שויון בנטל

סוגית השוויון בנטל נמצאת על סדר היום החברתי והפוליטי. אינטרסים שונים מניעים גורמים שונים. צריך להודות שהבעיה האמיתית הרובצת לפתחה של מדינה ישראל היא באמת שוק העבודה. אחוז גדול מדי מתושבי המדינה אינם נושאים בנטל התל"ג, אחוז הולך וגדל. מדובר גם על אי תרומה מחד וגם על צריכה מאידך. ברור לכולם שמצב זה – לא יכול להימשך.

ענין השירות הצבאי רק נובע מכך. למדינת ישראל יש צרכים ביטחוניים וכמקובל בארצות רבות חלה חובת גיוס על בני השמונה עשרה. משימה זו הייתה מתייתרת אלמלא אותו כורח בטחוני. למרות זאת, אורכו של שירות החובה במדינת ישראל ארוך מאד וכבר הומלץ לקצרו משמעותית. קיצור זה יתאפשר על ידי הגדלת מספר המתגייסים.  

למרות הניסיון לכרוך יחדיו את סוגית הפטור לחרדים עם הפטור לערבים, ברור שלא מדובר באותו ענין. החרדים מודרים משוק העבודה מחמת זה שאינם מתגייסים. הערבים מודרים משוק העבודה מחמת השוני הלאומי. לפיכך כיוון הפתרון לבעיה שונה לחלוטין.

כמו כן יש לשים לב שבכל במה וועדה לא דובר בפירוש על גיוסן של בנות חרדיות או בנות ערביות. יתכן וגם אוהדיו הגדולים של השוויון בנטל יודעים שיש גבול והוא ממוקש לגמרי.

לאור כל זאת מוצע כן מתווה לפתרון הבעיות היסודיות הנזכרות. ההצעה פותרת בעיות רבות, יש בה גם כבוד תורה וגם גישה מוסרית של בן אדם לחברו של חובות האדם לחברה בה הוא חי.

גיוס במגזר היהודי

בשנה הראשונה לאחר גיל 18 יוכל כל אזרח לבחור אם להתגייס לתקופה של שנתיים או לדחות את שירותו בשנה לטובת לימודים, שנת לימודים זו תתוקצב על ידי המדינה גם במלגה ללומד וגם בתקציב למוסד הלימוד. בתום השנה ייבחנו כל דוחי הגיוס במבחן ידע שיקבע על ידי גורם ניטראלי (מלת"ג – הסבר בנפרד). 33% הטובים יוכלו להמשיך לשנה נוספת של לימודים. השאר יוכלו להתגייס או שלא. מי שלא יתגייס, לא יוכל ללמוד במוסד לימודים מתוקצב או להנות מפטורים והנחות יעודיית לבוגרי צבא. מנגד - מלגת המחיה של מי שיעברו למדרג הבאה - תוגדל.

לאחר עוד שנה – עוד מבחן, עוד ניפוי ועוד הגדלת המלגה לנשארים וכן הלאה.

בסופו של הליך יוותרו רק המוכשרים ביותר עם מלגה מכובדת שתעיד על הערכתה של המדינה ללימודיהם. יש לשקול לאפשר את אותו הליך גם לגבי לימודים אקדמיים.

שיטה זו מחייבת הקמת גוף מקביל למל"ג שיקרא – המועצה להשכלה תורנית גבוהה. גוף זה יקבע את מסלולי הלימוד, את ההישגים הנדרשים, את הזכאות לתארים וכדו'. יש להדגיש שמוסד כזה לא יהיה בעל סמכות כלל לגבי מוסדות לימוד תורה שאינם קשורים במסלול הלימודים הרלוונטי לפטור משירות או לתארים מוכרים (רב, רב עיר, דיין וכדו') כך שכוללים של בעלי בתים, ישיבות קטנות ושאר מוסדות פרטיים יוכלו להתקיים באין מפריע ואף לזכות לתקציב בהתאם להיקף פעילותם כמקובל.

גיוס במגזר הערבי

הבעיה המרכזי במגזר הערבי הוא תחושת הניכור כלפי המדינה הן בשל הפער הלאומי והן בשל תחושת הקיפוח. כפית חובת שירות צבאי לא תצליח אל מול תחושת הניכור הלאומית. לעומת זאת שירות אזרחי יכול להצליח בתנאי שפועלים גם כנגד הקיפוח ותחושת הקיפוח. מדובר על מהלך משולב של מתן תקציבים לרשויות המקומיות הערביות ביחד עם העמקת גבית הארנונה ואכיפת חוקי תכנון ובניה.

מוצע אפוא שכל ערבי שיתגייס לשירות האזרחי ייזכה בהטבות שתאפשרנה לו להתקדם ברמה האישית, בין אם מדובר במלגת לימודים נדיבה ובין אם הקלות בתשלומי מס וכדו'.

גיוס נשים

מכיון שכאמור נושא זה הוא נפיץ במיוחד, מוצע לתת פטור מחלט לכל הנשים אך לאפשר לכל מי שרוצה להתגייס לצבא או לשירות לאומי/אזרחי לעשות כן ולקבל תשלום הולם (לפחות שכר מינימום). אמנם יש שיראו במהלך כזה רגרסיה בתחום מעמד האישה, אולם יש לזכור כי שורש כל מהלך ה'שויון בנטל' נובע מהצורך הבטחוני בצבא ולא בצורך בצבא כגורם חברתי.