מסביב לעולם ב X ימים....

אין כמו גוגל. בלחיצת מספר מקשים הגעתי לאתר בינלאומי של טיסות ( www.wego.com‏) ובדקתי בו את האפשרות (התיאורטית !!) להקיף את העולם. הנה הממצאים:

הטיסה לבנגקוק יוצאת מנתב"ג ביום שני באחת-עשרה בלילה ונוחתת שם קצת לפני שלש בצהרים אחרי כ 11 שעות טיסה. שם ממתינים כשעתים וחצי לטיסה לסידני (אוסטרליה). הטיסה מגיעה לשם קצת אחרי חמש בבוקר יום רביעי. שם צריך להמתין כשש וחצי שעות לטיסה ללוס אנג'לס. זו טיסה של חצי יום ! אבל הודות לפלאי קו התאריך היא נוחתת בארה"ב ביום רביעי בשש וחצי.. משם חזרה לישראל (כולל עצירה בטורונטו לשעה וחצי) הגעה ביום חמישי ב11 בבוקר.

סך הכל מרגע היציאה ועד החזרה - יומיים וחצי (ועלות של כמעט 25,000 ₪).

לא לאבד את הראש

"הֹדיים! חשבה המקסיקנית – ותדפק את סוסה שימהר לרוץ בדהרה..... אפס, כוונתה זו נודעה חיש מהר גם לרודפיה. אך הנה בהגיעה עד ראש הגבעה ראתה למטה המון טחסים אשר ראוה  גם הם.... תוצאת הופעתם של ההודים היו, שרב אלו שהאשימו קדם את דזרלד בעון הרצח החליפו חיש מהר את דעתם...."  ('פרש בלי ראש', מהד' יזרעאל תשי"ב עמ' 271)

כשקראתי אי אז לפני עשרות שנים את ספרו של תומס מין ריד 'פרש בלי ראש' (תרגום א' רוזט, הוצאת יזרעאל), תמהתי היכן נמצאים בו זמנית אמריקאים, הודים, מקסיקנים וטחסים (מה זה ??) ואיך מבטאים את שמו של לוכד המוסטנגים מוריס דזרלד...

 הוצאת אסטרולוג (מיסודה של ידיעות ספרים) מתרגמת מחדש ספרים ישנים (שם יצא לאור 'קפטן בלאד שנסקר כאן לפני חודש) והפעם בחירה משובחת בספר שתרגום חדש שלו מתבקש ולו מהלשון הארכאית של התרגום הקודם. הבה נראה את התרגום החדש של הקטע לעיל:

"לוס אינדיוס! – אינדיאנים – המקסיקנית מלמלה מוכנית תוך שהיא נועצת את הדרבנות בצלעות סוסה, ופותחת בדהרה מלאה לעבר הברוש. מבט מהיר לאחור מגלה לה שהם דולקים בעקבותיה....

...היא משנה את נתיבה ורוכבת לאורך שפת הצוק – קרוב עד כדי להסב אליה את תשומת לב הטקסנים שלמטה...

מראה הפראים חולל שינוי מהיר נוסף בתמונת הזירה... ושינוי פתאומי לא פחות במחשבותיהם של הניצבים עליה. הרוב שהיה עד כה בדעה שמוריס ג'רלד הוא רוצח הפך למיעוט,..." (מהד' אסטרולוג עמ' 474)

אין ספק שחלק מן התעלמות נפתרו בזכות התרגום המעודכן. שימו לב לדילוגים הרבים שבקטע החדש, התרגום הראשון הרשה לעצמו לקצר את הספר במקצת והתרגום החדש מטפל גם בנקודה זו.

אז מה יש לנו בספר הרפתקאות לנוער זה ? בערבות טקסס שלפני 150 שנה מתפתחות במקביל מספר עלילות, אהבתם של לואיזה בת בעל האחוזה ומוריס ג'רלד לוכד המוסטנגים, שנאתם ההדדית של זה האחרון וקפטן קלהון בן דודה, העלמותו של אחיה של לואיזה, קנאתה של איזידורה המקסיקנית, הציד השורשי זב (זבולון) סטמפ בתפקיד בלש חוקר ומעל לכל הופעתו המצמררת של הפרש בלי ראש המטיל אימה על רוכבי הערבה.

הכותב, תומס מין ריד, יליד אירלנד (כמו גיבור ספרו זה – מוריס ג'רלד)  היגר לארה"ב ואף שרת בצבאה במסגרת המלחמה עם מקסיקו באמצע המאה הי"ט (אם כי מעולם לא הגיע לדרגת קפטן). חלק מספריו נכתב על בסיס חוויותיו מאותה תקופה (ספר נוסף שלו מאותה תקופה הוא 'סיירת ורה קרוז' שיצא לאור בהוצאת כתר). עמדותיו הגזעניות למדי באות לידי ביטוי גם בספר זה כשהוא למעשה נואם בשבח הקולוניאליזם הלבן אל מול תביעותיהם של אדומי העור הנדחות על ידו כ'אבסורדיות' (עמ' 482). ולמרות שעל פי המסופר היה ממתנגדי העבדות, אין לדבר זכר בסיפור זה. גם פערי המעמדות לא מתערערים בספר.

למרות זאת הספר מומלץ לקריאה. העלילה בו מציאותית מאד ובימי עידן הפנטסיה – גם זה משהו. גם ספר זה ניתן להורדה בחינם (באנגלית) מאתר פרויקט גוטנבורג - http://www.gutenberg.org/ebooks/35587

גם כן עכביש

נערה גדלה בבית יתומים... פתיחה כזו עלולה להבריח את הקורא שאולי לא מעונין שהקריאה האסקפיסטית שלו תביא אותו לספר של דרמה מלנכולית שגם אם סופה טוב, הרי שבדרך הוא עשוי להזיל דמעות רבות (הקורא הזה הוא כמובן אני..).

למי קראת 'מתייון' ?

כל שנה בחנוכה צץ לו מחדש פולמוס 'מי הם המתיונים המודרניים'. כמעט תמיד מדובר בכינוי גנאי והכותבים מצמידים אותו ליריביהם האידאולוגיים. למען האמת, נראה שהשינויים בין הימים ההם לזמן הזה הם כל כך גדולים שאי אפשר באמת לתת תשובה לשאלה זו.

ביוגרפיה מלכותית מסוג אחר

כותבי ביוגרפיות נמצאים, בעיני כקורא - בדילמה. כתיבה מדויקת ומפורטת יוצרת ספר משמים שהקורא הממוצע, בודאי הקורא הצעיר, מתקשה לצלוח. גם האנקדוטות והרגעים המותחים, הולכים לאיבוד בשלל אירועים יומיומיים טרחניים. לעומת זאת - כתיבה קלילה וסיפורית משהו, עלולה לשטח את הדמות או לגמדה, לפחות בעיני  הקורא הבקי במקצת הפרטים או הקורא המתעניין בהיבטים שוליים של חייה של הדמות עליה נכתבת אותה ביוגרפיה.

שודדי ים

פיראטים

המסגרת ברורה ודי שבלונית. הגיבור נעקר בכפיה ממקום חיותו באנגליה ונמכר לעבדות (!), איך שהוא הוא מצליח להשתחרר אך רק במחיר הפיכתו לפיראט, פיראט מוסרי כמובן. ובינתיים אהובתו נתונה ללחצים להינשא לאחר.

מה בכל זאת מבדיל בין שני ספריו של רפאל סבטיני – 'נץ הים' ו'קפטן בלאד' ? התפאורה! 'נץ הים' מתרחש בגזרת הים התיכון בסוף המאה הט"ו. גורלו של אוליבר טרליסיאן מגלגל אותו אל בינות לפיראטים המוסלמים של צפון אפריקה שכונו בשם 'קורסארים'. הללו הטילו את אימתם על חופי הים התיכון מהמאה הט"ו ועד אמצע המאה הי"ט שאז כוחות משותפים של ציי אירופה וארה"ב שמו קץ לשלטונם. גיבורנו מעדיף להתאסלם ולהפוך קוראסר מאשר למות כעבד נוצרי. בשיא כוחו הוא חוטף את אהובתו מאנגליה אולם אז מתחילה העלילה להסתבך..

לעומתו, ד"ר פיטר בלאד מואשם בסיוע למרד במלך אנגליה ונשלח לעבדות בברבדוס. מומחיותו כרופא ולשונו החריפה מביאים אותו למעמד מיוחד. מושל האי מחבב אותו, אדונו (זה שקנה אותו) מתעב אותו ואילו אחיניתו העצמאית מגלה בו ענין. בסופו של דבר מקבלת הקרירה של בלאד תפנית חדה והוא מוצא עצמו כמפקדה של ספינת פירטים משגשגת. האם יזכה בלאד לשוב אל הצד הנכון של החוק ? האם תשכיל האישה שאותה למד לאהוב לחדור אל נבכי ליבו? התשובה כמובן ברורה, אבל המה והאיך עדין מרתקים.

רפאל סביטיני (1875 – 1950) שנולד באיטליה אך גדל וחי באנגליה כתב עשרות ספרים שרק מעטים מהם תורגמו לעברית. שני הספרים הנזכרים פורסמו בתחילת המאה הקודמת והם מספריו היותר מפורסמים. סביטיני אומנם כתב רומן דימיוני, אולם הקפיד לבסס את התפאורה על מידע היסטורי בדוק. כך למשל מתבסס הסיפור של 'קפטן בלאד' על אירועים אמיתיים שהתרחשו באנגליה כשאחרי מרד מונמות' נגד המלך ג'ימס, הוצאו מאות אנשים להורג ורבים אחרים נשלחו לעבדות באיי הודו המערבית.

כמעט מאה שנה לאחר פרסום הספרים של סבטיני, יצא לאור ב 2003 ספר של סיליה ריס. התבנית של ספרה של ריס דומה להפליא לתבנית של סבטיני (האמנם פלגיאט ?) למעט הבדל תהומי אחד – אצל ריס הגיבור היא בעצם גיבורה. השם באנגלית – Pirates! לא מסגיר את הענין כמו השם של התרגום 'שודדות ים' (וחבל). אמנם הסיפור מתרחש במאה הי"ח, אבל עדין מוצאים אנו את הגיבורה שבעצם נמכרת להיות אשתו של בעל מטעים אלים וגס. בבריחתה ממנו היא מתגלגלת, מחופשת לגבר אל ספינת שודדי ים וכך מתגלגל לו הסיפור שכמובן אינו נעדר רומנטיקה.

סיליה ריס היא סופרת אנגליה. אחרי שעסקה בהוראה שנים רבות החלה לכתוב רומנים לנוער (ספרה הראשון התפרסם כשהיתה בת 44). כמו סביטני גם היא מנסה למקם את העלילה הדמיונית על רקע אמיתי.

משום מה סוגת שודדי הים מציירת אותם לעתים קרובות כ'טובים', או למצער הדמויות שהקורא (או צופה אם נזכיר כאן את סדרת הסרטים מבית דיסני – שודדי הקריביים) אמור להזדהות איתם. זו לא רק דילמה חינוכית של הורה צדקן, אלא שאלה שניסרה בחלל העולם כבר בתקופה הנידונה. שודדי הים היו לא פעם זרוע ארוכה (ומוכחשת) של מדינות (א-לה-סטייל פעולות ה 101). במצב כזה לא ברור אם שודד ים, כמו למשל סר (!) פרנסיס דריק הוא גיבור או נבל. כנראה שזה תלוי בעיני המתבונן. שני הסופרים שלנו נוקטים בגישה מבלבלת ובה בכל הצדדים, הפיראטי או הממלכתי יש הגונים ומנוולים, החמאה לא מרוחה מצד אחד.

בעולם של סרטי 'שודדי הקריביים', שלשת הספרים אולי ימשכו את הנוער חזרה אל הדפים. שלשתם ראויים לקריאה על ידי בני נוער ועל ידי מי שכמוני עדין אוהב ספרות נוער. מבין שלשתם אהבתי יותר את קפטן בלאד, אבל זה כנראה ענין של טעם אישי.

נ"ב

היו גם היו שודדי ים יהודים. שודד ים מפורסם שכזה היה הרב (!) דון שמואל פלאג'י. ספר בדיוני הכרוך בקורותיו הוא 'פרחיה בין שודדי הים' של דן צלקה.

נץ הים / רפאל סבטיני (תרגום: עידית שורר), כתר תשס"ח

קפטן בלאד / רפאל סבטיני (תרגום: ליאורה כרמלי), אסטרולוג תשע"ב

שודדות ים / סיליה ריס (תרגום: איריס ברעם), כתר תשס"ט

פורסם ב'גוש ארבע'

שבת נח (שבת קיימות)

ארגוני שמירת סביבה דתיים בחרו את שבת נח להיות 'שבת קיימות'. דווקא פרשת נח כי בא נזכר המין האנושי כמי שמחריב את העולם במפעלותיו הרעים ורק נח, הירוק, משמר בצו ה' את מגוון המינים (ואולי לא את כולם? אולי חלק אבדו במבול ?).