(על 'איבנהו' של וולטר סקוט, תרגום: חנה לבנת, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן, תשס"ד 2004)
לפני זמן מה הביאה רעיתי מספרית הוידיאו את הגרסה הקולנועית של 'הסוחר מוונציה'. אני מודה שעיקמתי את האף. קלאסיקה, קלאסיקה, אבל למה ללכת על קלאסיקה אנטישמית ? ולא רק אנטישמית אלא שהנערה היהודייה מתנצרת ובורחת עם מאהבה הגוי.. לא ממש החומר הספרותי שאני בכל אופן הייתי מבכר.
הדמיון לספר שלפנינו מפתיע למדי. גם כאן יש יהודי זקן, מלווה בריבית (באנגליה של ימי הבינים, עסקו היהודים, עד גירושם, בהלוואות – לא הותירו להם עיסוק אחר) ובתו הנאווה. אלא שהפעם הנערה שומרת אמונים לדתה, גם אם ליבה מתעתע בה במקצת.
הספר נכתב בראשית המאה ה 19 בידי הסופר הסקוטי ולטר סקוט והוא מסוגת הרומן ההיסטורי, שיש הרוצים לראות בוולטר סקוט את מבשרה של הסוגה הזו. הרומן מתרחש באנגליה של המאה ה 12, כמאה שנה לאחר שנכבשה על ידי הנורמנים בפיקודו של ויליאם הכובש (משום מה כאן זו לא מילת גנאי..), הדוכס של נורמנדיה. בתקופה זו המשיכו העימותים בין התושבים הסכסוניים של אנגליה, על אציליהם המובסים (שגם הם היו בעצם ילידי פלישות קדומות יותר) ובין האצולה הנורמנית החדשה. באותה תקופה נעדר מאנגליה המלך (הנורמני אך הפופולרי) ריצ'ארד לב הארי (הוא היה בדרך לארץ הקודש במסע הצלב השלישי).
הסיפור מתחיל כשאייבנהו, אחד מאביריו הסכסוניים של ריצ'רד, חוזר לאנגליה. שם הוא דחוי הן על ידי הנורמנים הסנובים, שלא זוכרים לו לטובה את נאמנותו למלך ריצ'ארד, והן על ידי קרוביו הסכסוניים (הרואים בו בוגד) למעט בת דודו האוהבת. לאורך הספר מתמודד אייבנהו עם האביר הנורמני דה-בואה גילבר (Brian de Bois-Guilbert, תודו שבצרפתית זה נראה מרשים יותר...) שוב ושוב ושוב. המפתיע הוא שהעימות האחרון נערך על חרותה של הנערה היהודיה – רבקה.
"להשלים עם צו גורלי ! ... לאמץ את אמונתכם ! ואיזו אמונה יכולה להיות האמונה הנותנת מחסה לנבל כמוך – אתה ... נזיר המפר את שבועתו ! אני יורקת עליך, ואני בזה לך – ההבטחה שנתן אלוקי אברהם פתחה פתח של הצלה לבתו אפילו בתוך התופת הזאת!" (עמ' 263)
ואכן רבקה, בניגוד מחלט לג'סיקה (בתו של שילוק השיקספירי) נותרת נאמנה לדתה לאורך כל הספר, למרות כל האיומים והפיתויים. הנאומים שבפיה, אלמלא ידענו שסופר נוצרי כתבן, היינו בטוחים שנלקחו מתחת עטו של סופר יהודי דתי קנאי. וגם אם אמנם נראה שסקוט לא התכוון להפוך את רבקה לגיבורת ספרו, הרי שלקורא היהודי של הספר – קשה שלא לראות בה דמות מרכזית (בעצם מבין הדמויות הנשיות בספר, רבקה בולטת גם בלי ההטיה היהודית של הקורא).
אך מה לקורא בן זמננו ולספר בן המאתיים כמעט ? גם אם אמנם מדובר בתרגום חדש (המו"ל מציין בתחילת הספר שהתרגום הראשון נעשה לפני כ 100 שנה בוורשה), עדין יש לתהות מה לקורא הישראלי הצעיר (והמבוגר) ולרומן היסטורי מתקופה זרה לחלוטין ?
"החצוצרות השמיעו התרועה המוכרת ומיד זינקו הלוחמים מעמדותיהם, דהרו במהירות הבזק ונפגשו במרכז הזירה בעוצמה של מהלומת ברק. הרמחים נופצו לרסיסים, ולפי שעה נרה כאילו נפלו שני האבירים גם יחד..." (עמ' 101).
חובבי האקשן והמכות (בנים ?) יתלהבו אולי למקרא המפורט של כלי הנשק, קרבות האבירים (על תוצאותיהם מזרות האימה) וצחצוח החרבות. למעשה הספר כה טעון במושגים ימי בינימים עד שהמו"ל מצא לנכון להוסיף בסוף הספר נספח ובו למעלה מ 30 עמודים של מונחון קצר המפרט ומבהיר מושגים ואישים בספר (חבל אולי שאין בספר עצמו איזו מילת הפניה לנספח במקום בו היא נצרכת, זה אמנם היה נראה קצת 'אקדמי' אבל היה מסייע יותר בידי הקורא הסקרן).
הרומנטיקנים (ושמא הרומנטיקניות) יתעכבו על מאבקם של זוג האוהבים - איבנהו ורוונה הנאוה. מאבק דו צדדי גם כנגד הנורמנים החפצים במותו של הראשון ובידה של השניה וגם נגד האצולה הסכסונית שכאמור אין דעתה נוחה מאיבנהו שהלך בעקבות המלך הנורמני לשחרר את ירושלים והזניח את המאבק לקידום האינטרסים הסכסוניים באנגליה גופא.
חובבי הספרות ישמחו לגלות בספר רמיזות מפורשות יותר או פחות לספרות אנגלית אחרת של אותה תקופה (המתרגם דאג בהערותיו לוודא שלא תחמיצו פן זה של הספר).
"עקרונות הכבוד האבירי שלא נטשו מעולם באופן מחלט את דה בראסי, למרות פראותו וקלות דעתו - אסרו עליו לפגוע באבר במצבו חסר המגן..." (עמ' 319)
ויש מי שיתבשם מניחוחה של אבירות בין צדדים יריבים, אבירות שהומרה ב'טוהר הנשק' החד צדדי ומאבירות שבין גבר ואישה, אבירות שדומה שנשפכה בחפזה ובטעות עם מימיה העכורים של אמבטיית השוביניזם על ידי המהפכה הפמיניסטית (עד כדי כך שמי שממהר כיום לפתוח דלת בפני גברת חשוד בשוביניזם).
חובבי ההיסטוריה ימצאו בספר שפע פרטים שאולי אינם נחוצים להיסטוריון מן השורה, אולם פיקנטיותם יכולה להשלים תמונה של תקופה עלומה. אולם אותי, חובב תולדות עם ישראל, מעניין מאד התיאור של הסופר את מצבם של היהודים בימי הביניים, עת היו נתונים למשיסה בידי כל תופס חרב ולביזוי גם בידי האחרים. יש לקוות שהקורא שילמד קצת על ייסורי עמנו בחשכת הגלות ידע להעריך יותר את החזון הציוני ואת מדינת ישראל.
הערה
הגרסה המלאה של הספר באנגלית נמצאת באתר פרויקט גוטנבורג - http://www.gutenberg.org/etext/82 . (פרויקט גוטנבורג שם לו למטרה להעלות לרשת האינטרנט ספרים קלאסיים שאין עליהם עוד זכויות יוצרים. כיום יש למעלה מ 25,000 ספרים באתר. הפרויקט המקביל בעברית נקרא 'בן יהודה' http://benyehuda.org/ ושניהם קובעים ברכה לעצמם)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה