תגובה לרב אנונימי

נתחיל בגילוי נאות. אני לא רב. לא ר"מ בישיבה, לא רב בקהילה, לא סיימתי עדיין את מבחני הרבנות של ואני משתדל לא לריב בכלל.

ובכל זאת, ואולי בגלל זאת, מכתבו של הרב האנונימי (לא רוצה לקרוא לו 'פחדן' כי פרנסה היא דבר חשוב) מכעיס אפילו 'בעלבת' שכמוני. המכתב רצוף חצאי אמיתות, לשון הרע ואפילו הוצאת שם רע על ציבור עד שאינני יודע כיצד אפשר לעשות תשובה מחטא שכזה (הולכים ומבקשים סליחה מכל אחד ואחד ??). תרשו לי אפוא לעשות קצת סדר בדברים.

הכותב מטיל ספק בווטו שהטילו נציגי החרדים על מועמדים מן הציונות הדתית. כמי שקצת מקורב לתהליך אני צריך לציין שהכותב אינו יודע מה הוא סח. הועדה למינוי דיינים לא מתכנסת בגלל שהציונות הדתית מסרבת להיכנע לדרישה החרדית שלא להעלות להצבעה שמות של דיינים מסוימים הנאשמים בכך שיש להם תואר ד"ר למשפטים, או שהם חברי ארגון צהר או שפסק הלכה מסוים שלהם לא מקובל על רבני הציבור החרדי. עולם הפוך ראינו ! באים עסקנים חרדים שכל ענינם ברבנות הראשית ובבתי הדין הוא למצוא ג'ובים לתלמידיהם, שלא בסתר ליבם דוחים את רעיון המדינה היהודית, ומעיזים להטיל ווטו על דיינים מן השורה הראשונה! הלא לו דבקה הציונות הדתית בדרכה, היא היתה צריכה לפסול כל מועמד למשרת דיינות מטעם המדינה מכל מי שלא מאמין באידאה הבסיסית של הציונות. אבל כושר ההכלה של הציונות הדתית הוא גדול, לדעתי גדול מדי. במוכנות של הכותב לקבל את העמדה החרדית יש משום הוצאת דיבה ולעז על תלמידי חכמים מובהקים. אני מקווה שהציונות הדתית תמשיך להתעקש על התנגדות לפסילה הזו (וחבל שהליכוד משתף פעולה עם החרדים בענין הזה).

אולם הכותב לא מסתפק בכך והוא עובר להשמיץ את רבני המגזר. ואינני סולח על ההכללה מהסביבה הפשוטה שהיא הפך האמת לגמרי. זה לא שיש כאלו ויש כאלו והכותב עושה הכללה לא הוגנת. הכותב ממציא רבנים שלא קיימים ומכליל (??) על בסיס הזיתו זו. האמת היא שכל רבני המגזר, ראשי ישיבות ור"מים, רבני ערים וקהילות, הם אנשים יר"ש שעושים ימים כלילות להרבצת תורה, להגדיל תורה ולהאדירה ולתקן את הנזק העצום שעושים החרדים לתדמיתה של התורה ושל נושאיה. מדובר ברבנים שאינם בורחים מאחריותם לציבור הכללי (ולא רק לאנ"ש) ואינם מתחמקים מהשאלות הקשות שמציב הדור בפנינו. היכן הם והיכן גמדי הציבור החרדי העוסקים במריבות קטנוניות ובחרחור מלחמות דת שלא צולחות ? (מותר גם לי לבקש סליחה על ההכללה ?).

ולא נחה דעתו של הכותב עד שהשמיץ את כלל המגזר כאילו אינו מקפיד בשמירת תו"מ. בודאי שיש שולים שמקפידים פחות, גבולות הגזרה של הציונות הדתית אינם חדים וברורים ויש רבים הרוצים לזהות עצמם עם הציונות הדתית למרות שבאופן אישי אינם מדקדקים בקלה כבחמורה. האם לא חש הכותב לתהות מדוע יש כל כך הרבה מסורתיים סביב הציונות הדתית ואילו החרדים עומדים לבדם וכמעט אין בא (כי יוצאים יש ויש)?

כאן צריך לנפץ את מיתוס הדתיות העדיפה של הציבור החרדי. לא זו בלבד שגם בציבור החרדי יש נשירה מהדרך שלו באחוזים שאינם פחותים מהמתרחש בציבור הדתי-לאומי (ההבדל הוא שכמו שהזכרנו לעיל המגזר הדתי לאומי לא ממהר לגרש את הפורשים מדרכו ולהתאמץ למחוק להם שם וזכר) אלא שמלכתחילה יש פגם דתי בהשקפה החרדית שלא מקבלת את המדינה היהודית. משל למה הדבר דומה ? למי שהיה מוחק את חנוכה מהלוח בטענות (צודקות לכאורה) שהחשמונאים היו בסופו של דבר צדוקים ונטלו כתר מלכות שלא כדין ובית המקדש שטוהר כבר נחרב מאז. טענות לאו חזקות בהרבה מטענות ההבל של הציבור החרדי ביחס למדינה ולניסי הדורות האחרונים. תוצאה מביכה לא פחות מתרחשת בעולם התורה החרדי שמחרים את תלמידי החכמים של הציונות הדתית ואת תורתם. גם כאן אפשר להמשיל זאת לבית מדרש שהיה מחרים את הכרתי ופלתי מחמת החשד שהטיל בו היעב"ץ (ושוב, החשד הזה היה חמור מאד, לא דומה בכלל לחשד בציונות ר"ל...).

יש מה לשפר בציונות הדתית. אולם השיפור הזה לא יהיה בהתקרבות לדרך החרדית חלילה (בתנועת מטוטלת מההתקרבות לציבור החילוני). המגזר הציוני דתי צריך להתאמץ ולהגיע לאידאה שלו עצמו, האידאה של תורה ועבודה שהיא האידאה המקורית של עמנו, המלווה אותנו מימות אברהם אבינו, יציאת מצרים ומתן תורה, האידאה המקורית זו שמלפני מאורעות הגלות ששיבשוה לצורה מעוותת של קיום מצוות א-לאומית בדרך החרדית או לאומיות א-דתית בדרך החילונית. החזרה של הציונות הדתית למקום המוביל של עם ישראל, מצריך דחיה של ההשקפות הקלוקלות מבתי המדרש של החילונות מחד והחרדיות מאידך. 

[פורסם באתר כיפה].