המהומות במצרים כבר סימנו את תום תקופת שלטונו הארוכה של נשיא מצרים חסני מבראכ. השאלה שבה מתחבט העולם היא – מי יהיה מחליפו ומה דמות תהיה למשטר המצרי ביום שלאחר מבראכ. מן הסתם גם העם המצרי תוהה על אותה שאלה.
מהי הדילמה ? לו היה מדובר במהפכה של רודן ב' שהדיח רודן א', היה מקום לשאול מי הרודן הנוח יותר לעולם (או במקרה של ישראל – לישראל). אולם כאן מדובר במהפכה עממית שתוצאתה אולי בחירות דמוקרטיות.
אלא שהחשש האמיתי הוא שאותן בחירות דמוקרטיות יעלו לשלטון את רודן א', בהליך 'דמוקרטי עממי'. אלא שמהי החלופה שבה יכול העולם לנקוט ? לסייע לרודן הקיים ? לתמוך בצורה גלויה או 'נסתרת' (כשברור שבעידן של היום אין מציאות של 'נסתרת' באמת) ברודן המועדף על העולם ?
יש לדעת שכל מהלך אנטי דמוקרטי כזה לא יתקבל בברכה בקרב ההמון. גם אם כיום אין בנמצא מדינה ערבית דמוקרטית, התהליך של דמוקרטיזציה עולמית הוא בבחינת בלתי נמנע. הרודנים כולם, מסין עד קובה, מטהרן ועד מרוקו, חיים על זמן שאול, על חרבם של כוחות בטחון הפנים. גם המדינות שעברו דמוקרטיזציה חלקית, כמו רוסיה, לא תוכלנה להישאר סמי-דמוקרטיות לנצח.
וכאשר יועמדו הרודנים אל קיר ההיסטוריה, העם יזכור מי תמך ברודנים בעבר. נכון שמשטר דמוקרטי אמיתי יהיה פרגמאטי ואולי ישכיל להתגבר על משקעי העבר, אבל הללו יישארו שם לזמן ארוך מאד.
האומנם שווה הצר בנזק המלך ? האם כדאי להקריב את האידיאל הדמוקרטי על מזבח התועלת הרגעית ? בייחוד שמדובר בזכויות האדם של אומה אחרת ?
עדיף לתמוך בכל הליך דמוקרטי וברגע שהוא יורד מהפסים לכיוון הדיקטטורי לפעול, אבל לפעול באמת. לצמצם קשרים דיפלומטיים וכלכליים ולעודד כוחות דמוקרטיים באותה מדינה.
המדינות הדמוקרטיות צריכות להתארגן ולקדם את הרעיון הדמוקרטי. אולי על ידי הקמת ארגון הנותן עדיפות מסחרית ומדינית למדינות הדמוקרטיות החברות בו.
אי אפשר למנוע ברגל גאווה את החוויה הדמוקרטית מאזרחי מדינות זרות רק בגלל אינטרסים, חשובים ככל שיהיו, של מדינות שאזרחיהן נהנים מהפריבילגיה הדמוקרטית.
נקודתית, החשש שמצרים תיפול לידי האסלאם הקיצוני (במקרה של מצרים מדובר בתנועת 'האחים המוסלמים' שהיא תנועה סונית ולא שיעית כמו המשטר באיראן), הוא חשש שאין להתעלם ממנו. ברור שבמקרה כזה מד הדמוקרטיה של מצרים לא יעלה, סביר שאפילו ירד. אם זה אכן יקר, או אז יידרש המערב הדמוקרטי לתגובה מתאימה ומתואמת.
החשש הישראלי, המוצדק אף הוא, שהמערב חלש האופי לא ינקוט בצעדים משמעותיים גם במקרה כזה, אינו יכול להביא לכדי תמיכה בפועל ברודן זה או אחר.
העולה מכל הנ"ל הוא שיש לאפשר ולעודד את המצרים לכונן דמוקרטיה של ממש ובו בזמן לעקוב מקרוב אחר התממשות המהלך תוך נקיטת אמצעי זהירות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה