בנוהג שבעולם שהדרשן חורז את פרשת השבוע עם עניין
בת המצווה יחד עם שמה של הנערה. מן הסתם היה יותר קל לדרוש על בתיה בפרשת שמות,
אולם אנחנו בפרשת לך לך ועל כן עלינו להתעמק קצת בפרשה בטרם נוכל להתקדם.
בפרשתנו אנו פוגשים את אברהם אבינו המכונה גם
אברהם העברי. על שום מה נקרא כך ?
רש"י (בראשית י"ד יג) מסביר
"שבא מעבר הנהר" כלומר שהכוונה היא שאברהם הגיע מעבר לנהר הגדול נהר
פרת. כידוע אברהם נולד באור כשדים המצויה בין נהר פרת ונהר חידקל. בנדודיהם לחרן
ואחר כך לארץ ישראל, עברו אברהם ותרח אביו מעברו השני של נהר פרת אל עברו זה ועל
כן נקרא אברהם 'עברי' וכמותו כנראה רבים אחרים ויש לשאול מדוע רק אברהם נקרא כך (במאמר
מוסגר נעיר שבעיני הפרסים של תחילת בית שני 'עבר הנהר' היה דווקא הצד הזה שבו שכנה
פחוות יהודה..).
הרד"ק
מפרש "מבני עבר", כלומר שאברהם נקרא על שמו של סב-סב-סבו. גם לפי
זה לא רק אברהם היה עברי ועל כן מסביר רד"ק שזכה רק אברהם בכינוי זה בזכות
ששימר את הלשון העברית.
אולם ידוע מדרש חז"ל (מדרש רבה לפרשת לך
לך) "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד". כל העולם אלילי ורק אברהם
אבינו גילה את מנהיג הבירה. שוב במאמר מוסגר נעיר כי זוהי דעת רבי יהודה שם. במדרש
מופיעות גם הדעות הקודמות שהובאו לעיל. רד"ק פירש בעיקר כדעת רבי נחמיה
ורש"י כדעת רבנן. לא זה המקום לדון מה ראו שניהם לבחור בפרושים השונים. על כל
פנים, אפשר לראות שרבי יהודה מצייר את אברהם אבינו כמעין נון-קונפורמיסט ועל כן יש
לשאול אם זוהי אכן הדרך המומלצת לאיש ולאישה הישראלים.
נזכיר כאן את מדרש חז"ל (על בסיס הפסוק
בדברי הימים א' ד' יח) שבתיה היה שמה של בת פרעה שהצילה את משה רבנו. אפשר לומר
שגם בתיה זו היתה מעבר אחד וכל שאר המצרים מעבר האחר (של הנילוס אולי). היא פעלה
בניגוד מחלט להוראותיו של פרעה אביה והצילה אחד מילדי העבריים (!). האם הנון-קונפורמיזם
מכה שנית ?
קבלת עול מצוות הוא סוג של מעבר. מעבר מחיי ילד
חסרי אחריות (יחסית...) לחיים של ייעוד וברית גורל עם כלל ישראל. איך זה מתיישב עם
מה שמצטייר כרוחם הנון-קונפורמית של אברהם אבינו ובתיה?
מספרים על אחד מגדולי ישראל, אשר את שמו לא
אפרש מחמת שאני צאצאו של החכם צבי (וד"ל). מספרים שפעם הוזמן לפגוש את המלך
בארמון המלכות. אולם המלך לא אמר לרב היכן יישב ולכן נאלץ הרב לשאול את אנשי החצר.
בסופו של דבר הגיע הרב אל חדר המלכות. שאל אותו המלך 'כיצד ידעת למצוא אותי' ענה
לו הרב 'שאלתי את אנשי החצר והלכתי למקום שרובם הצביעו עליו'. אמר המלך 'אם כך,
שאתה הולך על פי הרוב, הרי כאן כולנו מאמינים באותו האיש מדוע אינך נוטה אחרינו?'.
חייך אותו רב ואמר 'כשנכנסתי לארמון לא ידעתי היכן יושב המלך ואז בחרתי ללכת אחרי
הרוב, אולם עתה כשיודע אני שהמלך נמצא כאן, אפילו יבואו כל דרי הארמון ויצביעו לכוון
הנגדי – לא אאמין להם'.
כלומר אין כאן מרדנות לשמה, הליכה דווקאית נגד
הזרם, אלא חתירה לאמת, יהיו נושאיה מעטים אם רבים. 'משה אמת ותורתו אמת'. בחיק
המשפחה קל ונעים ללכת בדרך התורה, אולם יש לדעת שיתכן ויבואו ימים שבהם הדבקות
בדרך התורה תצריך סוג של עמידה עברית אל מול סביבה פחות אוהדת. זה היה מצבם של
אברהם אבינו וזה היה מצבה של בתיה. ב"ה, כיום מצבים אלו נדירים יותר ובודאי
חריפים פחות.
ברכות מקרב לב בהיכנסך לעול תורה ומצוות, תרווי נחת מהוריך
והם ממך ובעז"ה לא תצטרכי לגלות עמדות לעומתיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה