הבית בוער. הצמיגים הבוערים אינם אלא בבואה חיוורת של האש המלחכת את שולי המדינה. תוכניתו של שרון מאיימת לא רק על ביתם הפרטי של תושבי גוש קטיף והשומרון, לא רק על ביטחונם של עשרות אלפי אזרחים שיכנסו לטווח האש של המחבלים, אלא בראש ובראשונה על החזון הציוני של המדינה שמוכנס עכשיו להילוך אחורי.
והציבור רוצה לעשות משהו. כמו טייס במטוס בסחרור המנסה נואשות כל אפשרות בארסנל הטכניקות שלו, אפשר לומר שניסינו הכול – השפעה על מפלגת השלטון, לחצים פוליטיים, הפגנות ענק, שרשרות אנושיות, מאהל מחאה, חולצות כתומות ומפגש פנים אל פנים. אך שרון ממשיך בתוכנית ההתרסקות. מה הפלא שיש מי ששולף מהארסנל את המחאה הסמי-אלימה של חסימת כבישים (ולוואי שלא נתדרדר הלאה) ?
קל לגנות את הצעירים שהם כצאן שאין להם רועה ראוי. ואכן ראוי לתעל את הרצון לפעולה לאפיקים אפקטיביים יותר, אולם לעולם אין לשכוח שאין מה להשוות את פעולתו חסרת האחראיות של בחור צעיר להתנהלות חסרת האחראיות של ראש הממשלה ותומכיו. יש הבדל כלשהו בין נער חסר ניסיון לפוליטיקאי מנוסה.
כשלעצמי אינני רואה פסול במרי אזרחי בלתי אלים, גם לא בחסימת כבישים בעת פקודה. אוהבים להביא דוגמה ממאבקו של מרטין לותר קינג (שנלחם כנגד החוק ובית המשפט העליון האמריקאי). אולם שוכחים שבמקביל אליו פעלה דמות כמו מלקולם X (הזוכה עד היום להערצה למרות פעולותיו האלימות). יש כבר מי שמתמודד על התפקיד של מלקולם X, מי יניף את הדגל של לותר קינג ?
ובעוד יש מי שמעודד ישירות סרבנות או הבערת צמיגים (רבנים וגם שאינם כאלו), קולם של הרבנים הצעירים של הציונות הדתית, קולכם אתם – נדם. פה ושם מאמר ב'הצופה' או דואר אלקטרוני למקורבים. ברי לי שהרבנים מתנגדים לתוכנית הגירוש, אלא ששתיקתם של הרבנים, השתיקה הציבורית, ההימנעות מהנהגה, מפקירה את השטח לקיצונים. אי אפשר להסתפק בלומר מה אסור, הציבור רוצה לפעול ועל הרבנים לעמוד בראש הפעולה. יתר על כן, לא די בפעולת מחאה המשדרת השלמה עם הגזרה. הציבור רוצה לראות תוכנית שיש בה תקווה. אין צורך להבטיח הצלחה, אין לטעת אשליות. זה לא הזמן להגדיר מה מותר ומה אסור, אלא מה אסור ומה חובה לעשות.
אני קורא לכם אפוא, לצאת בקול ברור נגד הגירוש, להגדיר מתווה פעולה הגיוני ומעשי, לקרוא לציבור לפעול לפיו ולהנהיג, רבותי – להנהיג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה