בַּקָּשַׁת רַחֲמִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה תשפ"א

 

אָדָם נִבְרָא אַחֲרוֹן בְּשֵׁשֶׁת

בּוֹ בַּיּוֹם נוֹצְרָה עִמּוֹ אֵשֶׁת

גַּאֲוָתָם יָבִישׁ יַתּוּשׁ מֵרֶשֶׁת

דַּק-חַי נוֹצַר עוֹד קֹדֶם בְּאִמְרָתֶךָ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ

הֵן חַיֵּינוּ תְּלוּיִים בְּרוּחַ חֲלָשָׁה

וִירוּס טַפִּיל, חֶלְבּוֹן וְתוֹרָשָׁה

זְעֵיר יְצוּר, מְעַנֶּה בָּנוּ חֲרִישָׁה

חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ לְמַעַן נִשְׁמֹר תּוֹרָתֶךָ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ

טוֹב לָנוּ הַיּוֹם לְהִתְרַחֵק מִלִּפְגֹּשׁ

יֶלֶד וְזָקֵן, אִישׁ וְאִשָּׁה, כָּל בֶּן־אֱנוֹשׁ

כֶּתֶר בֶּשֶׁל כֶּתֶר, חֲשָׁשׁ מִכְּאֵב רֹאשׁ

לְמַעַן נוּכַל לַחֲזֹר לְבָתֵּי תְּפִלּוֹתֶיךָ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ

מַסֵּכָה נַעֲטֶה עַל שָׂפָם, אַף וְאַף סַנְטֵר

נְשִׁימַת בָּנֶיךָ כְּבֵדָה, מִפַּחַד הַשּׁוֹטֵר 

סְלַח לָנוּ מַלְכֵּנוּ, כִּי הִרְבֵּינוּ לְקַטֵּר

עַד מָתַי נִתְחַפֵּשׂ כִּילָדִים לְעֻמָּתֶךָ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ

פְּלָצוֹת סְחִי וּמָאוּס נְנַקֶּה מִיָּדַיִם

צֹרִי מוּעָט כְּדֵי טֶפַח וּטְפָחַיִם

קְצַת תַּקְרִישׁ כֹּהֶל, אִם אֵין עֲדַיִן

רְחַץ, מָרֵק וְטַהֵר אַנְשֵׁי יְדִידוּתֶךָ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ

שְׁמַע קוֹלֵנוּ, מַתְרִיף נִדְכָּאִים

תַּעֲלָה תַּעֲלֶה לְמֻטְרָפִים וּפְתָאִים

הַצִּילֵנוּ וּרְפָאֵנוּ, זְקֵנִים וְצֶאֱצָאִים

לְלַמְּדֵנוּ עֲנָוָה, כְּדֶרֶךְ מִדּוֹתֶיךָ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ

 

גם הפעם - רק 'ימינה'

גם הפעם – ימינה!

טלטלות רבות עברה המדינה בכלל בשנה האחרונה והציונות הדתית בפרט. אני מקווה שנזכה לכמה שנים של שקט מבחירות כך שנוכל להתרכז גם בבדק בית רציני של הציונות הדתית.

אבל עד שיגיע הזמן הזה, צריך ביום שני הקרוב להטיל פתק לקלפי. ישנם מספר מדדים לבחון מפלגה. למשל עמדותיה ומעשיה בתחומים הבאים:

·        יחסי דת ומדינה

·        הנושא הכלכלי-חברתי

·        ההיבט המדיני

·        דמוקרטיה ומשילות

יש עוד הרבה היבטים חשובים (כמו היחס לסביבה, מדיניות פנים, השלטון המקומי, ההשכלה הגבוהה, תרבות ועוד, אולם התרכזתי בדברים שמעניינים רבים וטובים).

במה שקשור לדת ומדינה הרי שמצד אחד הרבה מפלגות 'נשבעות' בשם אמנת גביזון-מדן. אולם ברור שהאמנה תצטרך לעבור התאמות מחד, אבל אין שום סיכוי שהליכוד או כחולבן יכנסו למאבק מול הטייקונים של המשק בניסיון לצמצם את המסחר בשבת (שהיא בעיה הרבה הרבה יותר חמורה מתחבורה ציבורית מצומצמת בשבת) וגם לא מול החרדים. עם כל המגבלות הקיימות, צריך מפלגה ציונית דתית חזקה שתקדם מהלכים בתחום. גם בתחום איוש התפקידים בממסד הדתי, חייבים 'ימינה' חזקה, לא רק אל מול החרדים, אלא גם אל מול הליכוד עושה דברם.

אין מה לדבר שבנושא המדיני יש רק מפלגה ימנית אחת. נתניהו הוא שהכניס אותנו למלכוד תוכנית המאה של טראמפ (מלכוד מפני שרק הסרבנות הערבית יכולה להציל אותנו מרעיון התעתועים הזה). יתרה מזו, לו תיאות כחולבן לשבת עם נתניהו (בתירוץ של 'למנוע בחירות רביעיות') ברור שנקבל את גנץ כשר בטחון ואת לפיד כשר חוץ והימין האמיתי יוכל לשכוח מהשפעה (ותפקידים, אם בכלל יוכנס לקואליציה).

בתחום של דמוקרטיה ומשילות יש מאבק איתנים בין שני צדדים כל אחד מהם בטוח שהדמוקרטיה הישראלית מאוימת. אלו חוששים מהחלשת בית המשפט העליון ואלו חוששים מהתחזקותו. אני נמצא במחנה השני, זה שרוצה להשיב את הפרדת הרשויות על כנה (במאמר מוסגר אומר שצריך גם לחזק את הכנסת אל מול הממשלה). שרת המשפטים היחידה שפעלה, בלי התלהמות, לשינוי הייתה איילת שקד.

בטח שמתם לב שדילגתי על ההיבט החברתי-כלכלי. כאן אני נאלץ לקבוע בצער שראשי הימין החדש רחוקים מהאופן שבו אני תופס את השקפת הציונות הדתית בעניין (כי בניגוד למה שאוהבים לכתוב – רוב הציונות הדתית עדין חברתית). אמנם החיכוך עם המציאות הביא גם את נפתלי בנט וגם את איילת שקד לעשות מספר צעדים בכיוון הנכון, אך רחוקה הדרך. אלא שאני רוצה להזכיר לכם שבמקומות השביעי והשמיני המתנדנדים נמצאות עידית סילמן ושרה ב"ק שסדר היום שלהן  הוא חברתי (דרך אגב, 'ימינה' היא הרשימה עם הכי הרבה נשים בעשיריה הראשונה!). הקול שלכם יכניס אותה לכנסת.

ואם מדברים על מועמדים, נזכיר את זכותו של נפתלי בנט שהתנגד בתוקף לריצה עם מפלגה גזענית. נזכיר את בצלאל סמוטריץ', שיש לי המון מחלוקות איתו, אבל כשהוא מונה לשר התחבורה, הוא נכנס לתפקיד ברצינות ובמסירות לטובת כלל האזרחים.

כאמור, יש לי גם ביקורת לא מועטה על מה שהיה ומה שהווה. כרגע אני מבקש מכם להצביע 'ימינה' כדי שנוכל לשמר את השפעתנו ובמיוחד לאפשר שיקום של התנועה הציונית דתית בהמשך.

אז לכו להצביע

לכו להצביע 'טב'  - ימינה.

הלל אפלבום

אלון שבות.

סור מרע

להצביע למפלגות חרדיות זה ממש להכניס מקלות בגלגלי הציונות הדתית. אמנם, כנראה לקראת פורים, המפלגות החרדיות מנסות לעטות תחפושת של 'לאומיות', 'ימניות' וכדו', אבל בשורה התחתונה מדובר במפלגות שהשקפתן מנוגדת לכל סעיף כמעט בהשקפה הציונית דתית – בתחום המדיני והלאומי, בתחום של צבא, של דת ומדינה, של תורה ומדע, של מעמד האישה, מה לא?

להצביע לליכוד או לכחולבן (כן, בכוונה שמתי שת שתיהן יחדיו, אם מסלקים את סוגית נתניהו, תתקשו למצוא בינהן הבדלים) זו גם טעות גדולה. ככל שמפלגות אלו תתחזקנה, הן תדחקנה את הציונות הדתית יותר ויותר לשולים (תראו איך לפיד דחק את עלי התאנה הסרוגים שלו כשחש על הסוס... ועל הפרות ההבטחות של נתניהו אין בכלל מה לדבר.). לא דת ומדינה, לא ימין, לא בניה, לא פריפריה, לא עסקים קטנים...

אני מאד מקווה שלא צריך לומר שאין מקום להצביע למפלגה המיותרת 'ישראל ביתנו', המפלגה שאחראית יותר מכול למערכות הבחירות המיותרות שאנחנו עוברים בשנה האחרונה. עדיף שבוחריה יכריעו בעצמם אם לתמוך בימין או בשמאל ויעדיפו להצביע לימינה או לליכוד או לכחולבן ישירות.

ויש מי שחושב לבזבז את קולו על עוצמה. המפלגה שמנסה לדבר על 'מילה זו מילה' ועסוקה במיחזור דמעות התנין. לא אתעכב לדון בתיעוב שיש לי נגד המפלגה. נשאר רק ברמה הטכנית – אם המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה – בוזבז קול. אם כן, זה קול נגד ממשלת ימין, כי כמו שגנץ לא יסכים להישען על הרשימה המשותפת, כך גם נתניהו לא יסכים להישען על עוצמה.

שווה להיות מתמטיקאי

אם המתמטיקה כל כך מסוכנת, האם אין איזה פיצוי? פרסים יוקרתיים למשל?

אז זהו, אין פרס נובל למתמטיקה. האגדה מספרת שנובל כעס על שאשתו ברחה עם מתמטיקאי אלא שנובל כלל לא היה נשוי. יותר סביר לומר שנובל, שהיה מהנדס, לא החשיב את המתמטיקה אלא ככלי עזר למקצועות המדעיים שהוא החשיב – פיסיקה וכימיה. בכל זאת מספר מתמטיקאים זכו בפרס בשל הישגיהם בחומים אחרים.

רגע, לפני שאתם סוגרים את 'בני גורן' ביאוש, יש אלטרנטיבות לפרס נובל. הנה כמה פרסים שבהם אפשר לזכות, אם אתם מתמטיקאים ממש, אבל ממש טובים.

מסוכן להיות מתמטיקאי

 

באין חזון – יפרע עם

על מנת להבין את שורשי הבעיה של המפלגה של הציונות הדתית, צריך להבין שיש שתי מגמות במגזר הדתי לאומי ותומכיו. הראשונה רואה בציונות הדתית אך ורק סקטור שיש לו צרכים משלו. התומכים במגמה זו, חלקם רוצים מפלגה סקטוריאלית בנוסח המפלגות החרדיות וחלקם בזים לרעיון של מפלגה כזו ואצים להשתלב במפלגה אחרת בטענה שאת צרכי הסקטור אפשר וצריך לממש דרך מפלגה אחרת באמצעות לובי מתאים בכנסת...

המגמה השנייה מתרכזת במימוש הרעיון הציוני דתי (רעיון שמי שעבר למפלגה אחרת מוכרח כמעט לכפור בקיומו כדי להתחמק מדילמה ערכית). רעיון זה מתבסס על דבריהם של הוגים ועודים, מהגרי"ד והראי"ה ועד הרב ריינס ושח"ל ולידם רבים כל כך שלא נוכל לפורטם.

מיומנו של מורה למתמטיקה - סוכה עגולה

במאמר הראשון טענו שידיעת המתמטיקה נדרשת לטובת תחומי ידע רבים. אחד מהם הוא לימוד הגמרא. אחת הסוגיות המתמטיות המעניינות בגמרא עוסקת בסוכה עגולה. על בסיס שיטת רבי ולפיה גודלה המינימלי של סוכה צריך להיות ארבע אמות לרוחב וארבע אמות לרוחב (שיטה שלא נפסקה להלכה), מביאה הגמרא את דעת רבי יוחנן:

אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם - כשרה, ואם לאו - פסולה. (סוכה ז.)

מכאן יוצאת הגמרא למסע ארוך בניסיון להבין למה התכוון רבי יוחנן. הנה הסוגיה בראשי פרקים (הנחת יסוד : רוחב מושבו של אדם הוא אמה):

א.      אפשרות ראשונה: מדובר בסוכה שקוטרה ארבע אמות. הסבר זה נדחה כי לפי חישוב הגמרא בהיקף של סוכה כזו יכולים לשבת 12 איש ולא 24.

ב.      אפשרות שניה: מדובר בסוכה שהקיפה כהיקף הסוכה של רבי. גם הסבר זה נדחה כי די ב 16 אנשים לשם כך

ג.        אפשרות שלישית: מדובר בסוכה שקוטרה כאורך אלכסונו של מרובע של 4X4 אמות, כלומר 5.6 אמות. גם הסבר זה נדחה כי די ב 16.8 אנשים לשם כך.

ד.      אפשרות רביעית: נצופף את הישובים כך שכל אחד ישב ב 2/3 אמה. גם הסבר זה נדחה כי הפעם נדרשים יותר מ 25 אנשים לשבת בהיקף ולא יתכן שרבי יוחנן יעגל את המספר כלפי מטה.

ה.      אפשרות חמישית: מדובר באנשים שיושבים סביב הסוכה מבחוץ. הפתרון הזה מתקבל מפני שהחישוב מראה שמדובר בקוטר של 7.6 אמות וההיקף הוא אפוא 22.8 וזה קרוב מספיק למספר שבו נקב רבי יוחנן (שהחמיר ועיגל כלפי מעלה).

ראוי לשים לב שלאורך כל הדיון מניחה הגמרא שהיחס בין קוטר המעגל והיקפו הוא 3, בניגוד למה שאנחנו יודעים היום שהיחס הוא מספר ממשי 3.1415…. המכונה בפינו p (האות היוונית פאי). האמנם לא ידעו חכמים שהערך הזה של 3 רחוק מאד מהמציאות ? את ההסבר המענין נותן התשב"ץ (רבי שמשון בן צמח דוראן שחי באלג'יר במפנה המאה הי"ד):

"והנה לך ברור שלא נכלם מגורסי התלמוד דקדוק היוונים בענין זה... ונתנו בזה על עיקרים אלו עשו זה לקרב ההבנה אצל התלמידים..." (חלק א' סימן קס"ה)

כלומר, כדי להקל על הבנת הסוגיות, נקטו מסדרי התלמוד בעיגול גדול (מ 3.14 ל 3) במטרה להקל על הלומדים את החישובים השונים. למי שמודאג שמא העיגול הגדול הזה פוגע בתוצאה נאמר שמי שבודק את הסוגיה ומחשב את המספרים על פי הערכים הנהוגים כיום, מגלה שרבי יוחנן דייק מאד והוא לא עיגל 1.2 אמות אלא 0.06 אמות בלבד.

נעיר לבסוף כי התוספות שם טוענים שכל הסוגיה מבוססת על אי הבנת דברי רבי יוחנן והם נתלים בפרושם של דייני קיסריה המובא בסוף הסוגיה. לפי הסבר זה, רבי יוחנן כלל לא התכוון להיקף של 24 אמות אלא לשטח של 24 אמות מרובעות. לפי הסבר זה הכוונה היא לסוכה שחוסמת את הסוכה הסטנדרטית של רבי וקוטרה כאורך אלכסון הריבוע של אותה סוכה.

חג שמח!

(פורסם בגושארבע)

מיומנו של מורה למתמטיקה – לא רק הפשע מאורגן

אחת הבעיות הגדולות של תחום הדעת של המתמטיקה, הוא שהוא מאד קל ואינטואיטיבי. כן מה שאתם שומעים – קל ואינטואיטיבי. טוב, עד גבול מסוים. כולם מבינים די מהר את פעולת החיבור, וגם החילוק נשמע הגיוני. רק יש מי שחילוק ארוך כבר לא ממש מובן לו. אחרים מסתבכים עם שברים, אחרים נשברים אל מו למערכת משוואות עם שני נעלמים ויש מי שגם אינטגרלים באים לו טוב בעין ורק מספרים מרוכבים... זה כבר סיפור אחר...

מיומנו של מורה למתמטיקה - למה ללמוד מתמטיקה ?

הנער היה החלטתי למדי 'תשמע', אמר לי, 'המוסיקה היא כל חיי, ברור לי שאהיה מוסיקאי כשאגדל, בשביל מה אני צריך את המתמטיקה הזו?'. שלא תבינו לא נכון, הוא באמת היה מוכשר כשד במוסיקה, אבל גם במתמטיקה הוא היה לא רע בכל. הצוות העריך שהוא יכול לקבל ציון טוב בחמש יחידות. אבל השאלה הזו חוזרת על עצמה כל שנה, אצל כל מורה, בכל מיני הקשרים. אז באמת, למה לי כל המתמטיקה הזו ?

מעלה עשן ? כלשהו.

מדורות ל"ג בעומר הן אתגר סביבתי רציני, גם מבחינת השגת חומרי הבעירה, שלעיתים עלולים להרוס צמחים ועצים, אבל עוד יותר חמורה היא בעיית זיהום האויר. המשרד להגנת הסביבה, המנטר את רמות זיהום האויר, מדווח כי בליל ל"ג בעומר עולה רמת הזיהום בישראל מפי 4 ועד פי 20 מהמצב הרגיל. רמות אלו מסוכנות לתינוקות, קשישים ולכל מי שיש לו רגישות נשימתית (למשל חולי אסתמה), אבל גם לסתם אדם מן הישוב זה לא ממש בריא לנשום עשן.

מה ניתן לעשות על מנת לצמצם את זיהום האויר ?

זהות בדויה

יש מספר בעיות עם מפלגת 'זהות' וחזונה. במאמר קצר זה אתייחס רק לשני היבטים: הנחות היסוד של החזון והמצע המטעה של המפלגה. שני היבטים אלו משולבים זה בזה כמובן.

סקירה זו לא מקיפה את כל המצע (מחמת קוצר הזמן והענין), כך למשל לא נגענו בפרק המדיני ובפרק דת ומדינה, למרות חשיבותם הרבה.

הקדמה

נפתח דווקא בדבר חיובי. מפלגת 'זהות' פרסמה מצע מפורט, לצערי זהו דבר חריג בנוף הפוליטי הישראלי. המפלגות חושבות שמצע הוא כתב התחייבות בשעה שכמו שכותבים מנסחי מצע 'זהות' בהקדמתם "אין המצע מהווה תכנית עבודה מפורטת בכל נושא" אלא "הצהרת הכוונות המעשיות של המפלגה" (עמ' 15). זהו מעשה אמיץ בייחוד מכיוון שהוא מאפשר ביקורת על המצע (מה שיותר קשה כשיש מצע מתומצת ועמום) כפי שתקראו מיד.

משבר הדיור ופייק פתרון

אחד הנושאים שעל הפרק בשנים האחרונות הוא משבר הדיור. מחירי הדירות עולים ואלפי זוגות צעירים לא מצליחים אפילו לחשוב על רכישת דירה. אמנם יש מקום לתהות מדוע דווקא לקנות ולא לשכור ורוב החישובים הכלכליים לכאן או לכאן, אולם לא זו בלבד שגם דירות להשכרה אינן חזון נפרץ, הרי שכל עוד קיים הרצון של אנשים לרכוש דירות, יש למצוא פתרון למציאות הזו.

הרבה קולמוסים נשתברו בשאלה כיצד אפשר להוריד את מחיר הדירות או יותר נכון, כיצד למנוע מהמחירים לעלות (מה שיביא לשחיקה של המחיר ובאופן ריאלי יביא להוזלתן של הדירות). לא נבוא להציע פתרון לבעיה מורכבת זו, אבל את התרומה שלנו ניתן על ידי שלילת פתרון שמנסה לשווק מפלגת 'זהות', פתרון פופוליסטי שלא זו בלבד שלא יפתור את בעיית הדיור ולמעשה יחריף אותה, אלא שיש בו סכנות נוספות.

'זהות' טוענת שמכיוון ש93% מקרקעות המדינה שייכות למדינה, המדינה מחזיקה בכח שמאפשר לה ליצור משבר מלאכותי. בשיח מרקסיסטי אירוני, נטען במצע כי " המדינה משתמשת בכוח הזה כדי לממש מדיניות ריכוזית ולנווט את הכלכלה בהתאם לתפיסת עולמה הפוליטית" (עמ' 172 המצע 'זהות'). אשר על כן מציעה 'זהות' לחלק את קרקעות המדינה (למעט שמורות טבע ותשתיות) לכלל האזרחים בטענה " שהאזרחים, לא המדינה, הם הבעלים האמתיים של הקרקע." (עמ' 171). לדעת כותבי המצע הרפורמה " תביא לירידה משמעותית במחירי הקרקעות" וממילא תביא להקלה במשבר הדיור.

כל הטענות הללו הן מגדל קלפים פופוליסטי. אמנם 93% מקרקעות המדינה מנוהלת על ידי רשות מקרקעי ישראל (לא כולן שייכות למדינה, כ 11% למשל – שייכות לקק"ל) אך רובן כלל אינן קרקעות שאפשר לתכנן עליהן. כך למשל כ 25% מהקרקע הן שמורות טבע וגנים לאומיים (אחוז נמוך יחסית, בטח בהתחשב במגוון הביולוגי הגבוה של ארצנו). שטחי ענק הם שטחי אימונים של צה"ל (רובם שטחים מדבריים), עוד שטחים מיועדים לחקלאות. אחרי ניכוי כל השטחים הללו, נשארו למדינה לנהל כ 7% בלבד, רובם כלל לא באזורי הביקוש! לטעון שהמדינה מנסה לגזור קופון על האדמות שברשותה? לא מזמן התפרסם שמכרז שיווק של קרקעות בקצרין נכשל למרות שהמחיר שנדרש היה מחיר אפסי. שום הפרטת קרקעות לא הייתה מביאה לשיווק הקרקעות בקצרין. למרות המיקום המשגע, אנשים לא יבואו אם לא תהיה תעסוקה וזו איננה תלויה בבעלות על הקרקע אלא בגורמים אחרים (שגם הם צריכים להיות באחריות הממשלה, כמו פיתוח תשתיות ותמריצים כלכליים שונים, גם אותם רוצה 'זהות' לחסל).

הרצון הכה מפתה לחלק קרקעות לכלל (מהלך שלמרות שהוא בא מפיהם של ליברטריאנים, מזכיר רפורמות כלכליות קומניסטיות) בטענה ש'הקרקע שייכת לכולם' הוא בלוף אכזרי במיוחד. כיום כשרוב הקרקעות (וחבל שלא כולן) שייכות למדינה, הן בעצם שייכות לאזרחים באופן שווה עכשיו ולעולם. אחרי הפרטה, כשאדם ימכור את הקרקע שקיבל בשוק החופשי, לא יהיה לו יותר חלק ונחלה בקרקעות המדינה. לאט לאט (ואולי די מהר) יעברו הקרקעות מבעלות של פרטים רבים, לבעלות של טיקוני נדל"ן (או של חברות שבשליטתם). זה  שהמחירים יעלו כמו בכל מצב קרטלי שכזה זה ברור, אבל גם ההבטחה הפומפוזית של 'אדמה לכל פועל' תהפוך לפארסה. דרך אגב, מצע 'זהות' לא נוגע בנקודה זו, אולם ברור שהחלוקה מחדש של הקרקעות לא תכלול קרקעות שכבר רשומות בטאבו על שמם של אזרחים. יחלקו רק את רכוש הכלל.

על המצב הזה זעק כבר הנביא ישעיהו (ה' ח) "הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום" ומסביר רד"ק על אתר "רוצה לומר שמשיגים גבול וגוזלים העניים. ואם יש לעני בית סמוך לבית העשיר, או שדה סמוך לשדהו, בא עליו בעקיפין, עד שלוקחו ממנו ומחברו עם שלו".

מצע 'זהות' מציע עוד צעדים בתחום התכנון, צעדים שאין להם אח ורע במדינות מתוקנות. צעדים אלו יתנו עוד יותר כח לקהילות המקומיות להקים לעצמן מעין שכונות סגורות המונעות בכל מיני תעלולים תקנוניים כניסה של 'אלמנטים לא רצויים' בייחוד כאלו שהפרוטה אינה מצויה בכיסם.

משבר הדיור אמיתי הוא ויש לדרוש מהמפלגות להציע דרכים להתמודד איתו, רפורמות ושינוים הם לעיתים הכרח גמור, אולם גישת ההפרטה של 'זהות' לא זו בלבד שלא תפתור את הבעיה ורק תחמיר אותה, אלא שהיא תדרדר את החברה בישראל  ותעמיק את הפערים. גישה זו הרחבת פערים מאפיינת את מצעה של 'זהות' שחרתה על דגלה את ה'חרות' אולם למעשה מעניקה אותה לבעלי הממון בלבד.

(פורסם באתר 'כיפה')

כשהצבים רצים

"...

אכילס: האם תהית אי פעם מה אנחנו עושים כאן ומי המציא אותנו?

צב:        ... אנחנו יצירי דמיונו של זנון (כפי שתראה מיד) ואנחנו כאן כדי לערוך מרוץ !

אכילס:  מרוץ ? מחשבה מזעזעת ! אני , המהיר מכל בני אנוש, אתמודד עמך, פדלאת הפדלאות? זה חסר טעם.

צב:        אתה יכול לתת לי 'פור'

אכילס: זה יצטרך להיות 'פור' עצום ... אבל אני אשיג אותך במוקדם או במאוחר...

...

זנון:       ... נניח שהצב מקבל 'פור' של 10 אמות, במספר ניתורים גומא אכילס את המרחק ומגיע למקום בו היה הצב החל את המרוץ.

אכילס: הא!

זנון:       עכשיו הצב אינו אלא אמה אחת לפני אכילס. ברגע אחד מגיע אכילס לאותה נקודה.

אכילס: הו, הו !

זנון:       אלא שגם בזמן קצר זה הספיק הצב להתקדם מרחק קצר. במהירת הבזק עובר אכילס גם את המרחק הזה...אבל גם בזמן קצרצר זה הספיק הצב להתקדם ואכילס עדין מאחוריו. עכשיו אתם מבינים שעל מנת לנצח במשחק של 'תפוס אותי אם תוכל', על אכילס לעבור מספר אינסופי של קטעים  ועל כן אכילס לעולם לא ישיג את הצב

צב:        הא הא הא הא !

..."

(מתוך "Gödel, Escer, Bach" של דגלס הופשטטר. מהד' 1979 עמ 29 - 32, תרגום שלי, יש לי גם את הספר בתרגום לעברית, אבל אחד הילדים הלאים אותו...)

דברים ליום הזכרון ה-22 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל

הידיעה שיריות נורו על ראש הממשלה והוא הובהל לבית החולים הגיעו אלי ברגע משמח דווקא, בעת ההכנות לברית של בני שנולד שבוע קודם לכן. אני זוכר את הזעזוע כשהתגלה שלא פעולת טרור היתה זו אלא התנקשות מידיו של יהודי. עוד הספקתי לנסות לתאם אמירת תהילים עם מחנך עמית כשהתברר לנו שראש הממשלה נפטר מפצעיו.

האם רק בזכות הרמב"ם אנו עולים להר הבית ?

אי אפשר להתכחש למחלוקת בציבור הדתי בכל הקשור לעילה להר הבית. אלו מתירים למקומות ידועים ואלו אוסרים. לא היינו נדרשים לשאלה כי לכאורה יכול לעשות כל אדם כפי פסק רבותיו. אלא באמת השאלה איננה הלכתית כלל.

הפיוט לכבוד ראש השנה תשע"ח

אַיִן הָפַך לְיֵשׁ, יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן
בָּרָא הַכֹּל, מֵרְאֵם וְעַד בֵּיצַת אַמְנוֹן
גָּהַר וְלָקַח עָפָר תַּחַת כִּסּוּי סַסְגּוֹן
דַּעַת חָנַן אֱנוֹשׁ וְנָתַן לוֹ תַּקָּנוֹן

ק֣וֹל ה֭' שֹׁבֵ֣ר אֲרָזִ֑ים וַיְשַׁבֵּ֥ר ה֗' אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן

הִקְרִיב אָב בּוֹ בֶּן בְּצַו הוֹגֶה
וְלֹא נֶחְשַׁב חוֹטֵא וְלֹא נִקְרָא שׁוֹגֶה
זְכַר תְּמוּרוֹ מִמְּסִלָּתוֹ יוֹגֶה
חָס עַל בֶּן וְגַם עָלֵינוּ יֶהְגֶּה

צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה

טוֹבַת אַבְנֵי מָקוֹם לַעֲצִימַת עֵינַיִם
י-ה נִצָּב עָלָיו לִמְרַאֲשׁוֹת רַגְלַיִם
כְּרוּבִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים מִשָּׁמַיִם
לִמְקוֹם בֵּית אלקים נִשְׁבַּע בִּשְׂפָתַיִם

כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע ה֔' כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם:

מֶלֶך נִפְסַל מִדַּם עַל יָדָיו מְשֻׁקָּע
נֶסֶר וָאָבֶן, זָהָב וָכֶסֶף לְהִתְפַּקַּע
סְלָעִים הֵזִיז וְשָׁמִיר בִּקַּע
עַד בֶּן הֱקִימוֹ וּבִתְפִלָּה שִׁקַּע

וְסָפ֣וּן בָּאֶ֔רֶז מֵהַקַּרְקַ֖ע עַד־הַקַּרְקָֽע

פָּנוּ וְשָׁבוּ בָּנִים בַּעֲלִיַּת עֲלֵה רֵשׁ
צִוָּה לִבְנוֹתוֹ נָבִיא לֹא חוֹשֵׁשׁ
קִירוֹתָיו הִרְחִיב אֱדוֹמִי בּוֹאֵשׁ
רוֹמָאִי הִצִּיתוֹ, הֲלֹא יֵעָנֵשׁ?

וְכָֽרְתוּ֙ מִבְחַ֣ר אֲרָזֶ֔יךָ וְהִפִּ֖ילוּ עַל־הָאֵֽשׁ

שַׁבְנוּ לְהַר קָדְשְׁךָ וּבוֹ נֶאֱחָזִים

תִּפְאַרְתּוֹ מְיַחֲלִים אֶל מוּל מַלְעִיזִים

הָשֵׁב עֲבוֹדָתְךָ לְכֹהֲנִים פְּרוּזִים
לַלְּוִיִּים נִגּוּנִים, שִׁירִים וַחֲרוּזִים

מַרְאֵ֙הוּ֙ כַּלְּבָנ֔וֹן בָּח֖וּר כָּאֲרָזִֽים

לע"נ ארז אורבך הי"ד