ביוגרפיה מלכותית מסוג אחר

כותבי ביוגרפיות נמצאים, בעיני כקורא - בדילמה. כתיבה מדויקת ומפורטת יוצרת ספר משמים שהקורא הממוצע, בודאי הקורא הצעיר, מתקשה לצלוח. גם האנקדוטות והרגעים המותחים, הולכים לאיבוד בשלל אירועים יומיומיים טרחניים. לעומת זאת - כתיבה קלילה וסיפורית משהו, עלולה לשטח את הדמות או לגמדה, לפחות בעיני  הקורא הבקי במקצת הפרטים או הקורא המתעניין בהיבטים שוליים של חייה של הדמות עליה נכתבת אותה ביוגרפיה.

הביוגרפיה שלפנינו היא מהסוג השני - הסיפורי. גם מפני שהיא נכתבה מראש כסיפור לנוער וגם מפני שאפילו רצה המחבר לפרט בדקדקנות את קורותיה – לא הייתה כל יכולת להשיג את כל הנתונים. על פי הנקרא - ברור שהסופר לא עסק בתיעוד רציף של חייו של גיבורו והוא משלים את המידע שנאסף בנקודות שונות של חייו של הגיבור, כיד הדמיון הטובה עליו. צריך רק להעיר שמדובר בדמיון מושכל המבוסס, כך נראה, על מחקר לא שטחי.

זהו סיפורו של שליט מקומי, עלייתו ונפילתו. הסיפור עוקב אחריו עוד מתקופת חיזוריו של אביו אחר אמו, ילדותו עם אמו ואחותו, התבגרותו לבדו ומלחמת ההישרדות שהוא מנהל באי הולדתו. הסיפור ממשיך ומתאר את מאבקו אל מול יריביו והתעלותו למעמד שהקנה לו שם שהיה לאגדה שכן הוא נקרא בפי כל 'מלך' (monarch) בעיקר בשל מימדי גופו המרשימים. אנשים נזהרו שלא להיקלע למחיצתו פן יבולע להם.  הסיפור מסתיים במותו הטרגי (אם גם לא בטרם עת) של הגיבור בנסיבות אירוניות למדי.

הסופר לא מסתיר את העובדות היבשות הכוללות גם קטל של בחור צעיר (הדרך בה מתאר המחבר את האירוע טוענת שהצעיר הרג אחד מעמיתיו של ה'מלך') ומאבקים עד זוב דם (פשוטו כמשמעו) עם עמיתים בסכסוך על שליטה בשטחים שונים באי הנידח.

הגיבור הוא יליד האי קודיאק (Kodiak) הנמצא אל מול חופי אלסקה, שם נולד, שם חי ושם מצא את מותו. זהו אי גדול (כמעט 9000 קמ"ר), אפילו בקנה מידה אמריקאי. אולם בשל מיקומו הצפוני ובידודו היחסי - האי מאוכלס בדלילות,. לעומת זאת הטבע בקודיאק – עוצר נשימה כמסתבר, זהו אתר של נוף בראשיתי מדהים ומגוון עצום של בעלי חיים, כולל מספר מינים אנדמיים (כל זאת אם להאמין לאתרי האינטרנט של האי, מעולם לא הייתי בו, אפילו לא התקרבתי). בהתאם לכך מחבר הספר מרחיב בתיאורי טבע ונוף שיש בהם בשביל להרחיב את הדעת בכל הקשור לחיי הטבע באזור צפוני ונידח זה.

בעיתון דתי חייב המבקר לציין שתיאורי החיזור קצת פלסטיים, אולם בהתחשב במוצאו של הגיבור, אולי אין מקום לקפדנות נמרצת מצד הקורא. את הנקודה ה'יהודית' בסיפור, נקודה ממנה מתעלם המחבר, אפשר למצוא בקרוביו של גיבורנו שחיו בארץ ישראל עד לכיבוש הבריטי.

הסופר, ר'וגר קאראס, עיתונאי וקולנוען אמריקאי, חיבר עשרות ספרים, אשר רק קומץ קטן מהם תורגם לעברית. בחייו עסק רבות בנושאי טבע ובבעלי חיים בפרט, עיסוק שהביאו לקראת סוף ימיו לתפקיד נשיא האגודה האמריקאית למניעת התעללות בבע"ח. רוג'ר קאראס מת ב 2001. 

עיקר שכחתי: 

גיבורו של סיפורנו הוא דוב קודיאק חום (Ursus arctos middendorffi)

('השליט של מפרץ דדמן' מאת רוג'ר קאראס,, תרגום: יוסי מילוא, זמורה-ביתן,תשס"א 2001).