אזרחים סורים פרצו את גדרות הגבול ברמת הגולן ושוטטו במשך שעות בעירה מג'דל שמס כשהם מנסים להביע הזדהות עם ערביי ארץ ישראל ביום המוכנה 'יום האסון'. חלקם אפילו היגע ממחנות הפליטים המתוחזקים בסוריה, כמו בשאר מדינות ערב, כקלף במלחמה בישראל.
לא צריך להיות מומחה למודיעין בשביל להבין שהמהלך היה לרצונו של הרודן הסורי, בשאר אסאד, אולי אפילו ביוזמתו. כשבערי סוריה ההתקוממות העממית תופסת תאוצה ומאיימת למוטט את משטרה של העדה העלווית הקטנה, נוח לו לאסאד להטות את תשומת לב הציבור (והעולם) לכיוונו של האויב המסורתי, השנוא ממילא - ישראל.
המהלך הצליח במגבלות. האזרחים פרצו את הגדר, אולם תגובה מאופקת של הכוחות המועטים בשטח מנעה קטל המוני של הפורצים. תוך מספר שעות הוחזרו הפולשים לארצם והגדר תוקנה. החיים שבו למסלולם.
האומנם ? הזיכרון הקולקטיבי הערבי (והעולמי) ציין לפניו את חוסר האונים של צה"ל אל מול המון אזרחי. לא צריך להיות נביא בשביל לשער שדפוס זה יחזור על עצמו.
האם יש לישראל מה לעשות כנגד זאת ? הרי לא יעלה על הדעת שצה"ל יירה הישר אל תוך ההמון. ובאמת בלימת ההמון איננה צריכה להיות מוטלת על צה"ל אלא על כוחות הביטחון של המדינה ממנה הם מגיעים.
אבל מדוע שאסאד יעצור את ההמון כשהוא בעצם מעוניין במהלך ? התשובה חייבת להיות שבתום אירוע אסור שהמצב ישוב לקדמותו בלי שייגבה איזה שהוא תשלום מהפולש.
במקרה שקרה אתמול היה צריך לבנות את גדר הגבול 10 מטר ב'עומק' השטח הסורי. פעולה סמלית שאפשר שתוגדר 'יצירת רצועת חייץ בעקבות המחדל של השלטון הסורי לעצור את הפלישה'.
הסורים כמובן היו נזעקים והיתה נוצרת מתיחות ותלונה לאו"ם. ישראל תביע כמובן נכונות להחזיר את הגדר למקומה אם סוריה תתנצל על כלשונה במניעת הפלישה ותבטיח למנוע הישנות המקרה. זה לא יקרה ולא יעזור וישראל אולי תחזיר את הגבול למקומו אחרי חצי שנה (ואחרי ספטמבר), אבל אין ספק שהסורים יחשבו פעמים לפני שיאפשרו הישנות המקרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה