תגובה לרב אנונימי

נתחיל בגילוי נאות. אני לא רב. לא ר"מ בישיבה, לא רב בקהילה, לא סיימתי עדיין את מבחני הרבנות של ואני משתדל לא לריב בכלל.

ובכל זאת, ואולי בגלל זאת, מכתבו של הרב האנונימי (לא רוצה לקרוא לו 'פחדן' כי פרנסה היא דבר חשוב) מכעיס אפילו 'בעלבת' שכמוני. המכתב רצוף חצאי אמיתות, לשון הרע ואפילו הוצאת שם רע על ציבור עד שאינני יודע כיצד אפשר לעשות תשובה מחטא שכזה (הולכים ומבקשים סליחה מכל אחד ואחד ??). תרשו לי אפוא לעשות קצת סדר בדברים.

לתפוס אמריקה בארץ

קיץ, העונה המתה של השנה. השמש קופחת במלוא עוזה, אפילו בגוש עציון חם בימי הקיץ ולשחק כדורסל במגרש לא מקורה – קצת מסוכן. רוב ההורים עדין עובדים במלוא המרץ (בתוך המזגן), אבל הילדים, מה איתם ? בסדר, יש קצת קייטנות וגם פעולות של רכזי הנוער. יש גם תפילה מאוחרת וקביעת עיתים לתורה – הכל טוב, אבל יש עוד הרבה זמן פנוי. אז יושבים שעות מול המסכים הגדולים והקטנים למגינת לבם של ההורים. אבל מה אפשר עוד לעשות ? האם יש אלטרנטיבה ?

המדריך לעוגת הגבינה הגנרית

כל שנה מבקשים ממני לכתוב איזה מתכון של עוגת גבינה. בעצם, יש אנשים שמתפלאים לגלות שיש יותר ממתכון אחד לעוגת גבינה. חברים וחברות יקרים. נמאס לי ! אז במקום לטרוח ולתת כל שנה מתכון חדש, אני מתכבד להגיש לכם את המתכון הכללי לכל עוגות הגבינה בעולם.

עוגת הגבינה הג'נרית בנויה משלשה חלקים (רק אחד מהם חובה), שלשה תהליכים ושלשה טויסטים. בחירה מושכלת שלהם תביא לכם מגוון של עוגות גבינה.

האתגר התיאורטי של הימין

בואו נשתתף בתרגיל מדיני דמיוני. נניח שמחר מניח האויב הערבי שבכאן את נשקו. החמאס סותם את המנהרות, מזדכה על האמל"ח ומתחיל לעסוק בצדקה, הרשות מפסיקה את ההסתה וכל הערבים מכריזים על רצונם לחיות איתנו בשלום. רק שנגיע להסדר מדיני כלשהו.

סטרוגוב, מיכאל סטרוגוב

מה תאמרו על דמותו הספרותית של הצאר הרוסי ושל שליחו? האם תתפללו להצלחתם של הקוזקים? סביר שקורא ישראלי יהודי בעל מודעות היסטורית, יזהה את הדמויות הללו עם ה'רעים' שבספר. על כן נדרש מהפך נפשי מסוים מהקורא העברי כשהוא בא לקרוא את ספרו של ז'ול וורן – מיכאל סטרוגוב. גיבורו של הסיפור של שליח של הצאר אלכסנדר השני.

במקום פרידה מיעקב דון הי"ד

איך ניפרד ממך, יעקב, אחרי שהלכת מאיתנו בחטף? אחרי שכדור אקראי של מרצח קיפד את פתיל חייך, ממש בפתח הישוב, כשאתה נוסע מכיבוד הורים ללימוד תורה עם הבנים ?

איך ניפרד ממך, יעקב, ומאות, אם לא אלפי, תלמידיך ותלמידותיך, הם עדות חיה לאהבתך את ההוראה ואת התלמידים, סיפור חיים של איש מחבק ומכיל ?

איך ניפרד ממך, יעקב, ודיוקן דמותך התמירה עוד נדמה לנו כעומד במקומך בבית הכנסת, משם ליווינו אותך בשירה וריקודים הראויים לחתן בראשית, בדרכך לברך על ספר התורה שהצלתם, אוד מוצל מאש ממש ?

איך ניפרד ממך, יעקב, ושפמך השחור, שפם של איש תורה ועבודה, עוד ניבט אלינו מכל תמונה ואיור, סמל לעשיה הבלתי פוסקת בה עסקת מעודך ?

איך ניפרד ממך, יעקב, וחיוכך הנצחי עוד מלווה אותנו ובת הצחוק שלך עוד נשקפת מעינינו, מקשיבה או מספרת דבר חידוד?

איך ניפרד ממך, יעקב, ופסיעותיך עוד מהדהדות באזנינו, בוועד, בבית הספר, בבית הכנסת, בשבילי העפר של גוש עציון ?

איך ניפרד ממך, יעקב, ומשפחתך – אישתך שרה, בניך אביעד, מאור וידידיה, בתך רחלי, עדיין ממשיכים בדרכך בקרבנו ?

לא, יעקב, לא נוכל להיפרד ממך.

אותך לקחו. חותמך נשאר.

לנצח ננצור את דמותך.

לעד נזכור את אישיותך.

(פורסם ב'חידוש באלו"ש' - הבטאון המקומי של אלון שבות)

יעקב דון הי"ד (צולם בידי אלישיב לויתן)

"וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב"

הריטואל היה קבוע פחות או יותר. לקראת ערב הייתי שולח לוSMS  ובו תהייה אם ניפגש באותו ערב אם לאו. לעיתים הסתייע ולעיתים לא. לפעמים הוא היה צריך שכנוע קל ולפעמים הוא היה צריך לשכנע אותי. לפעמים שמחנו לצרף חבר נוסף.