שלשה זה מספר טוב. מספר גברי כזה. מתאים להעמדה בשלשות. שנים זה מספר שמתאים לאיש ואישה, ארבעה זה כבר כנופיה. שלשה – זה מתאים בדיוק.
אז היכן נמצא את השלשה שלנו ? היום אולי היו ממקמים אותם בקרוז באיי בהאמה. אבל ג'רום ק' ג'רום בחר למקם אותם בשייט על נהר התמז, הנהר הזורם מאוקספורד לים דרך לונדון. שלשת החברים, ג'רום הוא אחד מהם, יוצאים לנופש בנוסח אנגלי בין קברים ומסבאות לאורך הנהר והכל מתובל בהומור אנגלי מהסוג העליון (כלומר לא סלפסטיק פרודי נוסח מונטי פייטון).
זהו ספר קאלט של ממש. כזה שאפשר לצטט ממנו.
"אני זוכר שפעם הלכתי לבריטיש מוזיאום כי רציתי לברר מהו הטיפול במחלה הקשה שתקפה אותי באופן לא אנוש. פתחתי וקראתי כל מה שריציתי...;מבלי משים המשכתי לדפדף בכל מיני מחלות. אני לא זוכר מה הייתה המחלה הראשונה שמשכה את תשומת ליבי, אבל אני יודע שזה היה משהו ממאיר, איום ונורא, ועוד לפני שקראתי חצי מרשימת "הסימפטומים האופיניים", היה ברור לי שאני חולה במחלה הזאת...
מתוך אדישות המשכתי לדפדף.. גיליתי שאני חולה בטיפוס המעיים... מחלת ברייט... דיפטריה... כך עברתי על כל אותיות האלף-בית, והתברר לי שהמחלה היחידה שאין לי היא "ברכי עוזרת הבית" ..."
הציטוט הא מתרגומו של דני קרמן (אריה ניר, תשס"ב). זו גרסה מוארת ומלאה של הטקסט. הציורים שם אינם טובים כל כך אבל לספר מתלווה נספח היסטורי ואוסף של טיולים מומלצים בעקבות הספר (למי מאיתנו שנקלע לצערו בגלות אנגליה). מיכל ווזנר כתבה ספר בשם 'שלש בסירה' על שלש נשים צעירות דתיות היוצאות בעקבות הספר, אני לא חושב שזה המגדר, אבל הוא הרבה פחות טוב.
לאריך קסטנר יש מקום אחר לשלשת הגיבורים, גם הם נמצאים בנופש – מלון נופש באלפים אליו מגיעים הטיקון המחופש לעני, העני המזוהה כטיקון והמשרת של הטיקון המיודד עם העני. אל תטעו בסופר, זה לא ספר ילדים כי אם סאטירה חברתית שנונה, אם גם צפויה למדי. בספר 'שלשה גברים בשלג' (זמורה ביתן) תוקף קסטנר את הצביעות החברתית המתבטלת בפני בעלי ההון ומתעלמת מחסרי ההון. בספר זה, בניגוד לראשון, יש נוכחות נשית ניכרת.
אגב, בשני הספרים יש דמות דומינטית בלתי אנושית, בראשון זהו הכלב, בשני – בובת שלג.
קריאה מהנה.
(פורסם ב'גושארבע')
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה