מה העבודה הזאת לכם ?

בשבוע הבא יתמודדו עמיר פרץ ושלי יחימוביץ' על ראשות מפלגת העבודה. המפלגה שברור שהספדים שנאמרו עליה היו מוקדמים מדי מתעוררת לחיים וזה המקום לתהות מי ראוי יותר לתפקיד – עמיר או שלי ? יש לזכור ששניהם מחזיקים בהשקפת עולם מדינית שמאלית מאד, יחימוביץ' הודתה שבעבר תמכה בקומוניסטים ופרץ מדבר בתקיפות נגד מפעל ההתיישבות ביש"ע. במקביל שניהם ידועים כסוציאליסטים, פרץ כזכור היה מזכ"ל ההסתדרות. אז מי עדיף למפלגת העבודה ?

יציאת מצרים והמחאה החברתית (לפרשת כי תצא)

פרשתנו עמוסה במצוות חברתיות, נבחן אחת מהן:

 לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה:  וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלֹקֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: (דברים כ"ד יז-יח)

זוהי אחת המצוות שהתורה נותנת בצמוד לה את הנימוק. מדוע אין להטות משפט יתום ? כי אנחנו בעצמנו היינו עבדים במצרים. ההשוואה בין היתם והאלמנה ובין העבד מבוסס על היות כולם חלק משולי החברה, נטולי כח חברתי להגן על עצמם.

כך אכן מפרש הרמב"ן (במקום אחר אליו הוא מפנה כאן):

והנכון בעיני כי יאמר, לא תונה גר ולא תלחצנו ותחשבו שאין לו מציל מידך, כי אתה ידעת שהייתם גרים בארץ מצרים וראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אתכם ועשיתי בהם נקמה, כי אני רואה דמעת העשוקים אשר אין להם מנחם ומיד עושקיהם כח, ואני מציל כל אדם מיד חזק ממנו (רמב"ן לשמות כ"ב כ)

כלומר ה' מזהיר אותנו לא לנצל את החלשים בחברה מתוך מחשבה שאין מי שיגן עליהם שכן יש בהחלט מי ששומע לזעקת העשוקים ומי ששמע לזעקת בני ישראל במצריים הוא ישמע לזעקת היתום והאלמנה.

רשי כדרכו מפרש בצורה פשוטה:

וזכרת - על מנת כן פדיתיך לשמור חקותי אפילו יש חסרון כיס בדבר:

אזכור יציאת מצריים נועד להזכיר לנו, אליבא דרש"י, את מטרת אותה יציאה – קבלת התורה בהר סיני ושמירת המצוות, גם כאלו שיש בהן חוסר נוחות או קושי. אולם תירוץ זה של רש"י הוא קשה מאד, מה נתייחדה מצווה זו של 'לא תטה' שדווקא בגינה נדרשת התזכורת הזו ?

על זה מפרש האלשיך (מהר"ם אלשיך, מאה ט"ז מתלמידי מרן רבי יוסף קארו) פירוש נפלא ממש:

ושמא תאמר כי למה הוצרכתי לומר לך דין זה ... כי הלא גם אם היה עולה בדעתי שראוי להצר לו לא הייתי עושה, מפני שמה שהייתי מחייב לאלו הייתי מזכה לבעל דינם שלא כדין. לזה אמר מה שהוצרכתי לכך הוא כי הלא וזכרת כי עבד היית במצרים והיה בדין כי לא היית ראוי ליגאל, ועם כל זה ויפדך ה' שזיכך שלא כדין, והיית אומר כי לפקוד עון המצריים לא חשתי על היותך זוכה שלא כדין, כן היית יכול ללמוד לעשות כן גם אתה. על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה לבל תטעה כי גם שם אל דעות ה' ידע זכות לישראל וזיכה אותם בדין:

האלשיך מקשה קושיה עצומה. הלא החובה לעשות משפט צדק היא מאדני היסוד של תורת ישראל. כבר העיד ה' בכבודו ובעצמו על אברהם אבינו:

 כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו: (בראשית י"ח יט)

אם כך, מדוע שתהיה למאן דהו ההווא אמינא להטות את המשפט ? על זה עונה האלשיך שהיה אדם מישראל עלול לעשות קל וחומר. הלא בני ישראל במצרים לא היו ראויים להיגאל ומה שזכו להיגאל היה שלא כדין, אם כן אף אנחנו נרחם על היתום והאלמנה ונפסוק דינם שלא כדין. על זה אומר האלשיך שאין הדבר כן, גם במצרים ידע הקב"ה למצוא זכותם של בני ישראל ולגאול אותם כדין ואת זה אמור היהודי לזכור גם כשלבו הרחמן מטה אותו בדין.

אולם בין השיטין מוכיח לנו האלשיך שהטבע היהודי הוא לרחם על החלשים ולעזור להם, אלא שהביטוי המעשי לעזרה זו צריך לבוא מחוץ לבית הדין – במשפחה, בקהילה, בעבודה ובכל מקום.

ההזדמנות של הציונות הדתית

פעם מזמן, כשמפא"י שלטה במדינת ישראל, היתה הציונות הדתית השותפה הקבועה לקואליציה במה שנקרא לעתיד 'הברית ההיסטורית'. המהפך השלטוני של תשל"ז (77) שבר את הברית, 'המערך', יורשה של מפא"י (ומה שלעתיד תקרא 'מפלגת העבודה') עבר לאופוזיציה והמפדל נותרה בקואליציה, הפעם עם הליכוד המנצח.

קווי יסוד לתוכנית כלכלית לשיפור האיתנות הכלכלית של אזרחי המדינה

הקדמה

המחאה החברתית שעלתה לכותרות התקופה האחרונה, גם אם יש בה יותר משמץ של מחאה פוליטית, העלתה לדיון הציבורי בעיות אמיתיות הנוגעות לרוב הציבור.

שיפור המצב הכלכלי של הציבור יכול לבוא מהגדלת ההכנסות מחד והקטנת ההוצאות מאידך. מטבע הדברים יותר קל לטפל בהקטנת ההוצאות ואכן במסמך להלן יש ריכוז של הצעות לרפורמות כוללות או נקודתיות שמטרתן הקלת הנטל מעל כתפי הציבור.

שמאלה פנה !

יש הרבה מפגעים תעבורתיים שיש להעיר עליהם במחוזותינו. רובם ככולם יודעים אף לעוברים עליהם. מי שמדבר בסלולארי תוך כדי נהיגה יודע בינו ובין עצמו שזו התנהגות אסורה ומסוכנת. גם מי שנוסע מעל למהירות המותרת יודה שכך לא נוהגים. אבל ישנה תופעה שלמיטב ידיעתי רוב השוגים בה דוקא חושבים שהם בסדר. כוונתי לפניה שמאלה.

בפניה שמאלה אנחנו צריכים לחצות מסלול נסיעה אחד (של הרכבים הנוסעים ימינה) ולפנות אל המסלול המרוחק יותר. פעולה זו דורשת תשומת לב לרכבים הנעים משני הצדדים. על מנת לחסוך את הבדיקה הכפולה והמסוכנת הזו (מסוכנת שהרי יתכן שבזמן שמבטנו מופנה שמאלה, מגיחה מכונית מימין) יצר מי שיצר (החברה הלאומית לדרכים) נתיבי האצה לפונים שמאלה. הכוונה היא לנתיב קצר מועד בצידו הפנימי של המסלול (הצד השמאלי של המסלול לכיוון שמאל). השימוש בו הוא כדלקמן: לאחר שוידאנו שאין רכב הנוסע ימינה, אנו חוצים את המסלול של הנסיעה ימינה ונכנסים לנתיב ההאצה בצידו השמאלי של המסלול של הנוסעים שמאלה. התנועה במסלול מימין לשמאל תמשיך לנסוע בנתיבה העיקרי. עתה המשימה היא להשתלב במסלול, הדבר פשוט כמעבר בין נתיבים תוך שימוש מושכל במראות.

נשמע פשוט – לא ? אז זהו, שלא. משום מה רבים מדי דבקים בכלל 'הצמד לימין' וכשהם פונים שמאלה, הם נכנסים הישר אל נתיב הנסיעה העיקרי! למען האמת הנהגים הנוסעים בנתיב הראשי צופים התנהגות כזו וכשמאן דהו פונה שמאלה, אפילו כחוק אל תוך נתיב ההאצה, הוא זוכה לשלל צפירות כשברור לכל שדופק הלב של הנהג במסלול העיקרי עולה בבהלת פתע.

בצמתים מרומזרים הבעיה אינה קיימת, אולם יש בגוש הרבה ישובים שהיציאה מהם איננה מרומזרת או מוסדרת בכיכר תנועה (למשל היציאות מאלעזר ונווה דניאל, אלון שבות שער חדש ועוד). הקפדה על פניה נכונה עשויה למנוע תאונות וכמעט-תאונות.

נסיעה טובה. 

(פורסם בגושארבע)

סוף שבוע ארוך ?

בואו נשים את הקלפים על השולחן. ההצעה לסוף שבוע ארוך של שבת-ראשון היא בלוף. אם אתם זבנים או מוכרנים או קופאים או מאבטחים או טכנאים או ספקים, או עצמאים וכו' וכדו' וכיוצ"ב, ברור לכם שתעבדו גם ביום ראשון.

מעבודה בשבת הצלחתם, אולי, להתחמק. 'אולי', מפני שבאמת לא כל המשק עובד בשבת. 'אולי' מפני שגם אם העסק שבו אתם עובדים פועל בשבת, אם בהיתר חוקי או, מה שיותר סביר, בניגוד לחוק ולרוחו, אולי ניתלתם בחוקי התורה בשביל לא לעבוד בשבת וחג. אולי.

בין פירוד לסינתזה

מעשה באסטרונאוט שנולד במעבורת החלל. כל חייו ניזון מכדורי פחמימות, כמוסות שומנים ומשקה חלבונים. לימים נחת בכדור הארץ ושמח מאד לראות את הסינתזה שהצליחו יושביו של כוכב הלכת  לבצע ולכלול את שלשת המרכיבים בסטייק עסיסי אחד...

אין לי שום יומרה לתת הגדרה אקדמית באשר למהותה של ה'יהדות' כבשאלתו של מיכה גודמן ('סגולה' 13), אולם התיאור שלו את התפתחות היהדות נראה לי קצת הפוך.