דבר בעיתו. בהיותי אחד מההורים ההיסטריים שמתחילים להתכונן לבר המצווה של בנם מיד עם תום טקס ברית המילה, היה זה רק באיחור קל שהגיע לידי הספר 'התרמיל היהודי' (עליזה לביא, ספרי מגיד, הוצאת קורן, 2010) שכן בעוד פחות משנה וחצי אנחנו אמורים לחגוג בר מצווה לבננו השלישי. מצד אחד, יש לנו כבר ניסיון, מצד שני, תמיד מחפשים משהו חדש לשנות ולגוון. האוסף האקלקטי של עליזה לביא מספק ללא ספק כר נרחב לרעיונות שכאלו.
בן דודי (שישי בשישי) א', ציוני דתי בורגני מצוי, תפס אותי מעיין בספר וביקש לשאול אותו
. אחרי מספר שעות הוא החזיר לי אותו בעקימת אף קלה. 'הספר' אמר, 'לא מיועד לציבור שלנו'. כפי שנראה מיד, יש לטענתו על מה להתבסס.
הספר בנוי בצורה משולבת. מצד אחד הוא מחולק לשערים לפי נושאים: על ההתבגרות, על הטקס, העלייה לתורה, הדרשה, התפילין וישנה גם הזווית של ההורים. מצד שני, בכל שער ושער יש גיוון גם בהיבט של הכותבים וגם בהיבט של הסוגה. כך נמצא זה ליד זה תפילה, הלכה וסיפור אישי אנקדוטי, טקסט קלאסי עם פיוט נידח, ח"כ דתי עם סופרת חילונית, רב ליד אתיאיסט מוצהר. אני בטוח שלא כל קורא יאהב כל מרכיב בתוכן, אבל חסרון זה הוא מגדולת הספר – רוב הקוראים ימצאו בו משהו שמדבר אליהם. הפלורליסטים שבהם ייהנו מעצם הגיוון. רוב הקוראים ולא כולם, כי מסיבות שלא אתפלא אם אינן כלל אשמת המאספת, לא נמצא בספר מאמר מפרי עטה של אישיות חרדית, או אפילו חרד"לית, שעודנה בחיים חייתו.
מה שכן ניתן לתלות במאספת הוא המתכונת המאד אקדמית של הספר. תואריהם של הכותבים החיים (בין אם רבנים ובין אם פרופסורים) הושמטו והובאו רק בהערה הביוגרפית בסוף הקטע. גם ההשמטה הכמעט גורפת של תאריכים עבריים, צורמת מאד. היא צורמת תמיד, בודאי בספר שכל כולו תלוי בתאריך העברי – יום ההולדת השלש עשרה של הנער.
אחת ההתלבטויות העולות בציבור, ובאה לידי ביטוי למשל בדיונים בפורום 'הורות ומשפחה', היא שאלת 'מה לתת לבר המצווה'. מי שפוסל את אפשרות ההמחאה עשוי לחשוב שספר זה יכול לשמש כמתנה מצוינת (כמו ספרה הקודם של עליזה לביא, 'תפילת נשים', שלמיטב ידיעתי הפך להיט כמתנת בת מצווה). צר לי לאכזב את הקוראים. הספר לא מתאים למתנת בר מצווה (אבל בינינו, וכי כל שאר הספרים שניתנים לבני המצווה נקראים על ידי חתני השמחה בשקיקה ??). לעומת זאת, אם יש לכם מכרים שעומדים על סף בר המצווה של בנם הגדול, כלומר שהם כבר התחילו לדבר על זה, זו יכולה להיות מתנה מצוינת ומועילה מאד. בייחוד אם הם עצמם אינם מאד דתיים.
כי כפי שאבחן א', יש לדעת שלקורא הדתי הממוצע, אין לספר הרבה מה לחדש בתחום של עריכת בר המצווה, אין בספר דברי תורה או קטעי מוסר. אפילו ההלכות שבו – בסיסיות ביותר. בכל זאת הוא בודאי יאפשר גם לקורא ולקוראת שומרי המצוות ותלמידי החכמים, לקבל נקודות מבט אחרות ושונות על האירוע הממשמש ובא. אולי הם אף יוכלו לשלב היבטים היסטוריים בטקס ובדרשות הנישאות במעמד חשוב זה. כשלעצמי, מצא חן בעיני הפרק החותם ובו מספר פיוטים ותפילות ונראה לי שבהחלט אנסה למצוא להן ביטוי בטקס שלנו הבעל"ט.
אני חייב כאן לקצר, כי א', שלבנו יש בר מצווה בעוד חודשיים, ביקש לעיין שוב בספר לקראת הדרשה שהוא עצמו כותב....
(פורסם באתר כיפה)
בן דודי (שישי בשישי) א', ציוני דתי בורגני מצוי, תפס אותי מעיין בספר וביקש לשאול אותו
. אחרי מספר שעות הוא החזיר לי אותו בעקימת אף קלה. 'הספר' אמר, 'לא מיועד לציבור שלנו'. כפי שנראה מיד, יש לטענתו על מה להתבסס.
הספר בנוי בצורה משולבת. מצד אחד הוא מחולק לשערים לפי נושאים: על ההתבגרות, על הטקס, העלייה לתורה, הדרשה, התפילין וישנה גם הזווית של ההורים. מצד שני, בכל שער ושער יש גיוון גם בהיבט של הכותבים וגם בהיבט של הסוגה. כך נמצא זה ליד זה תפילה, הלכה וסיפור אישי אנקדוטי, טקסט קלאסי עם פיוט נידח, ח"כ דתי עם סופרת חילונית, רב ליד אתיאיסט מוצהר. אני בטוח שלא כל קורא יאהב כל מרכיב בתוכן, אבל חסרון זה הוא מגדולת הספר – רוב הקוראים ימצאו בו משהו שמדבר אליהם. הפלורליסטים שבהם ייהנו מעצם הגיוון. רוב הקוראים ולא כולם, כי מסיבות שלא אתפלא אם אינן כלל אשמת המאספת, לא נמצא בספר מאמר מפרי עטה של אישיות חרדית, או אפילו חרד"לית, שעודנה בחיים חייתו.
מה שכן ניתן לתלות במאספת הוא המתכונת המאד אקדמית של הספר. תואריהם של הכותבים החיים (בין אם רבנים ובין אם פרופסורים) הושמטו והובאו רק בהערה הביוגרפית בסוף הקטע. גם ההשמטה הכמעט גורפת של תאריכים עבריים, צורמת מאד. היא צורמת תמיד, בודאי בספר שכל כולו תלוי בתאריך העברי – יום ההולדת השלש עשרה של הנער.
אחת ההתלבטויות העולות בציבור, ובאה לידי ביטוי למשל בדיונים בפורום 'הורות ומשפחה', היא שאלת 'מה לתת לבר המצווה'. מי שפוסל את אפשרות ההמחאה עשוי לחשוב שספר זה יכול לשמש כמתנה מצוינת (כמו ספרה הקודם של עליזה לביא, 'תפילת נשים', שלמיטב ידיעתי הפך להיט כמתנת בת מצווה). צר לי לאכזב את הקוראים. הספר לא מתאים למתנת בר מצווה (אבל בינינו, וכי כל שאר הספרים שניתנים לבני המצווה נקראים על ידי חתני השמחה בשקיקה ??). לעומת זאת, אם יש לכם מכרים שעומדים על סף בר המצווה של בנם הגדול, כלומר שהם כבר התחילו לדבר על זה, זו יכולה להיות מתנה מצוינת ומועילה מאד. בייחוד אם הם עצמם אינם מאד דתיים.
כי כפי שאבחן א', יש לדעת שלקורא הדתי הממוצע, אין לספר הרבה מה לחדש בתחום של עריכת בר המצווה, אין בספר דברי תורה או קטעי מוסר. אפילו ההלכות שבו – בסיסיות ביותר. בכל זאת הוא בודאי יאפשר גם לקורא ולקוראת שומרי המצוות ותלמידי החכמים, לקבל נקודות מבט אחרות ושונות על האירוע הממשמש ובא. אולי הם אף יוכלו לשלב היבטים היסטוריים בטקס ובדרשות הנישאות במעמד חשוב זה. כשלעצמי, מצא חן בעיני הפרק החותם ובו מספר פיוטים ותפילות ונראה לי שבהחלט אנסה למצוא להן ביטוי בטקס שלנו הבעל"ט.
אני חייב כאן לקצר, כי א', שלבנו יש בר מצווה בעוד חודשיים, ביקש לעיין שוב בספר לקראת הדרשה שהוא עצמו כותב....
(פורסם באתר כיפה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה