אסון של מי ?

השרפה הגדולה בכרמל ואסון אוטובוס צוערי השב"ס ומותם של שוטרים וכבאים זעזע, בצדק, את המדינה. תחושה קשה של כשל מערכות מרחף באוויר. העיתונות התמלאה בתיאורים מזעזעים על מצב מערך כיבוי האש, מבקר המדינה פרסם בתזמון מופלא דוח קשה על המערך הזה. האשמות הוחלפו בין בכירים, שר הפנים דרש ועדת חקירה ממלכתית ואחריו החרו החזיקו נציגי משפחות הנספים, כל אחד מסיבותיו הוא. ההרגשה העממית היא שיש מה לחקור ויש מה לשפר.

אלא שלמרות הכל חובה עלינו להפריד בין שני מרכיבי האירוע: השרה עצמה והטרגדיה של האוטובוס.

כאמור נשמעה ביקורת חריפה על מערך הכבאות בארץ, ציודו המיושן, התקנים החסרים, העדרם של מטוסי כיבוי ועוד. טענות אלו תקפות ונכונות גם לו היתה השרפה גובה מחיר רק מעצים ורכוש. גם בלי אבדות בנפש דומה שיש מקום לשידוד מערכות משמעותי במערך הכבאות. אינני בר הכי לקבוע האם נדרש מערך כיבוי מוסק או מוטס ומהם רכבי הכיבוי שיש לרכוש, זה תפקידם של משרדי הממשלה השונים. יש אולי מקום לבחון מי אחראי על ההזנחה המתמשכת של שירותי הכיבוי, אולם לא בטוח שיש כאן 'אשמים' בכלל. היתה זו מדיניות מוצהרת לקצץ בשירות הציבורי. אולי היתה זו מדיניות מוטעית, גם כעקרון וגם ביעדי הקיצוץ, אולם דומה שמדיניות נפשעת וחסרת אחריות אין כאן. בכל מקרה סביר להניח ששרפתם של מיליוני עצים לא היתה מעוררת את אותה סערת רגשות כמו שרפה שכילתה חים של עשרות בני אדם.

מצד שני, גם לו היה מערך הכבאות בישראל מצויד כדבעי ומטוסי הכיבוי היו ממריאים מיידית לתקוף את השרפה הגדולה והיו משתלטים עליה יומיים קודם, לא בטוח שהצוערים שנלכדו באש עוד בשלביה המוקדמים, היו מצליחים להיחלץ. במקרה כזה היינו עשויים למצוא את עצמנו אל מול טרגדיה אנושית, אבל עם כרמל ירוק. ההחלטה אד הוק בדבר נתיב הנסיעה של האוטובוס אין לה ולא כלום עם מצב מערך הכבאות. אינני יודע מי קבע את הנתיב ועל סמך איזה מידע הוא קבע את שקבע, גם עניין זה ראוי להיחקר, בנפרד מהחקירה הקודמת.

מי שמשרבב את שתי החקירות לאחת, חשוד בניסיון לניצול ציני (ופוליטי) של החקירה השניה, הטעונה יותר מחד אבל כנראה נטולת הקשרים פוליטיים, לצורך קידום החקירה הראשונה. החקירה הראשונה היא אולי אפרורית וטכנית, אך עשויה להטיל דופי בהתנהלותם של בכירי הממשלה, החקירה השנייה היא בעלת פוטנציאל לרגשות רבים (מצטלם טוב בטלוויזיה) אך ככל הנראה לא תזעזע את הממשלה.

הדבר הנכון לעשותו הוא להקים שתי ועדות, אשר על היקפן וסמכותן אפשר לדון. אבל שתי החקירות צריכות להתנהל בנפרד !