין, בגלל השקר שלכם, חורה בכם אף ה' והנביא מתנבא עליכם
נבואת תוכחה הכוללת גשם עז הניתך על אזור הטיול שלכם. מכוניתכם שוקעת בבוץ
בעמק יזרעאל ואתם נמלטים לבית הקפה המשובח 'אצל חבר הקיני' עד יעבור זעם.
נעזוב לרגע את מוסר ההשכל התורני, מה יש לכם לומר לחזאי - האם הוא טעה?
עובדתית - כן. אבל האם הוא טעה באמת? כמובן שלא. החזאי לא היה בכלל צריך
לשלוח אתכם לנביא לכתחילה. עובדת שליטת ה' בטבע, איננה פרמטר הנכנס לתוך
המשוואות של מזג האויר, זה פשוט לא שייך. החזאי צריך לחזות את מזג האויר על
פי כללי הטבע כאילו 'אין -לקים' (גם אם זו כמובן שטות, כי מי קבע את חוקי
הטבע אם לא הבורא?).
המדע עובד על פי כללים משלו. הוא בוחן את העובדות והממצאים ומנסה להסביר
אותם באמצעות כללים וחוקים. למציאות ה' אין מקום, כביכול, בהשערות אלו.
כאשר יש לו תצפיות או תוצאות ניסויים, המדען מנסה ליצור כלל שייתן הסבר לכל
התופעות. אחד היתרונות של כלל כזה (חוק טבע אם תרצו) הוא היכולת שהוא נותן
לנו ל'נבא' תוצאות של ניסויים טרם עשיתם וכן לשער מה הביא לתוצאות שנצפו.
כל זה להזכירכם - בלי הקב"ה, עקרונית - בלעדיו (וככה הוא יצר את העולם),
ניסיון ל'דחוף' בכוח את הבורא לתוך ההשערות המדעיות יעשה שני נזקים - מצד
אחד יתגמד חלילה הבורא ל'עוד פרמטר בניסוי' ומצד שני - לא נקבל מדע (כמו
בסיפור שבו פתחנו).
למה הדברים מכוונים?
שוב ושוב נשמעים פה ושם קולות המנסים לראות סתירה בין תורה ומדע (למשל בכל
הקשור לאבולוציה או לגיל העולם ולהרבה תחומים נוספים). דרשנים כריזמטיים
סוחטים מחיאות כפים מקהל שומעיהם (יהיו אלו דתיים או אתיאיסטיים) בעודם
עוקצים את יריביהם המדומים.
כל אותם קולות חוטאים בטעות דלעיל. חלק מהם מנסים לדחוק את הקב"ה מהעולם
וחלקם מנסה לבטל את המתודה המדעית. מטיפים בורים מנסים לשכנע את ההמון בשקר
של המדע ואינם שמים אל ליבם איך הם משעבדים את ה' למתודה המדעית. 'מדענים'
בגרוש מספרים כיצד 'גירשו' את ה-ל מהעולם ואינם שמים לב שה'מדע' שלהם הפך
בעצמו ל'דת'.
ישנן מספר רב של שיטות פילוסופיות להסביר את הפערים המדומים בין תורה ומדע,
(מי שמעוניין מופנה בזאת לחוברת המצוינת של פרופ' שלום רוזנברג - 'תורה
ומדע'). אולם לא משנה איזה הסבר בחרתם לסבר את אזנכם, דבר אחד חייב להיות
נר לרגלנו - אין ולא יכולה להיות סתירה בין היותנו אנשים מאמינים ושומרי
תורה ומצוות ובין התיאוריות המדעיות. בכל דרך שבה נבחר, עלינו להיזהר שלא
להפוך את תורת ה' (בכתב או שבעל פה) לספר לימוד מדעי (גם אם לדעת אחת
השיטות, התורה תואמת את התיאוריה המדעית).
(פורסם ב'כיפה')
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה