בואו נשים את הקלפים על השולחן. ההצעה לסוף שבוע ארוך של שבת-ראשון היא בלוף. אם אתם זבנים או מוכרנים או קופאים או מאבטחים או טכנאים או ספקים, או עצמאים וכו' וכדו' וכיוצ"ב, ברור לכם שתעבדו גם ביום ראשון.
מעבודה בשבת הצלחתם, אולי, להתחמק. 'אולי', מפני שבאמת לא כל המשק עובד בשבת. 'אולי' מפני שגם אם העסק שבו אתם עובדים פועל בשבת, אם בהיתר חוקי או, מה שיותר סביר, בניגוד לחוק ולרוחו, אולי ניתלתם בחוקי התורה בשביל לא לעבוד בשבת וחג. אולי.
אם תתקבל ההצעה לסוף שבוע ארוך, זה לא יחול עליכם. למעסיקים לא תישאר איזו עכבה דתית מלהפעיל את העסק ולכם לא יהיה תירוץ. אתם תעבדו. תעבדו כדי שהעובדים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, אולי בבנקים ובחברות מסוימות – יוכלו לנצל את יום החופש ולבלות בקניון שבו אתם עובדים.
אומרים שגם בתי הספר ישבתו מלימודים ביום ראשון. איך תסתדרו עם הילדים שלכם ? תאלצו להוציא נתח נוסף מהכנסתכם הזעומה לטובת סידורים לילדים, כדי שילדים אחרים, בנים למשפחות אמידות יותר, יוכלו לבלות בקניון. אילו לפחות היה זה קניון באיזה נחל בערבה...
במקום יום ראשון האבוד, מדברים על יום לימודים ארוך. במקום לסיים בין 12 ו 14, יסימו תלמידי היסודי ב... שש בערב ? תלמיד בכיתה א' יבלה בבית הספר עד שעות הערב, עת חוזרים הוריו? לא סביר וזה לא יקרה. גם כיום יש להורים קשיים עם שעת סיום הלימודים, מעבר ליום עבודה ארוך יותר רק יחריף את הבעיה. אני מניח שברור לכולם שבמבנה החברתי שלנו מי תהינה אלו שתשלמנה את המחיר, הן בקיצוץ המשרה והן בויתור על התפתחות הקריירה.
תרשו לי להעיר כאן הערה מגזרית. אין ספק שבתי הספר הפרטיים במגזר הדתי לאומי יקיימו לימודים בימי ראשון כרגיל אולי אפילו בתגבור תורני (על בתי הספר במגזר החרדי אין בכלל מה לדבר). זה יקרה גם מסיבות אידיאולוגיות וגם מסיבות פרקטיות. מצב זה יקשה מאד על הממ"דים שכבר כיום נמצאים במאבקים שונים אל מול ההפרטה בתחום החינוך.
ונחזור לכלל הציבור.
למי אפוא בוער לתת עוד יום 'חופשי' ל'ציבור' ? התשובה גלומה בציטוט שהביאה סופיה רון-מוריה מפיו של יו"ר הקואליציה – העדר יום חופש למגזר הדתי תפגע בצריכה. הווה אומר שמטרת יום החופש היא לשלוח את עם ישראל לקניונים על מנת שיוציא עוד יותר כסף על מנת שהצריכה תגדל, לשמחתם של הסוחרים, התעשינים והיבואנים.... מעבר לשאלה מנין יבוא הכסף הזה (לא נראה לי שכיום אנשים שומרים את הכסף בחשבון הבנק שלהם רק מפני שאין להם מתי ללכת לחנות....) יש לתהות ולכעוס על כיוון האנטי-חינוכי של הממשלה. במקום לשקוד על טובת הציבור כולו ולעודד צריכה נבונה ומבוקרת, דוחפת הממשלה את הציבור לצריכה בלתי מבוקרת.
אם מישהו באמת היה חושב על טובת העובדים, או על חיזוק התא המשפחתי, היה אפשר ליזום קיצור שבוע העבודה מ42 שעות ל 36למשל ולאכוף זאת בחומרה (גם על חברות ההיטק). לפי מה שהתפרסם במוסף הכלכלה של העיתון, זהו שבוע עבודה מקובל בעולם. מי אמר שחייבים לחקות את מספר ימי העבודה? עדיף לחוקת את משך שבוע העבודה. מהלך כזה אולי גם יקטין את האבטלה אם המעסיקים ירצו למלא את שעות העבודה שהופחתו. אפשר להגדיל בחוק את מספר ימי החופשה של כלל העובדים מ 14 ל 30 ואולי גם יותר.
אם מאידך היו רוצים לדאוג לתרבות הפנאי של הציבור, וגם כאן יש היבט של חיזוק התא המשפחתי, אפשר היה לקבוע שביום החופש יהיה שבתון מחלט ממסחר ובידור ובמקום זאת יהיו המוזיאונים, אתרי המורשת, שמורות הטבע ודומיהן פתוחים לקהל חינם אין כסף. אולי אפשר גם להפוך את היום הזה ליום השתלמויות שבו יתקיימו קורסים בהנחה לכלל הציבור (מה שיאפשר לציבור להתקדם בהשכלתו המקצועית או להעשיר את השכלתו הכללית).
אל דאגה, להצעות אלו אין שום סיכוי. הן עולות למדינה כסף בעוד שההצעה המקורית אמורה להעשיר את חשבון המדינה (מהמיסים על הבזבוזים של יום ראשון).
את הציבור הדתי מנסים לפתות ברעיון ששמירת השבת תחוזק. אילו באמת היו מציעים שיום השבת יהפוך לשבתון מחלט – לא קולנוע ולא כדורגל, לא קניונים ולא ברכות שחיה , לא נתב"ג ולא תחבורה ציבורית – אז אולי אפשר היה לראות ברעיון סוף השבוע הארוך משהו מפתה (גם דתית וגם סוציאלית). הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי ולכן אי אפשר לראות כאן משום 'פיתוי' לציבור הדתי. הרי את משחקי הכדורגל אפשר היה מזמן להעביר ליום שישי וזה לא קרה.
זוהי באמת שעת מבחן לציונות הדתית. לכאורה יש בהצעה כמה יתרונות למגזר הציוני-דתי. אולי יהיה נוח לחלק מחובשי הכיפות הסרוגות לקבל עוד יום חופשי לבילוי ולטיול. אולי באמת אפשר יהיה לחזק את שמירת השבת. אבל הציונות הדתית איננה רק 'המפלגה של המגזר'. לציונות הדתית יש חזון כללי יותר ולטובת המדינה ואזרחיה, יש לדחות על הסף את הרעיון שיגביר את אי השוויון בחברה ויקשה עוד יותר על אמהות עובדות. יש להתנגד לרעיון שבבסיסו מונחת תרבות הצריכה. במקום זאת יש לקדם רעיונות יהודים יותר המאדירים את תרבות ההשכלה, את החינוך, את ההסתפקות במועט אם גם לא סגפנות). כאמור – יש רעיונות כאלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה