במקום פרידה מיעקב דון הי"ד

איך ניפרד ממך, יעקב, אחרי שהלכת מאיתנו בחטף? אחרי שכדור אקראי של מרצח קיפד את פתיל חייך, ממש בפתח הישוב, כשאתה נוסע מכיבוד הורים ללימוד תורה עם הבנים ?

איך ניפרד ממך, יעקב, ומאות, אם לא אלפי, תלמידיך ותלמידותיך, הם עדות חיה לאהבתך את ההוראה ואת התלמידים, סיפור חיים של איש מחבק ומכיל ?

איך ניפרד ממך, יעקב, ודיוקן דמותך התמירה עוד נדמה לנו כעומד במקומך בבית הכנסת, משם ליווינו אותך בשירה וריקודים הראויים לחתן בראשית, בדרכך לברך על ספר התורה שהצלתם, אוד מוצל מאש ממש ?

איך ניפרד ממך, יעקב, ושפמך השחור, שפם של איש תורה ועבודה, עוד ניבט אלינו מכל תמונה ואיור, סמל לעשיה הבלתי פוסקת בה עסקת מעודך ?

איך ניפרד ממך, יעקב, וחיוכך הנצחי עוד מלווה אותנו ובת הצחוק שלך עוד נשקפת מעינינו, מקשיבה או מספרת דבר חידוד?

איך ניפרד ממך, יעקב, ופסיעותיך עוד מהדהדות באזנינו, בוועד, בבית הספר, בבית הכנסת, בשבילי העפר של גוש עציון ?

איך ניפרד ממך, יעקב, ומשפחתך – אישתך שרה, בניך אביעד, מאור וידידיה, בתך רחלי, עדיין ממשיכים בדרכך בקרבנו ?

לא, יעקב, לא נוכל להיפרד ממך.

אותך לקחו. חותמך נשאר.

לנצח ננצור את דמותך.

לעד נזכור את אישיותך.

(פורסם ב'חידוש באלו"ש' - הבטאון המקומי של אלון שבות)

יעקב דון הי"ד (צולם בידי אלישיב לויתן)