בליכוד – היאוש נעשה יותר נוח

יש כל מיני סוגים של מתפקדים למפלגות:

• האופורטוניסטים: מתפקדים על מנת לזכות באיזו שהיא טובת הנאה אישית. בכלל זה אפשר לכלול את מפקדי הדמה (מתפקדי ארגזים) או קבוצות של מתפקדים המנסים לקדם את האינטרס הצר שלהן. תרשו לי לא להתייחס לקבוצה זו בהמשך.
• האידיאליסטים: אלו שמאמינים באידיאולוגיה של המפלגה אליה התפקדו או למצער בחלק ממנה. לאלו האחרונים יש לעיתים מספר מפלגות בינהן עליהם לבחור והבחירה יכולה להיות תלויה בגורמים שונים.
• הפירמידיאלים: אלו שיש להם אידיאולוגיה, אולם הם אינם בטוחים שיש לה פופולאריות מספקת בציבור בשביל שיתמודדו ישירות בכנסת ולכן הם מנסים לקדם את האידיאולוגיה שלהם בתוך מפלגה בעלת אידיאולוגיה אחרת. הללו צריכים להלך בין הטיפות שכן אם יצליחו יותר מדי – המפלגה עליה הם מתעלקים תקרוס יחד איתם. למה נקרא שמם 'פירמידיאלים' ? מפני שהשיטה שלהם מזכירה את שיטת חברות האחזקות המנסות לשלוט בחברות יצרניות מבלי שיהיה להן הון מספק על ידי השתלטות על גרעיני שליטה.

האידיאולוגים יעברו מפלגה אם ימצאו כזו שיותר קרובה לדעתם. הרי לעולם לא תמצא מפלגה התואמת במלואה את דעתו של אף אחד. המצע של כל מפלגה הוא סוג של מיצוע בין דעות מנהיגה וחבריה, בייחוד המייסדים (כי מפלגות אידיאולוגיות לא נוטות להשתנות כל כך). ולכן קיימת לכאורה האפשרות למעבר כן ואמיתי בין מפלגות. עיקרה של התעמולה המכוונת לבעלי האידיאולוגיה תנסה לשכנע אותם שיש מפלגה אלטרנטיבית שמתאימה להם יותר.

קשים יותר לפיצוח הם הפירמידיאלים. לא זו בלבד שאלטרנטיבה קטנה יותר לא תשכנע אותם, עצם קיומה של מפלגה אידיאולוגית הקרובה לדעתם – מסוכנת להם שהרי מה טעם להתפקד למפלגה אחרת וניסיון להשפיע עליה לשנות את נתיבה כשיש מפלגה קיימת שמחזיקה באידיאולוגיה הזו מלכתחילה ? פירמידיאלים אדוקים ינסו בכל כוחם לגמד ולמזער את היריבה בתקווה לחזק את כוחם בתוך המפלגה עליה נטפלו וגם בכדי לחזק את עצמם במהלך שהם נוקטים אל מול העצמאות שמגלים יריביהם.

עכשיו נדבר ברחל בתנו הקטנה.

המפלגה הציונית דתית, כלומר – המפלגה שהאידיאולוגיה שלה היא ציונית-דתית מנסה לצאת מן המשבר הפוקד אותה כבר מספר עשורים. לא זה המקום לסקור את הסיבות שבעבר הביאו למשבר מתמשך זה, גם אין זה הרגע להטיח האשמות פרסונאליות. ללא ספק, חצי תריסר הפילוגים שהיו מאז פרשה תמ"י (ולאחריה מצ"ד, תקומה ואח"י חלקן פרש יותר מפעם אחת) הזיקו מאד גם לתדמית וגם לכח האלקטוראלי. נעשו ניסיונות בעבר שלא צלחו ויש לקוות שהניסיון הנוכחי יצליח יותר מקודמיו, הן לטובת המפלגה והן לטובת המדינה הזקוקה נואשות לאלטרנטיבה שהציונות הדתית יכולה להציע.

יש לשער שבין בני המגזר הציוני דתי, יש כאלו שהתפקדו לליכוד כי באמת ובתמים האידיאולוגיה של המפלגה החילונית-ליברלית הזו היא הקרובה ביותר לעמדתם. אני בספק עד כמה משמעותי מספרם בקרב מתפקדי הליכוד הדתיים. רבים מהם שייכים לפירמידיאלים אבל רוב אלו שאני מכיר הם אנשים אידיאליסטים שחיפשו דרך להגן על ארץ ישראל ולהשפיע על הכיוון אליה הולכת המדינה. רובם פשוט התייאש מהמפלגות של הציונות הדתית ובליכוד – היאוש נעשה יותר נוח. רבים מהם מבינים כיום שזה היה מקח טעות. המפקד של הבית היהודי פותח להם פתח תקווה אל מול היאוש של העבר.

קבוצות שונות בליכוד לא מצליחות להבין, או לא רוצות להודות , בקיומה של אידיאולוגיה ציונית דתית, כזו שלא מאפשרת לרבים המחזיקים בה אפילו להתקרב לליכוד. לא מדובר רק בחוסר מוכנות לשמש כינור שני, שלישי או שישי בליכוד, בחוסר רצון לוותר על הצגת אלטרנטיבה למפלגות ששלטו עד כה במדינה (הצטרפות לליכוד משמעה קבלת דרכו) ואפילו לא בחוסר היכולת להתעלם מהנזקים שגרם הליכוד לעם ישראל , לארץ ישראל ולתורת ישראל. מדובר במחלקות אידיאולוגית של ממש בין האידיאולוגיה הציונית-דתית-שמרנית משהו (האמונית אם תרצו) של המפדל ובנותיה (כיום – רק תקומה) ובין האידיאולוגיה הציונית-חילונית-ליברלית של הליכוד. כל ניסיון לתאר את הליכוד כמפלגה מסורתית מזכיר את דברי רש"י על טלפיו של החזיר. מצביעי הליכוד הם אנשים מסורתיים ברובם, רוב המדינה היא כזאת, אבל המצע של הליכוד אינו כזה ומעולם לא היה. אם מצע הליכוד יהפוך לציוני דתי, לא יהיה זה יותר הליכוד אלא מפד"ל-ב...

המגזר הציוני דתי הוא מאגר גדול של מצביעים אכפתיים שלרוב מצביע באחוזים גבוהים. זהו ציבור הנחשב אידיאליסטי שערכים מדברים אליו. אין פלא שמפלגות רבות לוטשות עיניים אל קולות המגזר, מקימות מטה 'דתי לאומי', מציבות ברשימה דתיי-מחמד ומנסות לשכנע שאין, אין דבר כזה אידיאולוגיה ציונית דתית ולכן אפשר ורצוי להתפקד ולהצביע למפלגה ש'ממש קרובה לדעות שלך וגם תדאג לסקטור שלך', עלק.

למי שרוצה להציע הנהגה חלופית לעם ישראל, ולא להיות סרח עודף סקטוריאלי בליכוד (או  בכל אחת משאר המפלגות החילוניות) הדרך (פתרון אם תרצו) היא להצטרף לבית היהודי, המפלגה של הציונות הדתית.  בודאי עכשיו כשהדלת נפתחה לרווחה עוד יותר מאי פעם ויש לכל מתפקד האפשרות להשפיע ישירות מי ייצג את האידיאולוגיה של הציונות הדתית. כי רק במפלגה שהיא ציונית דתית בהשקפתה יוכל הציבור הציוני דתי האידיאולוגי להציג אל נכון את האלטרנטיבה לרעיונות החילוניים של הליכוד או העבודה. לדרך זו יכולים להצטרף גם מי שאולי באופן אישי אינם מקפידים על קלה כחמורה, אולם מבינים שהדרך הערכית של הציונות הדתית היא זו שיכולה לקדם את מדינת ישראל הלאה.

נכון, התחלנו מסע ארוך לשינוי. מסע שלא יסתיים במערכת בחירות אחת אלא מסע מתמשך לעבר ההנהגה הארצית בו יש ציונות הדתית מה לומר לעם ישראל. במקום להרהר, לקטר ולערער, במקום להיות הזנב המדמיין שהוא מכשכש בכלב, אפשר להצטרף למסע להנהגה. המסע יתקשר ככל שירבו תומכיו. 

(פורסם במקור ראשון)