מכיוון שבחול המועד לא מספידים, נאמר רק קצת דברי פרידה
שיש בהם משום חיזוק לשומעים.
לפני מספר חודשים סיפר לי אבא שכשהיה בשנה א'
באוניברסיטה העברית, שמע קורס בכלכלה חקלאית. המרצה, ששכחתי שמו, אמר בין היתר
ששליש מן העולם רעב (להזכירכם – מדובר בדבר שנאמר לפני יותר מ 50 שנה). אבא אמר אז
לעצמו, כך סיפר לי, 'אפלבום! מצאת את ייעודך בחיים'.
ואכן אבא דבק בייעודו זה במשך יותר מ- 55 שנה. מחקריו
עסקו בהדברת ארבה, שהוא עדין אחד המזיקים הגדולים באפריקה. יחד עם עמיתיו ניסה
ליצור עולם שבו יהיה יותר אוכל ופחות רעב. שאלתי אותו אם הצליח במשימה והוא
בעגמומיות מה אמר שכיום המצב רק יותר גרוע. אוכלוסיית העולם גדלה מאז יותר מפי
שתים (ובאפריקה יותר מפי שלש) ובעיות פוליטיות פנים אפריקניות מונעות יישום של
תוצאות המחקרים של אבא. אבל אבא ידע מן הסתם וגם אני יודע שאלמלא מחקרים כשלו –
המצב כבר היום היה גרוע יותר.
אבל הדבר המדהים בסיפור הוא המסירות של אבא לייעודו
אותו גילה בצעירותו. אנחנו הרי לא נולדים 'סתם'. לכל אחד מאיתנו יש שליחות וייעוד
מיוחדים לו, מעבר לייעוד הכלי של עבודת השם. בבחינת שאלת ה' 'את מי אשלח ומי ילך
לנו' ותשובת הנביא ישעיהו 'הנני שלחני'.
כיום רבים מחפשים 'קריירה שניה' או 'עבודה חדשה' לאחר
שנשחקו או השתעממו או סתם כי זה מקובל. לא כן אבא. הסיסמה שלו, כך מתברר בדיעבד,
היתה 'דבקות במשימה'. יש כאן לקח גדול ללמוד ואני אישית מקנא באבא. הלוואי אזכה
להתקרב למעלתו זו.
(דברים שאמרתי בעת הלוויתו של אבי מורי פרופ' שלום זאב הלוי אפלבום הכ"מ)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה