סטרוגוב, מיכאל סטרוגוב

מה תאמרו על דמותו הספרותית של הצאר הרוסי ושל שליחו? האם תתפללו להצלחתם של הקוזקים? סביר שקורא ישראלי יהודי בעל מודעות היסטורית, יזהה את הדמויות הללו עם ה'רעים' שבספר. על כן נדרש מהפך נפשי מסוים מהקורא העברי כשהוא בא לקרוא את ספרו של ז'ול וורן – מיכאל סטרוגוב. גיבורו של הסיפור של שליח של הצאר אלכסנדר השני.

במקום פרידה מיעקב דון הי"ד

איך ניפרד ממך, יעקב, אחרי שהלכת מאיתנו בחטף? אחרי שכדור אקראי של מרצח קיפד את פתיל חייך, ממש בפתח הישוב, כשאתה נוסע מכיבוד הורים ללימוד תורה עם הבנים ?

איך ניפרד ממך, יעקב, ומאות, אם לא אלפי, תלמידיך ותלמידותיך, הם עדות חיה לאהבתך את ההוראה ואת התלמידים, סיפור חיים של איש מחבק ומכיל ?

איך ניפרד ממך, יעקב, ודיוקן דמותך התמירה עוד נדמה לנו כעומד במקומך בבית הכנסת, משם ליווינו אותך בשירה וריקודים הראויים לחתן בראשית, בדרכך לברך על ספר התורה שהצלתם, אוד מוצל מאש ממש ?

איך ניפרד ממך, יעקב, ושפמך השחור, שפם של איש תורה ועבודה, עוד ניבט אלינו מכל תמונה ואיור, סמל לעשיה הבלתי פוסקת בה עסקת מעודך ?

איך ניפרד ממך, יעקב, וחיוכך הנצחי עוד מלווה אותנו ובת הצחוק שלך עוד נשקפת מעינינו, מקשיבה או מספרת דבר חידוד?

איך ניפרד ממך, יעקב, ופסיעותיך עוד מהדהדות באזנינו, בוועד, בבית הספר, בבית הכנסת, בשבילי העפר של גוש עציון ?

איך ניפרד ממך, יעקב, ומשפחתך – אישתך שרה, בניך אביעד, מאור וידידיה, בתך רחלי, עדיין ממשיכים בדרכך בקרבנו ?

לא, יעקב, לא נוכל להיפרד ממך.

אותך לקחו. חותמך נשאר.

לנצח ננצור את דמותך.

לעד נזכור את אישיותך.

(פורסם ב'חידוש באלו"ש' - הבטאון המקומי של אלון שבות)

יעקב דון הי"ד (צולם בידי אלישיב לויתן)

"וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב"

הריטואל היה קבוע פחות או יותר. לקראת ערב הייתי שולח לוSMS  ובו תהייה אם ניפגש באותו ערב אם לאו. לעיתים הסתייע ולעיתים לא. לפעמים הוא היה צריך שכנוע קל ולפעמים הוא היה צריך לשכנע אותי. לפעמים שמחנו לצרף חבר נוסף.

כשלון עם הרבה אבות

כינוס הועדה למינוי דיינים הוליד 22 דיינים חדשים לבתי הדין האזוריים. הדיון במינוי דיינים לבית הדין הגדול נדחה. יש לזכור שבית הדין הגדול התרוקן למעשה וכיום הוא מונה דיין אחד בלבד בנוסף לרבנים הראשיים שלא הוסמכו לדיינות אך יושבים בדין מתוקף תפקידם.

יחיד וציבור בגוש קטיף (ליום הזכרון העשירי לחורבן ישובי גוש קטיף וצפון השומרון)

נניח שבמהלך סלילת כביש נאלצים הרשויות להפקיע את נחלתו של אזרח פלוני. דברים שבכל יום. הצפיה היא שהרשויות יפצו את אותו פלוני כדבעי, על אבדן נחלתו, פרנסתו, אפילו על נוף מולדתו. נדיר שזה קורה בלי מאבק משפטי. דברים שבכל יום. ובכל זאת, למרות שעוולות כאלו מעוררות כעס, למרות שהן יותר מראויות לטיפול, למרות שהן מערערות את האמון של האזרח (לא רק פלוני הנזכר) ברשויות, לא מצאנו שמעשים אלו מביאים למחאה עממית נרחבת. אולי בגלל שהם נפרדים, אולי כי הם רחוקים מלבם של רוב האזרחים. בכל זאת יש תקווה שאיכשהו הרשויות יתעשתו וינהגו באזרחים שרכושם מופקע למען הכלל בצורה הוגנת וראויה. בשורה התחתונה מדובר בסוגיה אזרחית.

מסקנות ראשוניות מהפרשה החדשה של הרב מהצפון

נפתח ונאמר שאינני יודע מי הוא 'הרב מהצפון' המדובר. כנראה שאין לי קשר לקהילתו כי לא הגיעו אלי כל ריקושטים שהם. כל שאני יודע הוא מרסיסי המידע בתקשורת המדברת על ראש ישיבה מקובל וכריזמטי שהתגלה כאחד השפלים.

בין חופש לחופשה

לאחרונה שוב עלתה שוועתם של הורים על הפער הגדול שבין חופשתם של ההורים ובין חופשת הילדים מלימודים, מה שמצריך התארגנות מורכבת ויקרה מצד ההורים. הצעה שעולה מדי פעם היא להעביר את בתי הספר לחמישה ימי לימוד בשבוע. במאמר קצר זה ננסה להבין את הבעיה, את הפתרון המוצע ובעיותיו ולבסוף ננסה להתוות מהלך פתרון אחר. נקדים ונעיר שכל המספרים במאמר מעוגלים בכדי להקל על הקריאה.