בנות צלפחד

(דבר תורה לבת מצווה של ניצן)

אי אפשר לומר דברי תורה השבוע באירוע כזה, בלי לדבר על מה שקורה בפרשת 'פנחס' שקראנו בשבת שעברה. המדובר על המקרה של בנות צלפחד שיש הרוצים לרות בהן את הפמיניסטיות הראשונות של עם ישראל.

כמובן שזה לא ממש מדויק, כי כבר באמהות היו סממנים פמיניסטים מובהקים. החל משרה אמנו שעליה אמר ה' לאברהם (בראשית כ"א יב) "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה", עבור ברבקה המנהלת ליצחק את עניני הבית מאחורי גבו (ולא נדון כרגע בשאלה אם זה היה טוב). או יוכבד שעל פי חז"ל היא ששידלה את עמרם להמשיך ללדת ילדים ובכך הביאה ללידתו של משה רבנו עליו השלום.

אולם בכל זאת יש כאן חידוש, כי בנות צלפחד עוסקות בצד ההלכתי-משפטי של התורה. מה בעצם קרה כאן ? צלפחד מת ללא בנים ובנותיו גילו פער הלכתי שעליו לא דובר עד כה (מה שקוראים היום 'לקונה'). מן הסתם, אחי צלפחד חשבו להשתלט על ירושת אחיהם המת, כמו שהיה קורה אילו מת ערירי. אולם בנות צלפחד ערערו על ההבנה של דודיהן (כל זה לא נכתב, אולם יש לכך רמז בביטוי 'אחזה בתוך אחי אבינו' בדברי הבנות)

עכשיו שימו לב מה קורה ! חמשת הבנות לא יוצאות בקביעה או תביעה אלא בשאלה, אותה הן מפנות לאוטוריטה המוסמכת – משה רבנו. אולם מקורה של התורה איננו משה ! אם יש לקונה, צריך לפנות לריבון – ריבונו של עולם. ואכן – מסתבר שהטענה צודקת והדין מאפשר לבנות לרשת את אחזת אביהן. מאז, כבר עברה התורה מהשמים לארץ וניתנה בידי תלמידי החכמים להכריע.

במאמר מוסגר נציין כי לו היה שם אח – כל הסיפור לא היה מתרחש שכן אז היה הבן יורש את האחוזה. רק הראשונים הם שאפשרו לבנות לרשת יחד עם האחים ע"י כתיבת 'שטר זכר', לא נאריך רק נציין את יתרון האבולוציה על הרבולוציה.

וזהו באמת העניין של כניסה לעול מצוות. מצד אחד זהו החיוב לקיום המצוות, ובהעדר ידע או בהמצא לקונה – לגשת בלי בושה ולברר את ההלכה לאמיתותה. ומצד שני קבלת האחראיות על המעשה. האפשרות, שהיא בעצם חובה, לשאול, לברר, להבין ולחקור אחר האמת ההלכתית, הדרך ללכת בה.

'הנצנים נראו בארץ', אומר רש"י – אלו משה ואהרן. משל לתורה ולעבודה. ברשותכם אוסיף את מרים כסמל לגמילות חסדים. יהי רצון שתלכי בדרכי התורה הישרות, דרך של תורה, עבודה וגמילות חסדים.