היה זה בתחילת שנת תרע"ד. חברת 'עזרה' היהודית-גרמנית, שהקימה מוסדות חינוך רבים בארץ התעתדה לפתוח בחיפה מוסד על תיכוני טכני ולידו בית ספר תיכוני עם מגמה טכנית. הנהלת החברה החליטה שלא לקבוע שפת הוראה מחייבת. החלטה שמשמעותה היתה ששפת ההוראה תהיה גרמנית. השיקולים היו ברורים – העברית שאך עתה החלה להתחדש לא נתפסה כשפה שאפשר ללמד בה מקצועות מדעיים, בנוסף היה קושי לאתר סגל הוראה דובר עברית.
ההחלטה זעזעה את הישוב העברי הצעיר והחל מאבק מאורגן נגד ההחלטה, מאבק שנודע בשם 'מלחמת השפות'. במסגרתו הושבתו בתי הספר של עזרה, התפטרו חברי הנהלה של 'עזרה' בארץ ועוד. לאחר מספר חודשים נכנעה הנהלת 'עזרה' ושפת הלימוד בטכניקום (שהפך לטכניון) היתה על טהרת העברית.
מסתבר שאפשר ללמד פיסיקה בעברית. היה זה ניצחון לדוברי העברית שהיו מזוהים עם התנועה הציונית ומפלגות הפועלים. כשהוקמה מספר שנים מאוחר יותר האוניברסיטה העברית – שפת ההוראה היתה עברית ללא שום ערעור.
תוצאות מאבק זה מורגשות עד היום. אמנם הפיסיקאים ושאר האקדמאים של האוניברסיטאות בארץ קוראים אנגלית ושפות אחרות ואף מפרסמים בהצלחה מאמרים בביטאונים חשובים בחו"ל בשפות זרות, אולם בארץ ההוראה וספרי הלימוד הם בעברית (יש אמנם חריג בולט והוא מכון ויצמן אשר יש בו כמות גודלה יחסית של תלמידים מחו"ל וכמו כן החלטה שערורייתית של הטכניון לגבי הוראת התואר השני במנהל עסקים).
מדהים, אפוא, להשוות ניצחון זה של השפה העברית, לכישלון המביש של התאריך העברי. אין שום סיבה להעדפה הגורפת של התאריך הגרגוריאני על פני זה העברי. הטיעון של 'כל העולם' לא עבד כשדובר על השפה העברית (ולמיטב ידיעתי 'כל העולם' לא מדבר עברית). הרי גופים רבים שעובדים מול גורמים בחו"ל יודעים היטב להתנהל במערכת מקבילה בתחום השפה כשהם כותבים מכתבים לחו"ל באנגלית ובארץ בעברית. אפילו המחשבים כבר התרגלו לתאריך העברי (במערכת ההפעלה windows מוטמע התאריך העברי, לצערי גוגל טרם הספיקה לעשות כן, גם אם יש תוסף נוח ל calendar שלה).
מבחינה לאומית – זהו כישלון אדיר. אין זה כישלון דתי, כמו שהשפה העברית איננה רק שפת התורה וההלכה, כך אין התאריך העברי. תאריך דתי בלבד (בודאי אם מעיינים בשמות החודשים).
ולא שהתאריך העברי נאלץ לסבול את התאריך הלועזי לידו, גרוע מזה – רבים מאזרחי המדינה כלל אינם יודעים את התאריך העברי ובודאי שאינם מתנהלים לפיו (מתי חוגגים יום הולדת ?). מי לא מכיר את השאלה המגוחכת 'מתי יוצא פסח השנה?' כשברור שהשואל לא מתכוון לשמוע את התשובה 'בט"ו בניסן – כמו בכל שנה'. נסו לכתוב תאריך עברי על ההמחאות שלכם ותתקלו בשאלות כגון 'זה חוקי?'. אמרו לי שפקידי הבנק לא אוהבים את ההמחאות הללו. מדוע ? כי לרוב, להם עצמם אין שליטה בתאריך העברי ולמחשב שלהם – על אחת כמה וכמה. כותב שורות אלו נכווה כשמספר מוזמנים למסיבת בר המצווה של בנו לא הגיעו מפני שלא הצליחו 'לפענח' נכונה את התאריך העברי על ההזמנה... ומתי בפעם האחרונה שמעתם בחדשות 'ראש ממשלת ישראל ייוועד עם נשיא ארה"ב בח' באלול' או 'נבחרת ישראל תתמודד עם נבחרת סלובניה בכ"ח בתשרי'?
מדינת ישראל אמנם הטמיעה את התאריך העברי בחלק מחוקיה (חוק הבחירות למשל, אם הן במועדן) ויש אפילו חוק המחייב לכתוב את התאריך העברי בכל מסמך רשמי ('חוק השימוש בתאריך העברי תשנ"ח) אולם במקרים שבהם ספר החוקים אינו מפרש תאריך עברי קובע חוק הפרשנות שהכוונה לתאריך הגרגוריאני.
טיעון אחד משמעותי יש כנגד התאריך העברי והוא מסורבלותו היחסית. אם פלוני נולד בה'תס"ח ונפטר בה'תקל"ד, בן כמה היה במותו ? אולם דבר זה ניתן לתיקון בקלות אם נעבור לשימוש במספרים. מסמך זה למשל נכתב ב 15/5/5770 (למו"ר הרב יעקב מדן יש שיטה נוחה קצת יותר שבה גם השנים נספרות מניסן).
היכן הוא אפוא גדוד מגיני התאריך העברי ? היכן הם הפטריוטים הציונים שיאבקו על השימוש בתאריך הלאומי במרחב האישי ועל טיהור המרחב הציבורי הישראלי מהתאריך הלועזי ? היכן הם המחוקקים שינכשו את ספר החוקים שלנו, הכתוב עברית, מהתאריכים הלא-עבריים בעליל ? מי יפעל כך שלפחות אלו מאיתנו שבכל זאת מעדיפים את התאריך העברי לא יאלצו לרשום בטפסים את התאריך הגרגוריאני ויוכלו לדרוש שחברת האשראי תחייב אותם בו' בכל חודש (עברי כמובן) ?
בינינו, מי לא היה רוצה משכורת 13 בכל שנה מעוברת ?
15 תגובות:
אני חושב שצריך לכבד גם את התאריך העברי ולדאוג שיוצג במסכי המחשב והפלאפונים שבארץ לנוחיות היהודים הבקיאים בקריאת התאריך ובמיוחד לאלו אשר פחות בקיאים. אישית אני משתמש בתאריך הלועזי כי יותר נוח לי להשתמש במספרים. אני מסכים שמבחינה לאומית וגם דתית יש בעיה עם התאריך הלועזי כיוון שהוא מייצג את הולדת ישו (או קשר מסוים אחר לישו). אולי הפתרון הוא להציג את התאריך העברי גם במספרים התואמים לאותיות וכך יותר אנשים ירגישו בנוח להשתמש בתאריך שלנו.
ההתיחסות לתאריך הלועזי במקום לעברי במדינת ישראל נשמעת אבסורדית, במיוחד לאור העובדה שהספירה מתיחסת להולדתו של אותו האיש (ישו). אנו במדינה יהודית שמקדשת את המסורת שלה ויודעת להילחם על מה שחשוב לה, כמו שנלחמו מלחמת חורמה על השפה, לא צריכים ללכת לחפש בשדות זרים, ניתן להשתמש בלוח השנה העברי. ישנו גם חוק שמעגן שימוש בתאריך עיברי במסמכים רישמיים ועדיין השימוש בו לא רב, כי השימוש בלוח השנה העיברי מסורבל, קשה לחשב תאריכים ושנים, אולם אני סבורה שזה הכל עניין של תרגול וניסיון ואם באמת יהיה אכפת לנו לשמר את המורשת ניתן יהיה לעבור ללוח שנה עיברי.
אחת הבעיות בלאמץ את התאריך העברי בשימוש היומיומי נובע מעצם העובדה, שכמו בהרבה דברים אחרים,ישנן השפעות בין תרבותיות זרות שמכורח המציאות , אי אפשר להתנתק או להתעלם מהן. התאריך הלועזי משמש אותנו בהתקשרויות (למשל ) עם חברות בחו"ל בכול מה שקשור לעולם העסקים. המיחשוב ואמצעי המדיה מסונכרנים על פי התאריך הלועזי.ישראל , כחלק מהכפר הגלובאלי צריכה להשתמש בתאריך הלועזי. אך יחד עם זאת , בכול מה שקשור בטקסים יהודיים - כגון : לידת אדם , פטירה , נישואין ועוד , יש להתייחס לתאריכים העבריים. גם בבתי הספר , הייתי מציע שבכול יום ייצינו את התאריך העברי לצד הלועזי. מסמכים רשמיים או מידע שנשלח אלינו בדואר , רצוי היה גם לציין את התאריך העברי. חשיפת התאריך העברי בהחלט תגרום לאנשים לדעת מהו החודש העברי בו אנו נמצאים. אינני חושב שצריכה להיות " מלחמה " בין התאריך הלועזי והעברי. בהחלט הייתי מציע שהם יצויינו זה לצד זה
לפי דעתי לא צריכה להיות "מלחמה" בין התאריך העברי לתאריך הלועזי . בניגוד למלחמת השפות , שבה העברית ניצחה, סיפור שאין לו אח ורע בהיסטוריה , ושפה שבה אנו צריכים לדבר ולא אחרת, עניין התאריך העברי שונה במקצת. ישראל היא חלק מהעולם הגלובלי , ואין לנו אפשרות להינתק מהתאריך הלועזי. התקשרויות בכול תחומי החיים - כלכלה, עסקים ועוד עם גורמים מחו"ל דורשים מאיתנו לאמץ את התאריך הלועזי בים יום. אבל יחד עם זאת, רצוי גם להטמיע את ושא התאריך העברי כחלק מההשכלה של כול אחד מאיתנו. רצוי לעשות זאת כבר בגילאי הגן ובית-הספר. כמו כן , באירועים או טקסים יהודיים - כגון: לידה , פטירה, נישואין , גירושין ועוד , יש לציין את התאריך העברי. גם במסמכים שאנו מקבלים , הייתי חושב שרצוי היה לציין את התאריך העברי לצד הלועזי. על ידי חשיפת מידע זה, אנשים יכירו יותר את התאריך העברי.
לפי דעתי לא צריכה להיות "מלחמה" בין התאריך העברי לתאריך הלועזי . בניגוד למלחמת השפות , שבה העברית ניצחה, סיפור שאין לו אח ורע בהיסטוריה , ושפה שבה אנו צריכים לדבר ולא אחרת, עניין התאריך העברי שונה במקצת. ישראל היא חלק מהעולם הגלובלי , ואין לנו אפשרות להינתק מהתאריך הלועזי. התקשרויות בכול תחומי החיים - כלכלה, עסקים ועוד עם גורמים מחו"ל דורשים מאיתנו לאמץ את התאריך הלועזי בים יום. אבל יחד עם זאת, רצוי גם להטמיע את ושא התאריך העברי כחלק מההשכלה של כול אחד מאיתנו. רצוי לעשות זאת כבר בגילאי הגן ובית-הספר. כמו כן , באירועים או טקסים יהודיים - כגון: לידה , פטירה, נישואין , גירושין ועוד , יש לציין את התאריך העברי. גם במסמכים שאנו מקבלים , הייתי חושב שרצוי היה לציין את התאריך העברי לצד הלועזי. על ידי חשיפת מידע זה, אנשים יכירו יותר את התאריך העברי.
במהלך שירותי הצבאי נתקלתי לא פעם ביתרון ההיכרות עם התאריך העברי ושימושיו.
כאשר הייתי צריכה למשל לנווט באותו היום ולהבין האם יהיה ירח והיכן הוא יזרח - מיד ידעתי שאם הניווט יתקיים באמצע החודש, אור הירח יאיר עליי ויעזור לי לנווט את דרכי, ולעומת זאת - אם בסוף או בתחילת החודש נקבע הניווט, אוודא שסוללות הפנס שלי מלאות.
תאריכי השנה העבריים, מלבד היכרות איתם ועם המועדים והחגים שלנו, עוזרים לנו להתחבר לטבע ולעונות השנה.
להבין כי באמצעות הבנה וחיבור למועדי ישראל, וגם למשמעות האסטרונומית של תאריכים אלו, תאריך יהיה בעל משמעות ולא עוד מספר על מסמך.
כשנלך לים, נדע בוודאות אם יש גאות או שפל, על פי צורת הירח.
כשנדע שהגיע ט"ו בשבט, נצפה לפריחת השקדייה, ולכשיגיע ניסן נצפה לאביב, בדיוק כמו השיר של חודשי השנה, שכל ילד לומד בגן.
נוכל להתחבר למסורת שלנו, לתאריכים המותאמים לטבע של ארץ ישראל, ולייחודיות שלנו כעם - שבעולם הגלובלי מטשטשת.
השימוש בלוח השנה העברי במקום הלוח השנה הגרגוראני יכולה להוות בעיה במדינה כמו ישראל. אני מסכימה עם העובדה שיש ללמד את לוח השנה העברי בבית הספר וגם להשתמש בו במסמכים רשמיים וחוקיים מאחר שדובר במדינה יהודית דמקורטית, אך האוכלוסיה היהודית איננה האוכלוסיה היחידה, ושינוי כה דרסטי אשר יבטל את השימוש בלוח השנה הגרגוראני יהווה בעיה לאותן אוכלסיות מיעוט כגון, מוסלמים ונוצרים אשר חיים כאן ומשתמשים באותם שירותים כמו בנקים, קופות חולים ומשרדי ממשלה. בנוסף החלפה זו עשויה להקשות מאוד על חיינו הפרקטיים מאחר שאי אפשר להתעלם מהעובדה שישנה תקשורת מתמדת בין ישראל למדינות אחרות בעולם המשתמשות בלוח שנה גרגוראני, אם זה ברמה האישית של כל אזרח או ברמה של חברות גדולות בעלות קשרים בין לאומיים.
אני חושבת שיש לתת את זכות הבחירה לכל אדם באשר הוא להשתמש בלוח השנה שנוח לו ולתת אפשרות להשתמש בשיניהם ברמה הציבורית.
לדעתי האישית לא צריכה להיות התנגשות בין לוח השנה העברי לזה הגרגוריאני. מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית דמוקרטית, לכן לדעתי עליה לכבד את כלל האזרחים לגבי רצונם לבחור באיזה לוח שנה ברצונם להשתמש. מכורח המציאות הגלובלית, שישראל נכללת בה, יש שימוש יומיומי והכרחי להתנהלות מול גורמים אחרים בעולם המערבי. כן ניתן ללמד במערכת החינוך בארץ את שני לוחות השנה ולהסביר עליהם, וכך כל פרט יוכל להגיע לבחירה מושכלת באיזה תאריך הוא מעוניין להשתמש, בעוד שהוא מודע גם לתאריך השני. הדבר צריך להיעשות מתוך כיבוד כלל הדתות והדעות שקיימות במדינה ולאפשר לכל פרט להגיע לבחירה חופשית בעצמו. נכון שאכן זאת מדינה יהודית, ויש שיגידו כי עלינו להשתמש בתאריך העברי כפי שאנו משתמשים בשפה העברית, ויש בכך מן האמת, אך זה צריך לבוא לידי ביטוי בעיני בכיבוד התאריך העברי (כגון הדוגמא של הכותב על כיבוד צ׳קים בבנקים), והכללתו במסמכים רשמיים, אך ללא כפייה על שימוש בלעדי רק בו.
לסיכום, אני מניחה שבעיני המצב האידיאלי הוא שימוש רשמי בשני התאריכים במרחב הציבורי, ושכל פרט יוכל להגיע לבחירה מושכלת בנוגע לתאריך שברצונו להשתמש.
מה יכול לחזק את הקשר את החיבור האישי ללוח העיברי?
אני חושבת שהקושי בשימוש בלוח השנה העיברי ובשיטת התאריכים העיברית נובעת מכך שאין זה מוטמע בשימוש היום יומי של כל אזרחי המדינה.
מתוך רצון להשתלב בקרב מדינות העולם, וגם מתוך עקרון פרקטי של יכולות תקשורת בערוצי הכלכלה ובכלל בין ישראל ושאר המדינות הוטמע השימוש בלוח השנה הגרגוריאני. וזאת על אף שבתעודות הזהות של כולנו מצויין גם התאריך העיברי שבו נולדנו לצד התאריך הלועזי, יהיה זה הלועזי שיוכר בעיני הרוב. בנוסף לכך לוח השנה העברי נתפס בעיני רבים כמסורבל וכלי שלא ניתן ליישם, שכן רבים אינם מבינים את העיקרון הגימטריה.
אני חושבת שעל מנת ליצור חיבור של האזרחים במדינה ללוח השנה העברי, ניתן ללמד את עקרון הגימטריה בבתי הספר וכן לפתוח בכל יום בו מציינים את התאריך העברי והלועזי בד בבד על הלוח(כפי שנעשה בבתי הספר הדתיים).
בנוסף אולי לפתוח במהדורות חדשות שבהן צופים אנשים רבים, בתאריך העברי והלועזי ובכך יהפוך התאריך העיברי לדבר שבשגירה.
השימוש בתאריך הגיאורגי מקל על היחסים וההתנהלות שלנו מול שאר העולם, אולם יש מקום להטמיע את התאריך העברי בארץ שכן המון מתושבי המדינה אינם מכירים את חודשי השנה העברית שלא לדבר על התאריך העברי כיום. יש מקום להטמיע יותר את התאריך העברי הן במהדורות העיתונים, בפרסומות ובעיקר בבתי הספר. על ידי כך נוכל לחזק את הקשר בין אזרחי המדינה ללוח העברי.
אני חושב שנושא זה באמת חשוב ואינה מקבל את המקום שמיגע לו.
על מנת להתחיל שינוי לדעתי אין צורך לחייב בחוק את השימוש בלוח שנה העברי (חוקים לפעמים יכולים ליצור התנגדויות רק בגלל שהם חוקים), אולם אני סבור כי יש מקום להכניס את השימוש בו לצד התאריך הלועזי כבר מכיתה א' ולכל אורך שנות הלימודים בבית הספר. ללמד ולהרגיל מגיל קטן את השימוש בתאריך העברי, באמצעות מערכת החינוך לדעתי ניתן לשעות שינויים רבים. אני חושב שבאמת יש משמעות רבה לכך, גם אם לא משתמשים בו באופן יום יומי לפחות אנשים כן יהיו מודעים אליו והוא לא יהיה דבר זר לאזרחי מדינת ישראל.
כך יתחיל השינוי לדעתי, בצעד אחד קטן ולא מחייב וכך בעוד הרבה שנים תהיה מודעות רבה יותר וכך גם יהיה מקום והנחיל את השימוש בו בעוד ועוד מקומות שונים עד שהוא יהיה מובן מאליו לרוב האזרחים במדינה.
מקריאת הכתבה אני חושב שהקשר ההדוק בין השפה העברית לזהותנו הלאומית, והצורך להרחיב את הקשר הזה גם אל הלוח העברי חשוב . כדי לחזק את החיבור האישי ללוח העברי, לפי דעתי עלינו לשלב אותו בחיי היום-יום שלנו באופן טבעי ונגיש. ניתן לעשות זאת באמצעות חינוך, הסברה, הנגשת הלוח העברי בכלים דיגיטליים, עידוד השימוש בו במוסדות ציבוריים ובחיי היום-יום, וחיזוק החוקים הקיימים. בנוסף, יצירת חוויות אישיות הקשורות ללוח העברי, כמו חגיגות ימי הולדת לפי הלוח העברי או יצירה אישית, יכולה לחזק את הקשר הרגשי אליו. חשוב לזכור כי מטרתנו אינה לבטל את השימוש בלוח הגרגוריאני, אלא להעלות את מעמדו של הלוח העברי ולעודד שימוש משולב בשני הלוחות, מתוך הבנה כי שילוב זה יכול להעשיר את חיינו ולהעמיק את ההבנה שלנו את הזמן וההיסטוריה.
אני חושב שהקשר ההדוק בין השפה העברית לזהותנו הלאומית, והצורך להרחיב את הקשר הזה גם אל הלוח העברי. כדי לחזק את החיבור האישי ללוח העברי חשוב , לכן לפי דעתי עלינו לשלב אותו בחיי היום-יום שלנו באופן טבעי ונגיש. ניתן לעשות זאת באמצעות חינוך, הסברה, הנגשת הלוח העברי בכלים דיגיטליים, עידוד השימוש בו במוסדות ציבוריים ובחיי היום-יום, וחיזוק החוקים הקיימים. בנוסף, יצירת חוויות אישיות הקשורות ללוח העברי, כמו חגיגות ימי הולדת לפי הלוח העברי או יצירה אישית, יכולה לחזק את הקשר הרגשי אליו. חשוב לזכור כי מטרתנו אינה לבטל את השימוש בלוח הגרגוריאני, אלא להעלות את מעמדו של הלוח העברי ולעודד שימוש משולב בשני הלוחות, מתוך הבנה כי שילוב זה יכול להעשיר את חיינו ולהעמיק את ההבנה שלנו את הזמן וההיסטוריה.
בתור מישהי שהגיעה מהציבור הדתי לאומי אני מרגישה שגדלתי על טהרת לוח השנה היהודי וכשגדלתי היה עליי להתרגל ללוח השנה הנוצרי גם. כיום אני לומדת לתמרן בין שני הלוחות לעיתים יותר יש יותר משמעות ללוח השנה היהודי (בחגים, ראשי חודשים, ימי הולדת) ולעיתים יש יותר מקום ללוח השנה הלועזי (עבודה, תשלומים, דוחות והגשות למיניהן) אך מודה שהייתי שמחה אם היה מקום יותר ללוח השנה היהודי. פשוט כי זה הזהות האמיתית של עם ישראל ויש להכיר בה ולתת לה ערך ומקום בחיינו. אני חושבת שיש לחנך לכך מגיל צעיר ואז קל יותר לתת לכך מקום וערך. זה רק יוסיף לנו עוד ידע ויחכים.
אני חושב שזהו נושא חשוב שבאמת שווה התיחסות.
כמו שהשפה העברית התחילה להשתרש דרך מערכת החינוך אני חושב שזוהי יכולה להיות הדרך. שנת הלימודים תחל בא' אלול (היה נסיון כזה כשהרב שי פירון היה שר החינוך), הילדים יכתבו במחברות את התאריכים העבריים , יציינו בכיתה ראשי חודשים ולא רק בחינוך הדתי, החופשות הן גם ככה על פי הלוח העברי בגלל שהן לפי חגי ישראל. וכך דרך הילדים כמו שהושרשה העברית (והגנת הצומח) יושרש גם לוח השנה העברי.
שתי מחשבות נוספות
1נתקלתי בדיון לגבי ה-7.10 איזה תאריך חזק זה לעומת "התאריך העברי שמי בכלל יזכור" לדעתי שמחת תורה, הוא תאריך שקשה לשכוח ....
2. באייפד במסך הפתיחה מופיע תאריך לועזי ועברי
הוסף רשומת תגובה