התפרקות העבודה ?

השבוע הודיע יו"ר (לשעבר) מפלגת העבודה על פרישתו ממפלגת העבודה יחד עם מספר תומכים להקמת סיעה חדשה בכנסת – סיעת העצמאות.

יש המזדרזים להספיד הן את סיעתו החדשה של אהוד ברק והן את שאריות מפלגת העבודה. אולם כפי שאמר מרק טווין, דומה שהשמועות על מותה של מפלגת העבודה – מוקדמות מדי. אם תשכיל העבודה למנף את פרישת היו"ר הלא אהוד שלה למטרת מיצוב סדר היום שלה מחדש, יתכן שפרישת ברק רק תועיל לעבודה.

אסון של מי ?

השרפה הגדולה בכרמל ואסון אוטובוס צוערי השב"ס ומותם של שוטרים וכבאים זעזע, בצדק, את המדינה. תחושה קשה של כשל מערכות מרחף באוויר. העיתונות התמלאה בתיאורים מזעזעים על מצב מערך כיבוי האש, מבקר המדינה פרסם בתזמון מופלא דוח קשה על המערך הזה. האשמות הוחלפו בין בכירים, שר הפנים דרש ועדת חקירה ממלכתית ואחריו החרו החזיקו נציגי משפחות הנספים, כל אחד מסיבותיו הוא. ההרגשה העממית היא שיש מה לחקור ויש מה לשפר.

אלא שלמרות הכל חובה עלינו להפריד בין שני מרכיבי האירוע: השרה עצמה והטרגדיה של האוטובוס.

כאמור נשמעה ביקורת חריפה על מערך הכבאות בארץ, ציודו המיושן, התקנים החסרים, העדרם של מטוסי כיבוי ועוד. טענות אלו תקפות ונכונות גם לו היתה השרפה גובה מחיר רק מעצים ורכוש. גם בלי אבדות בנפש דומה שיש מקום לשידוד מערכות משמעותי במערך הכבאות. אינני בר הכי לקבוע האם נדרש מערך כיבוי מוסק או מוטס ומהם רכבי הכיבוי שיש לרכוש, זה תפקידם של משרדי הממשלה השונים. יש אולי מקום לבחון מי אחראי על ההזנחה המתמשכת של שירותי הכיבוי, אולם לא בטוח שיש כאן 'אשמים' בכלל. היתה זו מדיניות מוצהרת לקצץ בשירות הציבורי. אולי היתה זו מדיניות מוטעית, גם כעקרון וגם ביעדי הקיצוץ, אולם דומה שמדיניות נפשעת וחסרת אחריות אין כאן. בכל מקרה סביר להניח ששרפתם של מיליוני עצים לא היתה מעוררת את אותה סערת רגשות כמו שרפה שכילתה חים של עשרות בני אדם.

מצד שני, גם לו היה מערך הכבאות בישראל מצויד כדבעי ומטוסי הכיבוי היו ממריאים מיידית לתקוף את השרפה הגדולה והיו משתלטים עליה יומיים קודם, לא בטוח שהצוערים שנלכדו באש עוד בשלביה המוקדמים, היו מצליחים להיחלץ. במקרה כזה היינו עשויים למצוא את עצמנו אל מול טרגדיה אנושית, אבל עם כרמל ירוק. ההחלטה אד הוק בדבר נתיב הנסיעה של האוטובוס אין לה ולא כלום עם מצב מערך הכבאות. אינני יודע מי קבע את הנתיב ועל סמך איזה מידע הוא קבע את שקבע, גם עניין זה ראוי להיחקר, בנפרד מהחקירה הקודמת.

מי שמשרבב את שתי החקירות לאחת, חשוד בניסיון לניצול ציני (ופוליטי) של החקירה השניה, הטעונה יותר מחד אבל כנראה נטולת הקשרים פוליטיים, לצורך קידום החקירה הראשונה. החקירה הראשונה היא אולי אפרורית וטכנית, אך עשויה להטיל דופי בהתנהלותם של בכירי הממשלה, החקירה השנייה היא בעלת פוטנציאל לרגשות רבים (מצטלם טוב בטלוויזיה) אך ככל הנראה לא תזעזע את הממשלה.

הדבר הנכון לעשותו הוא להקים שתי ועדות, אשר על היקפן וסמכותן אפשר לדון. אבל שתי החקירות צריכות להתנהל בנפרד !

אל תירא ישראל

שירו של אביהו מדינה מוכר וידוע, לפחות הפזמון שלו:

"אל תירא ישראל אל תירא

כי גור אריה הלא אתה

ואריה אם ישאג מי לא יירא"

אולם בניגוד למה שחושבים רבים זה אינו ציטוט של פסוק, אלא פראפרזה על הנאמר בפרשתנו (מ"ו ב-ד):

וַיֹּאמֶר -לֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָקֵל -לֹקֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם: אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ:

מדוע נדרש הקב"ה להרגיע את יעקב אבינו 'אל תירא' ?

יומן טיול אילת תשע"א

אחרי עשרות שנים החלטנו לנסוע לאילת. ולא, לא בחנוכה – שבועים לפני. למה ? ככה. אלו ימי החופשה שהמעסיק הואיל בטובו לשחרר – שלשה בסך הכל. לזיכוי הרבים החלטתי לשתף אתכם במה שעשינו, כולל תיאורים מפורטים, אתם מוזמנים לטול את מה שנראה לכם ולשתף בהמשך בדברים חדשים שעשיתם. סימון של (מ) משמעו מיקום האתר במפת גוגל.

וחרה אף ה' ועצר את השמים ?

טענותיו של הרב משה ליכטנשטין שליט"א, מראשי ישיבת הר עציון בענין תענית הגשמים התפרסמו בבלוג לעזי אחד ועתה באתר 'כיפה' וקשה להתעלם מהן.

בדחילו ורחימו מבקש אני להתייחס לדברים ואף שאינני כדאי וראוי לדון בדברי תורה לפני הרמ"ל, קשה שלא להתייחס להיבטים שונים, פחות הלכתיים. לפי הנחיות חז"ל נציג הדברים בצורת קושיות בבחינת 'ילמדנו רבינו'.

הלא זה צום אבחרהו

העיתונים מדווחים על הסתיו השחון ביותר מאז החלו למדוד, על היטל הבצורת הממשמש ובא (ובצדק גמור) ועל החשש מנזקים חמורים ביותר לכינרת ולמאגרי מי התהום. חנוכה בפתח – וגשם אין !
הרבנות הראשית הכריזה על יום צום בפעם השנייה השנה. עשרות אלפי יהודים צפויים לענות את נפשם ולהתכנס בבתי הכנסיות ולזעוק 'עננו' בקול גדול. מי יודע אולי ינחם האלקים ?
אולם מהי מטרת התענית ? צריך מאד להיזהר מהתמקדות רק במניעת האוכל והשתיה.
הנביא ישעיהו (פרק נ"ח) מזהיר מצומות ריקים מתוכן, כאלו שהצמים מסמנים עליהם √ וממשיכים הלאה:

מה קול הצאן הזה באזני ?

א' היה בלתי מרוצה בעליל. אמנם הסביבה היתה שמחה וצוהלת (חתונה במשפחה..) אבל כשנפגשנו לא יכול היה א' לכבוש את תלונתו, היאך העזתי להביא מתכון של 'פשטידה בלאי', כלומר פשטידה על בסיס של בצק עלים (קנוי!), עתיר שומן טראנס (לפחות לפי המיתוס).

לשווא ניסיתי להסביר שלא ידעתי שהוא כבר עבר את השלב הבסיסי בבישול, שלב שבו מנסים קצת לחפף. א' לא קנה את ההסבר.

על מנת לא לפגום באווירת השמחה הבטחתי לו על אתר להציע מתכון אחר, בלי בצק עלים כמובן... משהו טעים ומשביע, אבל לא מסובך.

את המתכון האסקפיסטי הזה קיבלתי מדודתי א' (באמת ! זה שמה, אני לא אשם שרבים מבני משפחתי ומכרי בחרו בשמות המתחילים בא'...), אשתו של רופא ידוע הבקי הן ברזי מערכת העיכול והן במה שראוי לבוא בשעריה.

הנה אפוא המתכון לקיש גבינות צאן ועשבי תיבול.

קלתית

• שתי כוסות קמח מלא (כזכור, אני מעדיף את גרסת ה 70%, אבל מובטחני שגם קמח מלא לגמרי יצלח למלאכה).
• 150 גר' חמאה (מי שחושש, בצדק, לכולסטרול, שימיר את החמאה בשני שליש כוס שמן זית או למציר שמן קנולה). למשקיעים יש גם חמאה מחלב צאן !
• ביצה
• קורט מלח

יוצרים מהחומרים תערובת פירורית, מוספים שתי כפות מים קרים ולשים לבצק יציב ולא דביק. משאירים במקרר לכשעה (אין לי מושג מה מעוללת שהות זו לבצק, אבל זה מה שאמרו לי לעשות).

המילוי

כאן אפשר לתת לדימיון דרור

• 250 גר' גבינות צאן (עדיף גבינות עזים, למה ? ככה). אלו גבינות ? אילו אחוזי שומן ? הכל תלוי בכם ! בטעם שלכם ובתקציב (הידעתם שגבינת קשקבל עולה קרוב ל 100 ₪ לק"ג !! אבל יש עוד סוגים, קצת יותר זולים, קצת). אחת מקרובותיי החליטה שהיא נגעלת מגבינות צאן (למה ? ככה !) אז כשהכנתי להם את הקיש הנזכר עמדו לפני שתי אפשרויות:

v     לרמות את המתכון ולהכניס גבינות בקר (יש קשקבל בקר ! לא ממש יותר זול...).

v     לרמות את הקרובה ורק לספר שהכנסתי גבינות בקר...

מכיוון שגם היא קוראת את גוש4 אין לי ברירה אלא להודות שבחרתי באפשרות הראשונה. יצא טעים גם כן, אבל גם בלי להיות אנין טעם – אין על גבינות צאן. 

חצי כוס עשבי תיבול קצוצים דק. אלו עשבי תיבול ? מה שיש לכם בבית ומה שאתם אוהבים ! פטרוזיליה, שמיר, סלרי, עירית, בצל ירוק, בזיל... נו, מה שבא לכם וטעים לכם. הכל הולך.

• שמנת מתוקה.
• 3 ביצים.
• כף זמן זית.

מערבבים את כל הרכיבים, יוצקים על הקלתית (שקודם לכן דאגנו לשטח אותה על תבנית 26 משומנת). מכניסים לתנור ל 30 – 40 דקות בחום בינוני (המכונה 180 מעלות, אבל כזכור, זה ממש תלוי בתנור שלכם שאני מקווה שכבר פיתחתם איתו הכרות קרובה וקשרים חמים).

התערובת הנוזלית מתקשה והשכבה העליונה יוצאת חומה משהו.

פורסים ואוכלים. יאמי !

(פורסם בגוש ארבע)