האמנם
המחזור הוא רעיון רע ומזיק ? בלי להיכנס לתחשיבים המדויקים דומה שיש טעות בסיסית
בגישה לסוגית המחזור (כפי שבאה לידי ביטוי במאמרו של זיו מאור). יש להזכיר שהמחזור
הוא השלב האחרון בפתרון הבעיה הבסיסית של הקיימות. נסביר בקצרה.
הבעיה
המרכזית של איכות הסביבה סובבת סביב בעיה מוכרת מתחומים אחרים – בעיית המשאבים.
רוב המשאבים של כדור הארץ הם סופיים, החל משטחי אדמה (למגורים או לעיבוד חקלאי),
עבור בחומרי גלם כמו מתכות וכלה במקורות אנרגיה (חלקם). יש משאבים הניתנים לחידוש
כמו עץ או מים ויש משאבים שכמותם כל כך גדולה עד שאין מקום לעסוק במועד התכלותם
(למשל – אנרגיה סולרית). אוכלוסיית כדור הארץ ההולכת וגדלה ועוד יותר מכך – מפתחת
תאבון למוצרים מגוונים, צורכת יותר ויותר משאבים ויש מקום לדאגה מפני התכלות אותם
משאבים.
אז
מחזור הוא שיטה לצמצום בזבוז המשאבים, אבל הוא בפירוש לא השלב הראשון. במודל
הנפוץ, אך לא היחיד, של שלשת ה Rים (reduce, reuse, recycle) השלב הראשון הוא פעולה להפחתת השימוש במשאבים מתכלים. לא צריך
להחזיר את האנושות לימי הביניים לשם כך. אם נצרוך יותר תחבורה ציבורית ומסילתית
(בהנחה שהאפשרות הזו קיימת) ופחות תחבורה פרטית, נצמצם את ההוצאה הלאומית על
אנרגיה, מספר הצמיגים (הקשים למחזור) יקטן, זיהום האויר יקטן ואנחנו נוכל לחסוך
זמן וכסף. חשבו על אורך החיים של המוצרים שאנחנו קונים. פעם תוחלת החיים של מכונת
כביסה למשל, היה ארוך הרבה יותר מאשר כיום. ליצרנים יש אינטרס מובן להקטין את
תוחלת החיים הזו כדי להגדיל את מחזור המכירות שלהם. זה גם אינטרס של מי שרואה
בצריכה את המנוע העיקרי של הכלכלה המודרנית. אבל האינטרס של כלל תושבי כדור הארץ
הוא אולי שונה.
השלב הבא, עדין לפני המחזור, הוא מציאת שימוש חדש למוצר.
לפעמים השיטה היא פשוט תיקון המוצר. כמה מאיתנו תהו מדוע עליהם להשליך לאשפה נעל
שכל חטאה הוא פגם בסוליה, פגם שניתן לתיקון על ידי סנדלר מיומן בזמן קצר, לו רק
היה סנדלר מיומן בשכונה.
אפשרות אחרת היא מציאת שימוש אלטנרטיבי שידחה את רגע הגעת
המוצר לשלב המחזור. למשל - הדפסה על צדו השני של דף (בהנחה שמלכתחילה לא הדפסתם
הדפסה דו צדדית). אפילו לצמיגים (מועטים) יש שימוש נוסף במגרשי משחקים.
רק לאחר שכלו כל הקיצים אפשר לנסות לנסות ולחלץ מהמוצרים
המושלכים לאשפה קצת חומרי גלם. עכשיו אפשר לשאול מהי הדרך היותר נכונה למחזר (ויש
בעולם כמה מודלים בענין) ועד כמה זה כלכלי ואם זה לא כל כך כלכלי, האם זה משרת
אינטרסים וערכים של החברה.
האם אין מקום לביקורת על שיטות המחזור בישראל ?
בודאי שיש ! אפשר לתהות אם המודל של היטל מחזור על חלק מהבקבוקים (שהביא לפי
המתפרסם בתאגיד אל"ה לכמעט 80% מחזור) עדיף על המודל ההתנדבותי (חברת אביב
האוספת ממיכלים המפוזרים ברחוב מדווחת על 20% מחזור). שאלה אחרת יכולה להיות על
היתרונות השונים של שיטות שונות של הפרדה במקור.
אולם
בכל מקרה, התמקדות רק במחזור ורק בהיבטים הכלכליים שלו, מפספסת את התהליך כולו ואת
הצורך שלנו לעבור לכלכלה מאוזנת יותר מבחינת השימוש במשאביו המתכלים של כדור הארץ.
[תגובה למאמר במוסף 'צדק' של מקור ראשון' - לא פורסם]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה