א' היה בלתי מרוצה בעליל. אמנם הסביבה היתה שמחה וצוהלת (חתונה במשפחה..)
אבל כשנפגשנו לא יכול היה א' לכבוש את תלונתו, היאך העזתי להביא מתכון של 'פשטידה
בלאי', כלומר פשטידה על בסיס של בצק עלים (קנוי!), עתיר שומן טראנס (לפחות לפי
המיתוס).
לשווא ניסיתי להסביר שלא ידעתי שהוא כבר עבר את השלב הבסיסי בבישול, שלב
שבו מנסים קצת לחפף. א' לא קנה את ההסבר.
על מנת לא לפגום באווירת השמחה הבטחתי לו על אתר להציע מתכון אחר, בלי בצק
עלים כמובן... משהו טעים ומשביע, אבל לא מסובך.
את המתכון האסקפיסטי הזה קיבלתי מדודתי א' (באמת ! זה שמה, אני לא אשם
שרבים מבני משפחתי ומכרי בחרו בשמות המתחילים בא'...), אשתו של רופא ידוע הבקי הן
ברזי מערכת העיכול והן במה שראוי לבוא בשעריה.
הנה אפוא המתכון לקיש גבינות צאן ועשבי תיבול.
קלתית
- שתי כוסות קמח
מלא (כזכור, אני מעדיף את גרסת ה 70%, אבל מובטחני שגם קמח מלא לגמרי יצלח
למלאכה).
- 150 גר' חמאה
(מי שחושש, בצדק, לכולסטרול, שימיר את החמאה בשני שליש כוס שמן זית או למציר
שמן קנולה). למשקיעים יש גם חמאה מחלב צאן !
- ביצה
- קורט מלח
יוצרים מהחומרים תערובת פירורית, מוספים שתי כפות מים קרים ולשים לבצק
יציב ולא דביק. משאירים במקרר לכשעה (אין לי מושג מה מעוללת שהות זו לבצק, אבל זה
מה שאמרו לי לעשות).
המילוי
כאן אפשר לתת לדימיון דרור
- 250 גר'
גבינות צאן (עדיף גבינות עזים, למה ? ככה). אלו גבינות ? אילו אחוזי שומן ?
הכל תלוי בכם ! בטעם שלכם ובתקציב (הידעתם שגבינת קשקבל עולה קרוב ל 100 ₪
לק"ג !! אבל יש עוד סוגים, קצת יותר זולים, קצת). אחת מקרובותיי החליטה
שהיא נגעלת מגבינות צאן (למה ? ככה !) אז כשהכנתי להם את הקיש הנזכר עמדו
לפני שתי אפשרויות:
v
לרמות את
המתכון ולהכניס גבינות בקר (יש קשקבל בקר ! לא ממש יותר זול...).
v
לרמות את
הקרובה ורק לספר שהכנסתי גבינות בקר...
מכיוון שגם היא קוראת את גוש4 אין לי ברירה אלא
להודות שבחרתי באפשרות הראשונה. יצא טעים גם כן, אבל גם בלי להיות אנין טעם – אין
על גבינות צאן.
חצי כוס עשבי תיבול קצוצים דק. אלו עשבי תיבול ?
מה שיש לכם בבית ומה שאתם אוהבים ! פטרוזיליה, שמיר, סלרי, עירית, בצל ירוק,
בזיל... נו, מה שבא לכם וטעים לכם. הכל הולך.
- שמנת מתוקה.
- 3
ביצים.
- כף זמן זית.
מערבבים את כל הרכיבים, יוצקים על הקלתית (שקודם לכן דאגנו לשטח אותה על
תבנית 26 משומנת). מכניסים לתנור ל 30 – 40 דקות בחום בינוני (המכונה 180 מעלות,
אבל כזכור, זה ממש תלוי בתנור שלכם שאני מקווה שכבר פיתחתם איתו הכרות קרובה
וקשרים חמים).
התערובת הנוזלית מתקשה והשכבה העליונה יוצאת חומה משהו.
פורסים ואוכלים. יאמי !
(פורסם בגוש ארבע)
