"הֹדיים! חשבה המקסיקנית – ותדפק את סוסה שימהר לרוץ בדהרה..... אפס, כוונתה זו נודעה חיש מהר גם לרודפיה. אך הנה בהגיעה עד ראש הגבעה ראתה למטה המון טחסים אשר ראוה גם הם.... תוצאת הופעתם של ההודים היו, שרב אלו שהאשימו קדם את דזרלד בעון הרצח החליפו חיש מהר את דעתם...." ('פרש בלי ראש', מהד' יזרעאל תשי"ב עמ' 271)
כשקראתי
אי אז לפני עשרות שנים את ספרו של תומס מין ריד 'פרש בלי ראש' (תרגום א' רוזט,
הוצאת יזרעאל), תמהתי היכן נמצאים בו זמנית אמריקאים, הודים, מקסיקנים וטחסים (מה
זה ??) ואיך מבטאים את שמו של לוכד המוסטנגים מוריס דזרלד...
הוצאת אסטרולוג (מיסודה של ידיעות ספרים) מתרגמת
מחדש ספרים ישנים (שם יצא לאור 'קפטן בלאד שנסקר כאן לפני חודש) והפעם בחירה
משובחת בספר שתרגום חדש שלו מתבקש ולו מהלשון הארכאית של התרגום הקודם. הבה נראה
את התרגום החדש של הקטע לעיל:
"לוס
אינדיוס! – אינדיאנים – המקסיקנית מלמלה מוכנית תוך שהיא נועצת את הדרבנות בצלעות
סוסה, ופותחת בדהרה מלאה לעבר הברוש. מבט מהיר לאחור מגלה לה שהם דולקים
בעקבותיה....
...היא
משנה את נתיבה ורוכבת לאורך שפת הצוק – קרוב עד כדי להסב אליה את תשומת לב הטקסנים
שלמטה...
מראה
הפראים חולל שינוי מהיר נוסף בתמונת הזירה... ושינוי פתאומי לא פחות במחשבותיהם של
הניצבים עליה. הרוב שהיה עד כה בדעה שמוריס ג'רלד הוא רוצח הפך למיעוט,..."
(מהד' אסטרולוג עמ' 474)
אין
ספק שחלק מן התעלמות נפתרו בזכות התרגום המעודכן. שימו לב לדילוגים הרבים שבקטע
החדש, התרגום הראשון הרשה לעצמו לקצר את הספר במקצת והתרגום החדש מטפל גם בנקודה
זו.
אז
מה יש לנו בספר הרפתקאות לנוער זה ? בערבות טקסס שלפני 150 שנה מתפתחות במקביל
מספר עלילות, אהבתם של לואיזה בת בעל האחוזה ומוריס ג'רלד לוכד המוסטנגים, שנאתם
ההדדית של זה האחרון וקפטן קלהון בן דודה, העלמותו של אחיה של לואיזה, קנאתה של
איזידורה המקסיקנית, הציד השורשי זב (זבולון) סטמפ בתפקיד בלש חוקר ומעל לכל
הופעתו המצמררת של הפרש בלי ראש המטיל אימה על רוכבי הערבה.
הכותב,
תומס מין ריד, יליד אירלנד (כמו גיבור ספרו זה – מוריס ג'רלד) היגר לארה"ב ואף שרת בצבאה במסגרת המלחמה
עם מקסיקו באמצע המאה הי"ט (אם כי מעולם לא הגיע לדרגת קפטן). חלק מספריו
נכתב על בסיס חוויותיו מאותה תקופה (ספר נוסף שלו מאותה תקופה הוא 'סיירת ורה
קרוז' שיצא לאור בהוצאת כתר). עמדותיו הגזעניות למדי באות לידי ביטוי גם בספר זה
כשהוא למעשה נואם בשבח הקולוניאליזם הלבן אל מול תביעותיהם של אדומי העור הנדחות
על ידו כ'אבסורדיות' (עמ' 482). ולמרות שעל פי המסופר היה ממתנגדי העבדות, אין
לדבר זכר בסיפור זה. גם פערי המעמדות לא מתערערים בספר.
למרות
זאת הספר מומלץ לקריאה. העלילה בו מציאותית מאד ובימי עידן הפנטסיה – גם זה משהו. גם
ספר זה ניתן להורדה בחינם (באנגלית) מאתר פרויקט גוטנבורג - http://www.gutenberg.org/ebooks/35587
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה