יום שני, 29 בנובמבר 2010

הלא זה צום אבחרהו

העיתונים מדווחים על הסתיו השחון ביותר מאז החלו למדוד, על היטל הבצורת הממשמש ובא (ובצדק גמור) ועל החשש מנזקים חמורים ביותר לכינרת ולמאגרי מי התהום. חנוכה בפתח – וגשם אין !
הרבנות הראשית הכריזה על יום צום בפעם השנייה השנה. עשרות אלפי יהודים צפויים לענות את נפשם ולהתכנס בבתי הכנסיות ולזעוק 'עננו' בקול גדול. מי יודע אולי ינחם האלקים ?
אולם מהי מטרת התענית ? צריך מאד להיזהר מהתמקדות רק במניעת האוכל והשתיה.
הנביא ישעיהו (פרק נ"ח) מזהיר מצומות ריקים מתוכן, כאלו שהצמים מסמנים עליהם √ וממשיכים הלאה:


הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ ?
יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ, הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ.
הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַה' ?:
עינוי נפש חסר תוכן הוא דבר נלעג. אולם הנביא אינו מתנגד לעצם הצום, הוא רק דורש הפקת לקחים מידית:
הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ
ּפַתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע
הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה
וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים
וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ:
הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ
וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת
כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ
וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם:
יש שרצו להסיק מכאן שמה שאמור להטריד אותנו הם רק נגעים חברתיים. רעיון זה מחוזק ממקורות נבואיים נוספים כמו למשל עמוס (פרק ד')
שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה: ... בֹּאוּ בֵית אֵל וּפִשְׁעוּ הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ וְהָבִיאוּ לַבֹּקֶר זִבְחֵיכֶם לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים מַעְשְׂרֹתֵיכֶם: ...וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם נִקְיוֹן שִׁנַּיִם בְּכָל עָרֵיכֶם וְחֹסֶר לֶחֶם בְּכֹל מְקוֹמֹתֵיכֶם וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם ה': וְגַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת הַגֶּשֶׁם בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ: וְנָעוּ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עָרִים אֶל עִיר אַחַת לִשְׁתּוֹת מַיִם וְלֹא יִשְׂבָּעוּ וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם ה':

אלא שזו עד סוג של אי הבנה. כל דור ונגעיו. יש נגעים דתיים (כמו ע"ז שבעטיה היתה בצורת בתקופת אליהו), יש נגעים מוסריים (כמו עמוס עצמו המגנה את "וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל הַנַּעֲרָה לְמַעַן חַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי:") ויש את הנגעים החברתיים שהוזכרו לעיל.
אנחנו אם כן נגועים כאן בשאלה מטרידה – בשל מה או בשל מי ה(אין)סער הגדול הזה עלינו?
יצא לי לשמוע לא אחת איש או אישה נאנחים בטענה שכל הרעה השמימית הזו שנחתה על ראשנו היא בגלל 'פריצות הנשים' או 'הסגרת שטחי א"י לידי האויב' וכדו'. מבלי לזלזל חלילה בדברים חמורים אלו, אותם אנשים נתלים בפתרון הקל מבחינתם – יש אשמים במצב, אבל זה תמיד 'האחר', לעיתים זהו אחר פוליטי, או אחר מגזרי ולעיתים זה 'סתם' הילד של השכנים.
אשר על כן, ועל מנת להפוך את יום התענית לאפקטיבי ולא עוד 'יום ללא ארוחת צהרים' שמעבירים בעבודה, כדאי שכל אחד יחשוב לעצמו, כיצד הוא בעצמו, יכול לקבל על עצמו מספר הנהגות טובות, הנהגות פרטיות, חברתיות וציבוריות, כאלו שאינן דורשות שיתוף פעולה מצד אחרים. הנהגות שכדאי לקבל בכל יום, אך בפרט ביום של חשבון נפש המלווה בתענית.
יהי רצון שישמע ה' שוועתנו ויפתח לנו את אוצרו הטוב בגשמיות וברוחניות.

אין תגובות: